מועד א', 2022

זווית הפיתול המועדפת של קשרים פפטידים:

א. היא 0°

ב. היא 180°

ג. היא 90°

ד. היא 45°

זווית הפיתול המועדפת של קשרים פפטידים:

א. היא 0°

ב. היא 180°

ג. היא 90°

ד. היא 45°

מועד א, 2022

המבנה השניוני של החלבון:

א. נקבע על ידי קשרי הגפרית בין שיירי הציסטאין

ב. נקבע על ידי קשרים אלקטרוסטטיים בין שיירים טעונים

ג. נקבע על ידי כל זוויות הפיתול של הקשר הפפטידי

ד. נקבע על ידי זוויות הפיתול של הקשרים הפפטידיים בלבד

א. נקבע על ידי קשרי הגפרית בין שיירי הציסטאין

ב. נקבע על ידי קשרים אלקטרוסטטיים בין שיירים טעונים

ג. נקבע על ידי כל זוויות הפיתול של הקשר הפפטידי

ד. נקבע על ידי זוויות הפיתול של הקשרים הפפטידיים בלבד

מועד א', 2022

דיאגרמת רמאנצ'דרן:

א. מאפשרת לזהות את המטען על השיירים הטעונים של החלבון

ב. מאפשרת לזהות את המבנה המרחבי של החלבון

ג. מאפשרת לזהות את מספר הקשרים הפפטידיים בחלבון

ד. מאפשרת לזהות את המבנים השניוניים העיקריים בחלבון

דיאגרמת רמאנצ'דרן:

א. מאפשרת לזהות את המטען על השיירים הטעונים של החלבון

ב. מאפשרת לזהות את המבנה המרחבי של החלבון

ג. מאפשרת לזהות את מספר הקשרים הפפטידיים בחלבון

ד. מאפשרת לזהות את המבנים השניוניים העיקריים בחלבון

מועד א', 2022

מבנה מעטפת הקפלים מיוצב על ידי:

א. קשרי מימן בין שרשראות חלבון סמוכות

ב. קשרים אלקטרוסטטיים

ג. קשרי S-S בין שיירי ציסטאין

ד. קשרי מימן בתוך שרשרת החלבון

 מועד א', 2022

מבנה מעטפת הקפלים מיוצב על ידי:

א. קשרי מימן בין שרשראות חלבון סמוכות

ב. קשרים אלקטרוסטטיים

ג. קשרי S-S בין שיירי ציסטאין

ד. קשרי מימן בתוך שרשרת החלבון

מועד א', 2022

הימצאות שיירי פרולין בשרשרת החלבון:

א. יוצרת מגבלה על זווית הפיתול Φ

ב. יוצרת מגבלה על זווית הפיתול Ψ

ג. משנה את מבנה הקשר הפפטידי

ד. לא משפיעה על המבנה השניוני

הימצאות שיירי פרולין בשרשרת החלבון:

א. יוצרת מגבלה על זווית הפיתול Φ

ב. יוצרת מגבלה על זווית הפיתול Ψ

ג. משנה את מבנה הקשר הפפטידי

ד. לא משפיעה על המבנה השניוני

מועד א', 2022

המשותף לגליקוזילציה, פוספורילציה ויוביקוויטינציה:

א. שכולן ריאקציות המזורזות על-ידי אותו אנזים

ב. שכולן מודיפיקציות של חלבונים לאחר התרגום

ג. שכל שלב שלהן דורש הידרוליזה של ATP

ד. שכולן יכולות להתרחש רק ברטיקולום האנזימתי

מועד א', 2022

המשותף לגליקוזילציה, פוספורילציה ויוביקוויטינציה:

א. שכולן ריאקציות המזורזות על-ידי אותו אנזים

ב. שכולן מודיפיקציות של חלבונים לאחר התרגום

ג. שכל שלב שלהן דורש הידרוליזה של ATP

ד. שכולן יכולות להתרחש רק ברטיקולום האנזימתי

מועד א', 2022

ה-pH משפיע על מבנה החלבון:

א. כי הוא משפיע על זוויות הפיתול של הקשר הפפטידי

ב. כי הוא יכול לגרום לפירוק קשרי S-S

ג. כי הוא יכול לגרום לפירוק של הקשרים הפפטידיים

ד. כי הוא משנה את הטעינה של השיירים הטעונים

מועד א', 2022

ה-pH משפיע על מבנה החלבון:

א. כי הוא משפיע על זוויות הפיתול של הקשר הפפטידי

ב. כי הוא יכול לגרום לפירוק קשרי S-S

ג. כי הוא יכול לגרום לפירוק של הקשרים הפפטידיים

ד. כי הוא משנה את הטעינה של השיירים הטעונים

מועד א', 2022

ה-pI של החלבון הוא:

א. ה-pH שבו כל הקבוצות הקרבוקסיליות מיוננות (ללא הפרוטון)

ב. ה-pH שבו כל הקבוצות האמיניות טעונות

ג. ה-pH שבו מספר הקבוצות הקרבוקסיליות הטעונות שווה למספר הקבוצות האמיניות הטעונות

ד. ה-pH שבו מספר הקבוצות הקרבוקסיליות המיוננות (ללא הפרוטון) שווה למספר הקבוצות האמיניות המיוננות (ללא הפרוטון)

 מועד א', 2022

ה-pI של החלבון הוא:

א. ה-pH שבו כל הקבוצות הקרבוקסיליות מיוננות (ללא הפרוטון)

ב. ה-pH שבו כל הקבוצות האמיניות טעונות

ג. ה-pH שבו מספר הקבוצות הקרבוקסיליות הטעונות שווה למספר הקבוצות האמיניות הטעונות

ד. ה-pH שבו מספר הקבוצות הקרבוקסיליות המיוננות (ללא הפרוטון) שווה למספר הקבוצות האמיניות המיוננות (ללא הפרוטון)

מועד א', 2022

דה-אמיניציה של שיירי חלבון:

א. הוא שינוי ההופך ארגינין לליזין

ב. הוא שינוי המגדיל את המטען החיובי של חלבון

ג. הוא שינוי המקטין את המטען השלילי של חלבון

ד. הוא שינוי היכול להפוך חלבון לחלבון זר למערכת החיסון

מועד א', 2022

דה-אמיניציה של שיירי חלבון:

א. הוא שינוי ההופך ארגינין לליזין

ב. הוא שינוי המגדיל את המטען החיובי של חלבון

ג. הוא שינוי המקטין את המטען השלילי של חלבון

ד. הוא שינוי היכול להפוך חלבון לחלבון זר למערכת החיסון

מועד א', 2022

המבנה השלישוני נקבע ע"י:

א. הקשרים האלקטרוסטטיים בין השיירים הטעונים

ב. האופן שבו חוברות יחידות המבנה השניוני זו אל זו

ג. קשרי המימן בין אטומי הקשרים הפפטידיים

ד. קשרי המימן בין שרשראות סמוכות

מועד א', 2022

המבנה השלישוני נקבע ע"י:

א. הקשרים האלקטרוסטטיים בין השיירים הטעונים

ב. האופן שבו חוברות יחידות המבנה השניוני זו אל זו

ג. קשרי המימן בין אטומי הקשרים הפפטידיים

ד. קשרי המימן בין שרשראות סמוכות

מועד א', 2022

ההתקפלות הנכונה של החלבון:

א. מקטינה את כמות המים החופשיים אך איננה משפיעה על ריכוז החלבון

ב. איננה משפיעה על כמות המים החופשיים או על ריכוז החלבון

ג. מקטינה את כמות המים החופשיים ומגדילה את ריכוז החלבון

ד. מגדילה את כמות המים החופשיים ומקטינה את ריכוז החלבון

 מועד א', 2022

ההתקפלות הנכונה של החלבון:

א. מקטינה את כמות המים החופשיים אך איננה משפיעה על ריכוז החלבון

ב. איננה משפיעה על כמות המים החופשיים או על ריכוז החלבון

ג. מקטינה את כמות המים החופשיים ומגדילה את ריכוז החלבון

ד. מגדילה את כמות המים החופשיים ומקטינה את ריכוז החלבון

מועד א',  2022

מוטיב/motif בהקשר של חלבונים:

א. מתייחס לצירופים שונים של המבנים השניוניים

ב. מתייחס לסוגים שונים של מבנה רבעוני

ג. מתייחס לשינויים הנוצרים לאחר התרגום

ד. מתייחס לסידורים מסוימים של חומצות האמינו

מועד א', 2022

מוטיב/motif בהקשר של חלבונים:

א. מתייחס לצירופים שונים של המבנים השניוניים

ב. מתייחס לסוגים שונים של מבנה רבעוני

ג. מתייחס לשינויים הנוצרים לאחר התרגום

ד. מתייחס לסידורים מסוימים של חומצות האמינו

מועד א', 2022

יתירות/redundancy:

א. הוא מונח המתייחס למספר הגדול של מודיפקציות קוולנטיות שתפקידן ידוע

ב. הוא מונח המתייחס לעודף החלבונים הנוצרים בתא ויש לפרקם

ג. הוא מונח המתייחס לזמן הרב הדרוש לסינתזה של חלבון ע"י הריבוזום

ד. הוא מונח המתייחס לעובדה שכל פונקציה בתא ניתנת לביצוע ע"י יותר מחלבון אחד

יתירות/redundancy:

א. הוא מונח המתייחס למספר הגדול של מודיפקציות קוולנטיות שתפקידן ידוע

ב. הוא מונח המתייחס לעודף החלבונים הנוצרים בתא ויש לפרקם

ג. הוא מונח המתייחס לזמן הרב הדרוש לסינתזה של חלבון ע"י הריבוזום

ד. הוא מונח המתייחס לעובדה שכל פונקציה בתא ניתנת לביצוע ע"י יותר מחלבון אחד

מועד א', 2022

המבנה החמישוני של מעגל חומצת הלימון:

א. מאפשר יציבות גדולה יותר לאנזימים המרכיבים אותו

ב. מאפשר "תיעול" של סובסטרטים מאנזים אחד לשני

ג. מאפשר לתהליך להתקיים בציטופלזמה

ד. מאפשר סינתזה יעילה יותר של האנזימים

מועד א', 2022

המבנה החמישוני של מעגל חומצת הלימון:

א. מאפשר יציבות גדולה יותר לאנזימים המרכיבים אותו

ב. מאפשר "תיעול" של סובסטרטים מאנזים אחד לשני

ג. מאפשר לתהליך להתקיים בציטופלזמה

ד. מאפשר סינתזה יעילה יותר של האנזימים

מועד א', 2022

מיקוד איזואלקטרי:

א. שיטה לגיבוש חלבונים לצורך קביעת המבנה באמצעות קריסטלוגרפיה

ב. שיטה לניקוי חלבונים משאר מרכיבי התא

ג. שיטת הפרדה המבוססת על ניטרול המטען של החלבון

ד. שיטת הפרדה המתבצעת רק באמצעות אלקטרופוזה בג'ל

מועד א', 2022

מיקוד איזואלקטרי:

א. שיטה לגיבוש חלבונים לצורך קביעת המבנה באמצעות קריסטלוגרפיה

ב. שיטה לניקוי חלבונים משאר מרכיבי התא

ג. שיטת הפרדה המבוססת על ניטרול המטען של החלבון

ד. שיטת הפרדה המתבצעת רק באמצעות אלקטרופוזה בג'ל

מועד א', 2022

מערכת כרומטוגרפיה "דו-ממדית":

א. היא מערכת המפרידה מולקולות ע"פ מטענן

ב. היא מערכת המאפשרת הפרדה לפי שתי תכונות כימיות-פיזיקליות של המולקולות

ג. היא מערכת המאפשרת איסוף נפרד של המולקולות הנפרדות

ד. היא כזו בה ההפרדה מתבצעת על משטח דוגמת TLC

 מערכת כרומטוגרפיה "דו-ממדית":

א. היא מערכת המפרידה מולקולות ע"פ מטענן

ב. היא מערכת המאפשרת הפרדה לפי שתי תכונות כימיות-פיזיקליות של המולקולות

ג. היא מערכת המאפשרת איסוף נפרד של המולקולות הנפרדות

ד. היא כזו בה ההפרדה מתבצעת על משטח דוגמת TLC

מועד א', 2022

היכולת של ספקטרוסקופיית המסות לקבוע רצף חלבון:

א. נובעת, בין השאר, מהאפשרות לשבור באופן מועדף את הקשרים הפפטידים

ב. תלויה בסדר חומצות האמינו

ג. תלויה בהרכב חומצות האמינו בחלבון

ד. דורשת הידרוליזה מקדימה של הקשרים הפפטידיים

מועד א', 2022

היכולת של ספקטרוסקופיית המסות לקבוע רצף חלבון:

א. נובעת, בין השאר, מהאפשרות לשבור באופן מועדף את הקשרים הפפטידים

ב. תלויה בסדר חומצות האמינו

ג. תלויה בהרכב חומצות האמינו בחלבון

ד. דורשת הידרוליזה מקדימה של הקשרים הפפטידיים

מועד א', 2022

ספקטרוסקופיית מסות מפרידה חומרים:

א. על-פי המסה שלהם

ב. על-פי המטען החשמלי שלהם

ג. על-פי האנרגיה הקינטית שלהם

ד. על-פי היחס מסה/מטען שלהם

 מועד א', 2022

ספקטרוסקופיית מסות מפרידה חומרים:

א. על-פי המסה שלהם

ב. על-פי המטען החשמלי שלהם

ג. על-פי האנרגיה הקינטית שלהם

ד. על-פי היחס מסה/מטען שלהם

מועד א', 2022

קביעת רצף חלבון לא מוכר באמצעות ספקטרוסקופיית מסות:

א. מחייבת להעביר את החלבון לפאזה הגזית

ב. מחייבת לדעת מראש מהן החומצות בקצות המולקולה

ג. דורשת מערכת כפולה של ספקטרוסקופ מסות - MS-MS

ד. איננה אפשרית כאשר מדובר בחלבונים ממברנליים

מועד א', 2022

קביעת רצף חלבון לא מוכר באמצעות ספקטרוסקופיית מסות:

א. מחייבת להעביר את החלבון לפאזה הגזית

ב. מחייבת לדעת מראש מהן החומצות בקצות המולקולה

ג. דורשת מערכת כפולה של ספקטרוסקופ מסות - MS-MS

ד. איננה אפשרית כאשר מדובר בחלבונים ממברנליים

מועד א', 2022

הסיבה לכך שספקטרום המסה של כל מולקולה מופיע כאוסף של אותות בעוצמה הולכת ודועכת היא:

א. קיומם של איזוטופים, בעיקר אלו של הפחמן

ב. שכל מולקולה יכולה לעבור יינון באופן שונה

ג. שהשדה המגנטי בדר"כ איננו יציב

ד. שהמולקולות מאותו הסוג מואצות באופן שונה בשדה חשמלי

 מועד א', 2022

הסיבה לכך שספקטרום המסה של כל מולקולה מופיע כאוסף של אותות בעוצמה הולכת ודועכת היא:

א. קיומם של איזוטופים, בעיקר אלו של הפחמן

ב. שכל מולקולה יכולה לעבור יינון באופן שונה

ג. שהשדה המגנטי בדר"כ איננו יציב

ד. שהמולקולות מאותו הסוג מואצות באופן שונה בשדה חשמלי

מועד א', 2022

השיטה הקרויה circular dichroism מבוססת על:

א. השוני בספקטרום הבליעה של חלבונים בתחום האינפרה-אדום הקרוב

ב. השוני בספקטרום הפליטה של חלבונים בתחום הנראה

ג. השוני בבליעה בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה

ד. השוני במהירות בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה

השיטה הקרויה circular dichroism מבוססת על:

א. השוני בספקטרום הבליעה של חלבונים בתחום האינפרה-אדום הקרוב

ב. השוני בספקטרום הפליטה של חלבונים בתחום הנראה

ג. השוני בבליעה בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה

ד. השוני במהירות בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה

מועד א', 2022

באמצעות circular dichroism:

א. ניתן לקבוע את רצף החלבון

ב. ניתן לקבוע את המבנה השניוני של החלבון

ג.  ניתן לקבוע את המבנה המרחבי של החלבון

ד. ניתן לקבוע את המשקל המולקולרי של החלבון

 מועד א', 2022

באמצעות circular dichroism:

א. ניתן לקבוע את רצף החלבון

ב. ניתן לקבוע את המבנה השניוני של החלבון

ג.  ניתן לקבוע את המבנה המרחבי של החלבון

ד. ניתן לקבוע את המשקל המולקולרי של החלבון

מועד א', 2022

ליגנד הוא:

א. מולקולה קטנה הנקשרת לחלבון

ב. מולקולה הנקשרת באופן קוולנטי לאתר הקטליטי

ג. מולקולה הנקשרת באופן קוולנטי לאתר הרגולטורי

ד. מולקולה הנקשרת לנוגדן

ליגנד הוא:

א. מולקולה קטנה הנקשרת לחלבון

ב. מולקולה הנקשרת באופן קוולנטי לאתר הקטליטי

ג. מולקולה הנקשרת באופן קוולנטי לאתר הרגולטורי

ד. מולקולה הנקשרת לנוגדן

מועד א', 2022

בתכנון ליגנדים המשמשים כתרופות:

א. יש רק חשיבות לקבוע הדיסודיאציה K_d

ב. רצוי למצוא כאלה עם K_off גדול ו-K_on קטן

ג. רצוי למצוא כאלה עם K_off קטן ו-K_on גדול

ד. אין חשיבות ליחס K_off ו-K_on

מועד א', 2022

בתכנון ליגנדים המשמשים כתרופות:

א. יש רק חשיבות לקבוע הדיסודיאציה K_d

ב. רצוי למצוא כאלה עם K_off גדול ו-K_on קטן

ג. רצוי למצוא כאלה עם K_off קטן ו-K_on גדול

ד. אין חשיבות ליחס K_off ו-K_on

מועד א', 2022

האינטרקציה בין החלבון לליגנד תלויה גם ב:

א. בנקודה האיזואלקטרית של החלבון

ב. בזווית הפיתול של הקשרים הפפטידיים

ג. בגודל הליגנד ביחס לחלבון

ד. בתנודות המהירות בתדר טרה-הרץ של שלד החלבון

מועד א', 2022

האינטרקציה בין החלבון לליגנד תלויה גם ב:

א. בנקודה האיזואלקטרית של החלבון

ב. בזווית הפיתול של הקשרים הפפטידיים

ג. בגודל הליגנד ביחס לחלבון

ד. בתנודות המהירות בתדר טרה-הרץ של שלד החלבון

מועד א', 2022

משוואת Hill מאפשרת:

א. לדעת מהו מספר תת-היחידות בחלבון מורכב

ב. למדוד את קבועי הדיסוציאציה המיקרוסקופיים בחלבון

ג. לזהות ולכמת תופעות של קשירת ליגנד קואופרטיבית

ד. למדוד את קצב הריאקציה האנזימתית

מועד א', 2022

משוואת Hill מאפשרת:

א. לדעת מהו מספר תת-היחידות בחלבון מורכב

ב. למדוד את קבועי הדיסוציאציה המיקרוסקופיים בחלבון

ג. לזהות ולכמת תופעות של קשירת ליגנד קואופרטיבית

ד. למדוד את קצב הריאקציה האנזימתית

מועד א', 2022

היתרון העיקרי של הקואפרטיביות השלילית:

א. הוא האפשרות לקיים אותה גם עם תת-יחידה אחת

ב. הוא שלא ניתן לרוות את התגובה של חלבון בעל קואופרטיביות כזו

ג. הוא העלייה באפיניות של החלבון כלפי הליגנד עם העלייה ברוויה

ד. הוא התגובה המהירה של החלבון לשינוי בריכוז הליגנד

מועד א', 2022

היתרון העיקרי של הקואפרטיביות השלילית:

א. הוא האפשרות לקיים אותה גם עם תת-יחידה אחת

ב. הוא שלא ניתן לרוות את התגובה של חלבון בעל קואופרטיביות כזו

ג. הוא העלייה באפיניות של החלבון כלפי הליגנד עם העלייה ברוויה

ד. הוא התגובה המהירה של החלבון לשינוי בריכוז הליגנד

מועד א', 2022

מקדם Hill שלילי:

א. פירושו אפיניות אינטנזית הולכת וגדלה

ב. פירושו שינוי של קבועי הדיסוציאציה המיקרוסקופיים

ג. פירושו קואופרטיביות שלילית

ד. פירושו קואופרטיביות חיובית

מועד א', 2022

מקדם Hill שלילי:

א. פירושו אפיניות אינטנזית הולכת וגדלה

ב. פירושו שינוי של קבועי הדיסוציאציה המיקרוסקופיים

ג. פירושו קואופרטיביות שלילית

ד. פירושו קואופרטיביות חיובית

מועד א', 2022:

שיטת SPR משמשת:

א. למדידת הקשירה של מולקולות ליגנד לחלבונים

ב. לזיהוי מבנים שניוניים בחלבונים

ג. לפיענוח המבנה התלת ממדי של חלבונים

ד. למדידת קצב הריאקציה האנזימתית

מועד א', 2022:

שיטת SPR משמשת:

א. למדידת הקשירה של מולקולות ליגנד לחלבונים

ב. לזיהוי מבנים שניוניים בחלבונים

ג. לפיענוח המבנה התלת ממדי של חלבונים

ד. למדידת קצב הריאקציה האנזימתית

מועד א', 2022

Protein Chip הוא:

א. טכנולוגיה לקביעת המבנה המרחבי של החלבון

ב. מקטע של חלבון הכולל בתוכו את האתר הקושר

ג. טכנולוגיה למדידת האינטרקציה של מספר רב של חלבונים עם מולקולות ליגנד

ד. מקטע של חלבון המשמש לקביעת הרצף שלו

מועד א', 2022

Protein Chip הוא:

א. טכנולוגיה לקביעת המבנה המרחבי של החלבון

ב. מקטע של חלבון הכולל בתוכו את האתר הקושר

ג. טכנולוגיה למדידת האינטרקציה של מספר רב של חלבונים עם מולקולות ליגנד

ד. מקטע של חלבון המשמש לקביעת הרצף שלו

מועד א', 2022

הסיבה לשימוש בקרני X לפענוח מבני החלבון:

א. כי גבישי החלבון קטנים מאוד

ב. גודלם של האטומים והמרחקים ביניהם

ג. הצורך בקרינה בעוצמה גבוהה

ד. כי גבישי החלבון מפזרים מאוד אור נראה

מועד א', 2022

הסיבה לשימוש בקרני X לפענוח מבני החלבון:

א. כי גבישי החלבון קטנים מאוד

ב. גודלם של האטומים והמרחקים ביניהם

ג. הצורך בקרינה בעוצמה גבוהה

ד. כי גבישי החלבון מפזרים מאוד אור נראה

מועד א', 2022

השיטה הקרויה Protein Thermal Shift:

א. מבוססת על ספקטרוסקופיה באינפרה-אדום

ב. מבוססת על האינטרקציה של חלבונים בתמיסה אחד עם השני

ג.  מבוססת על ההסחה של ספקטרום הפליטה של צבען פלורוסצנטי

ד. מבוססת על קצב בליעת החום של תמיסת החלבון

השיטה הקרויה Protein Thermal Shift:

א. מבוססת על ספקטרוסקופיה באינפרה-אדום

ב. מבוססת על האינטרקציה של חלבונים בתמיסה אחד עם השני

ג.  מבוססת על ההסחה של ספקטרום הפליטה של צבען פלורוסצנטי

ד. מבוססת על קצב בליעת החום של תמיסת החלבון

מועד א', 2022

היתרון העיקרי של השיטה הקרויה Protein Thermal Shift:

א. הוא השימוש במכשור יחסית פשוט של real time PCR

ב. הוא האפשרות להימנע בשימוש בצבען פלואורוסצנטי

ג. הוא היכולת לבחון אינטרקציות בין חלבונים למולקולות ליגנד קטנות

ד. הוא היכולות לזהות אינטרקציות ספציפיות בלבד

מועד א', 2022

היתרון העיקרי של השיטה הקרויה Protein Thermal Shift:

א. הוא השימוש במכשור יחסית פשוט של real time PCR

ב. הוא האפשרות להימנע בשימוש בצבען פלואורוסצנטי

ג. הוא היכולת לבחון אינטרקציות בין חלבונים למולקולות ליגנד קטנות

ד. הוא היכולות לזהות אינטרקציות ספציפיות בלבד

מועד א', 2022

התמרת Fourier:

א. היא שיטה להפיכת כל קרינת אור חזקה לקרינת X

ב. היא שיטה לפיענוח המבנה התלת-ממדי של חלבונים

ג. היא שיטה לזיהוי עצמים בתמונות מחשב

ד. היא שיטה מתמטית המפרקת כל פונקציה לסדרה של פונקציות קוסינוס וסינוס

התמרת Fourier:

א. היא שיטה להפיכת כל קרינת אור חזקה לקרינת X

ב. היא שיטה לפיענוח המבנה התלת-ממדי של חלבונים

ג. היא שיטה לזיהוי עצמים בתמונות מחשב

ד. היא שיטה מתמטית המפרקת כל פונקציה לסדרה של פונקציות קוסינוס וסינוס

מועד א', 2022

השימוש בהתאבכות (diffraction) כדי לחקור את מבנה גביש החלבון נובע:

א. מהצורך להקרין את גביש החלבון זמן קצר מאוד שאינו מתאים ליצור תמונה

ב. מכך שגביש החלבון אטום לאור הנראה

ג. מכך שאין עדשות המתאימות להטיה של קרני X

ד. מהצורך בכושר הפרדה המספיק להבחין במרחקים בין אטומים

מועד א', 2022

השימוש בהתאבכות (diffraction) כדי לחקור את מבנה גביש החלבון נובע:

א. מהצורך להקרין את גביש החלבון זמן קצר מאוד שאינו מתאים ליצור תמונה

ב. מכך שגביש החלבון אטום לאור הנראה

ג. מכך שאין עדשות המתאימות להטיה של קרני X

ד. מהצורך בכושר הפרדה המספיק להבחין במרחקים בין אטומים

מועד א', 2022

הדרך למצוא את משוואת הקצב של ריאקציה אנזימתית:

א. היא מציאת זמן ה-lag של הריאקציה

ב. היא פתרון משוואה שמספר נעלמיה הוא כמספר הצורונים השונים של האנזים בריאקציה

ג. היא הצבת משוואה הקושרת את ריכוז האנזים לריאקציה

ד. היא מציאת הקבוע הקטליטי של הריאקציה

מועד א', 2022

הדרך למצוא את משוואת הקצב של ריאקציה אנזימתית:

א. היא מציאת זמן ה-lag של הריאקציה

ב. היא פתרון משוואה שמספר נעלמיה הוא כמספר הצורונים השונים של האנזים בריאקציה

ג. היא הצבת משוואה הקושרת את ריכוז האנזים לריאקציה

ד. היא מציאת הקבוע הקטליטי של הריאקציה

מועד א', 2022

המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V₀:

א. היא המהירות הנמדדת לפני הצטברות התוצר

ב. היא המהירות הנמדדת בזמן t=0

ג. היא מהירות הריאקציה לאחר התייצבות התוצר ES

ד. היא מהירות הריאקציה כאשר ריכוז הסובסטרט שווה ל-K_m

מועד א', 2022

המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V₀:

א. היא המהירות הנמדדת לפני הצטברות התוצר

ב. היא המהירות הנמדדת בזמן t=0

ג. היא מהירות הריאקציה לאחר התייצבות התוצר ES

ד. היא מהירות הריאקציה כאשר ריכוז הסובסטרט שווה ל-K_m

מועד א', 2022

בהשוואה לריאקציה האנזימתית במבחנה, הטיפול בריאקציה בתא החי:

א. צריך לקחת בחשבון גם את התוצר

ב. איננו צריך לקחת בחשבון את התוצר

ג. צריך לקחת בחשבון כי ריכוז האנזים קרוב מאוד לריכוז הסובטרט

ד. יכול להעשות מבלי לקחת בחשבון את ריכוז הסובסטרט

מועד א', 2022

בהשוואה לריאקציה האנזימתית במבחנה, הטיפול בריאקציה בתא החי:

א. צריך לקחת בחשבון גם את התוצר

ב. איננו צריך לקחת בחשבון את התוצר

ג. צריך לקחת בחשבון כי ריכוז האנזים קרוב מאוד לריכוז הסובטרט

ד. יכול להעשות מבלי לקחת בחשבון את ריכוז הסובסטרט

מועד א', 2022

בחישוב היעילות הקטליטית של אנזים, צריך לקחת בחשבון:

א. רק את המספר המחזורי

ב. רק את האפיניות כלפי הסובסטרט

ג. רק את ריכוז הסובסטרט

ד. הן את האפיניות שלו כלפי הסובסטרט והן את המספר המחזורי

מועד א', 2022

בחישוב היעילות הקטליטית של אנזים, צריך לקחת בחשבון:

א. רק את המספר המחזורי

ב. רק את האפיניות כלפי הסובסטרט

ג. רק את ריכוז הסובסטרט

ד. הן את האפיניות שלו כלפי הסובסטרט והן את המספר המחזורי

מועד א', 2022

מדידת היעילות הקטליטית:

א. יכולה לשמש להערכת קצב הריאקציה האנזימתית

ב. יכולה לשמש להערכת מידת האפיניות של האנזים כלפי הסובטסט

ג. יכולה לשמש להשוואת יעילות האנזים בפירוק סובסטרטים שונים

ד. יכולה לשמש להשוואה בין וריאנטים של אותו אנזים

מדידת היעילות הקטליטית:

א. יכולה לשמש להערכת קצב הריאקציה האנזימתית

ב. יכולה לשמש להערכת מידת האפיניות של האנזים כלפי הסובטסט

ג. יכולה לשמש להשוואת יעילות האנזים בפירוק סובסטרטים שונים

ד. יכולה לשמש להשוואה בין וריאנטים של אותו אנזים

מועד א', 2022

הקבוע הקטליטי של האנזים:

א. מדד המבטא את האפיניות של האנזים כלפי הסובסטרט

ב. מספר מולקולות הסובסטרט המפורקות ביחידת זמן

ג. מספר השיירים המהווים את הקבוצה הקטליטית של האנזים

ד. קבוע שיווי המשקל של הריאקציה האנזימתית

מועד א', 2022

הקבוע הקטליטי של האנזים:

א. מדד המבטא את האפיניות של האנזים כלפי הסובסטרט

ב. מספר מולקולות הסובסטרט המפורקות ביחידת זמן

ג. מספר השיירים המהווים את הקבוצה הקטליטית של האנזים

ד. קבוע שיווי המשקל של הריאקציה האנזימתית

מועד א', 2022

בשיטת Yeast two-hybrid system:

א. ניתן לזהות אינטרקציות בין חלבון אחד לשני

ב. ניתן למדוד את קצב הביטוי של חלבונים

ג. ניתן לזהות את המבנים השניוניים של בחלבון

ד. ניתן לזהות אינטרקציות בין חלבון למולקולות ליגנד קטנות כגון גורמי גידול והורמונים

מועד א', 2022

בשיטת Yeast two-hybrid system:

א. ניתן לזהות אינטרקציות בין חלבון אחד לשני

ב. ניתן למדוד את קצב הביטוי של חלבונים

ג. ניתן לזהות את המבנים השניוניים של בחלבון

ד. ניתן לזהות אינטרקציות בין חלבון למולקולות ליגנד קטנות כגון גורמי גידול והורמונים

מועד א', 2021

מדידה ספקטרוסקופית של חלבונים באורך גל של 280nm מתבססת על:

א. הבליעה של שיירים טעונים

ב. הבליעה של שיירים אליפטיים

ג. הבליעה של הקשרים הפטטידיים

ד. הבליעה של שיירים ארומטיים

מדידה ספקטרוסקופית של חלבונים באורך גל של 280nm מתבססת על:

א. הבליעה של שיירים טעונים

ב. הבליעה של שיירים אליפטיים

ג. הבליעה של הקשרים הפטטידיים

ד. הבליעה של שיירים ארומטיים

מועד א', 2021

חזרה על זוויות הפיתול φ ו-ψ לאורך מספר קשרים פפטידיים:

א. איננה אפשרית ברוב החלבונים

ב. אפשרית רק כאשר השיירים קצרים

ג. מונעת היווצרות קשרי מימן בין שיירים סמוכים

ד. תגרום להיווצרות מבנה שניוני

חזרה על זוויות הפיתול φ ו-ψ לאורך מספר קשרים פפטידיים:

א. איננה אפשרית ברוב החלבונים

ב. אפשרית רק כאשר השיירים קצרים

ג. מונעת היווצרות קשרי מימן בין שיירים סמוכים

ד. תגרום להיווצרות מבנה שניוני

מועד א', 2021

שינוי ה-pH משפיע על מבנה החלבון:

א. באמצעות השיירים הטעונים שלו וקשרי המימן

ב. באמצעות קשרי המימן בלבד

ג. באמצעות השיירים הטעונים בלבד

ד. רק כאשר הוא נעשה חומצי מאוד או בסיסי מאוד

מועד א', 2021

שינוי ה-pH משפיע על מבנה החלבון:

א. באמצעות השיירים הטעונים שלו וקשרי המימן

ב. באמצעות קשרי המימן בלבד

ג. באמצעות השיירים הטעונים בלבד

ד. רק כאשר הוא נעשה חומצי מאוד או בסיסי מאוד

מועד א', 2021

שיירי ליזין המשנים את ה-pK שלהם בהתאם לסביבה קרובה:

א. הם חלק ממנגנון הקשירה של ליגנד לרצפטור

ב. משמשים לשאיבת פרוטונים במיטוכונדריה

ג. גורמים לדנטורציה של החלבון

ד. משנים את המטען הכולל של החלבון

מועד א', 2021

שיירי ליזין המשנים את ה-pK שלהם בהתאם לסביבה קרובה:

א. הם חלק ממנגנון הקשירה של ליגנד לרצפטור

ב. משמשים לשאיבת פרוטונים במיטוכונדריה

ג. גורמים לדנטורציה של החלבון

ד. משנים את המטען הכולל של החלבון

מועד א', 2021

ה-pI של החלבון הוא:

א. ה-pH שבו כל הקבוצות הקרבוקסיליות מיוננות (ללא הפרוטון)

ב. ה-pH שבו כל הקבוצות האמיניות טעונות

ג. ה-pH שבו מספר הקבוצות הקרבוקסיליות המיוננות (ללא הפרוטון) שוות למספר הקבוצות האמיניות (ללא הפרוטון)

ד. ה-pH שבו מספר הקבוצות הקרבוקסיליות הטעונות שווה למספר הקבוצות האמיניות הטעונות

ה-pI של החלבון הוא:

א. ה-pH שבו כל הקבוצות הקרבוקסיליות מיוננות (ללא הפרוטון)

ב. ה-pH שבו כל הקבוצות האמיניות טעונות

ג. ה-pH שבו מספר הקבוצות הקרבוקסיליות המיוננות (ללא הפרוטון) שוות למספר הקבוצות האמיניות (ללא הפרוטון)

ד. ה-pH שבו מספר הקבוצות הקרבוקסיליות הטעונות שווה למספר הקבוצות האמיניות הטעונות

מועד א', 2021

התקהלות/crowding של חלבונים הוא מונח:

א. הקשור לאופן בו מפורקים חלבונים פגומים

ב. הקשור לקצב הייצור של החלבון ע"י הריבוזום

ג. המבטא את הריכוז הגבוה של חלבונים בציטופלזמה

ד. המבטא את נטייתם של חלבונים להיקשר אחד לשני

מועד א', 2021

התקהלות/crowding של חלבונים הוא מונח:

א. הקשור לאופן בו מפורקים חלבונים פגומים

ב. הקשור לקצב הייצור של החלבון ע"י הריבוזום

ג. המבטא את הריכוז הגבוה של חלבונים בציטופלזמה

ד. המבטא את נטייתם של חלבונים להיקשר אחד לשני

מועד א', 2021

המגע בין חלבונים בתא בגלל ריכוזם הגבוה:

א. גורם להקטנת יציבותם

ב. גורם לכך ששיירים הנמצאים על פני שטח המעטפת של אנזימים יכולים להשפיע על פעילותם

ג. גורם להפנייתם של שיירים הידרופוביים כלפי פנים החלבון

ד. גורם להפנייתם של שיירים הטעונים כלפי חוץ

המגע בין חלבונים בתא בגלל ריכוזם הגבוה:

א. גורם להקטנת יציבותם

ב. גורם לכך ששיירים הנמצאים על פני שטח המעטפת של אנזימים יכולים להשפיע על פעילותם

ג. גורם להפנייתם של שיירים הידרופוביים כלפי פנים החלבון

ד. גורם להפנייתם של שיירים הטעונים כלפי חוץ

מועד א', 2021

תפקידם של ה-chaperons:

א. לעכב את הרס החלבון ע"י הפרוטאזות

ב. לסמן חלבונים להריסה בידי הפרוטאוזום

ג. למנוע התקפלות מוקדמת מדי של החלבון בזמן התרגום ע"י הריבוזום

ד. רק לסייע לחלבון להתקפל באופן הכון

מועד א', 2021

תפקידם של ה-chaperons:

א. לעכב את הרס החלבון ע"י הפרוטאזות

ב. לסמן חלבונים להריסה בידי הפרוטאוזום

ג. למנוע התקפלות מוקדמת מדי של החלבון בזמן התרגום ע"י הריבוזום

ד. רק לסייע לחלבון להתקפל באופן הכון

מועד א', 2021

המונח "quinary strurcture"

א. מתייחס לאזורים מאורגנים בממברנת התא

ב. מתייחס לדרגת ארגון נוספת של החלבונים הנמצאת מעל המבנה הרביעוני

ג. מתייחס למבנה מרחבי של חלבונים ציטופלזמטיים

ד. מתייחס לקשר בין מוטיבים שניוניים של חלבונים

מועד א', 2021

המונח "quinary strurcture"

א. מתייחס לאזורים מאורגנים בממברנת התא

ב. מתייחס לדרגת ארגון נוספת של החלבונים הנמצאת מעל המבנה הרביעוני

ג. מתייחס למבנה מרחבי של חלבונים ציטופלזמטיים

ד. מתייחס לקשר בין מוטיבים שניוניים של חלבונים

מועד א', 2021

בעיית התקפלות החלבון - Protein folding problem:

א. הוא מונח הקשור בהשפעה שיש לצפיפות החלבונים בתא על המבנה המרחבי של החלבון

ב. הוא מונח המתאר את הקושי לנבא את המבנה המרחבי של החלבון מתוך ידיעת רצף חומצות האמינו

ג. הוא מונח המתאר את הקושי שיש לחלבון להתקפל בצורה הנכונה לאחר שנוצר ע"י הריבוזום

ד. הוא מונח הקשור בצורך בחלבוני chaperone כדי להשיג את הקיפול הנכון של החלבון

בעיית התקפלות החלבון - Protein folding problem:

א. הוא מונח הקשור בהשפעה שיש לצפיפות החלבונים בתא על המבנה המרחבי של החלבון

ב. הוא מונח המתאר את הקושי לנבא את המבנה המרחבי של החלבון מתוך ידיעת רצף חומצות האמינו

ג. הוא מונח המתאר את הקושי שיש לחלבון להתקפל בצורה הנכונה לאחר שנוצר ע"י הריבוזום

ד. הוא מונח הקשור בצורך בחלבוני chaperone כדי להשיג את הקיפול הנכון של החלבון

מועד א', 2021

ה"כוח" העיקרי הדוחף את התקפלות החלבון:

א. הקשרים האלקטרוסטטיים בין שיירי החלבון הטעונים

ב. הגדלת האנטרופיה של המים

ג. היווצרות קשרי המימן של החלבון

ד. זוויות הפיתול של הקשרים הפפטדיים

מועד א', 2021

ה"כוח" העיקרי הדוחף את התקפלות החלבון:

א. הקשרים האלקטרוסטטיים בין שיירי החלבון הטעונים

ב. הגדלת האנטרופיה של המים

ג. היווצרות קשרי המימן של החלבון

ד. זוויות הפיתול של הקשרים הפפטדיים

מועד א', 2021

המשותף לגליקוזילציה, פוספורילציה ויוביקוויטינציה:

א. שכולן מודיפיקציות של חלבונים לאחר התרגום

ב. שכולן ריאקציות המזורזות ע"י אותו אנזים

ג. שכולן חיוניות לתהליך הפירוק של חלבונים פגומים

ד. שכולן יכולות להתרחש רק ברטיקולום האנדופלזמטי

המשותף לגליקוזילציה, פוספורילציה ויוביקוויטינציה:

א. שכולן מודיפיקציות של חלבונים לאחר התרגום

ב. שכולן ריאקציות המזורזות ע"י אותו אנזים

ג. שכולן חיוניות לתהליך הפירוק של חלבונים פגומים

ד. שכולן יכולות להתרחש רק ברטיקולום האנדופלזמטי

מועד א', 2021

ה-metabolon הוא:

א. אברון בתא האחראי על תהליך הנשימה האירובית

ב. שיטת מיקרוסקופיה אלקטרונית לפיענוח מבנה החלבון

ג. מבנה חמישוני המתעל מטבוליטים מאנזים אחד לשני

ד. מכשיר למדידת הפעילות המטבולית של התא

מועד א', 2021

ה-metabolon הוא:

א. אברון בתא האחראי על תהליך הנשימה האירובית

ב. שיטת מיקרוסקופיה אלקטרונית לפיענוח מבנה החלבון

ג. מבנה חמישוני המתעל מטבוליטים מאנזים אחד לשני

ד. מכשיר למדידת הפעילות המטבולית של התא

מועד א', 2021

Chromatofocusing הוא:

א. תהליך להפרדת צבעים

ב. תהליך בו מופרדים חלבונים בקולונה בהתאם לנקודה האיזואלקטרית שלהם

ג. תהליך בו מופרדים חלבונים בג'ל בהתאם לנקודה האיזואלקטרית שלהם

ד. תהליך להפרדת חומרים הידרופוביים

מועד א', 2021

Chromatofocusing הוא:

א. תהליך להפרדת צבעים

ב. תהליך בו מופרדים חלבונים בקולונה בהתאם לנקודה האיזואלקטרית שלהם

ג. תהליך בו מופרדים חלבונים בג'ל בהתאם לנקודה האיזואלקטרית שלהם

ד. תהליך להפרדת חומרים הידרופוביים

מועד א', 2021

שיטת הפרדת החלבונים הקרויה DISC-SDS-PAGE:

א. מפרידה חלבונים ע"פ היחס מטען למסה

ב. מפרידה חלבונים ע" ה-pI שלהם

ג. משיגה הפרדה טובה בגלל דחיסה של דוגמת החלבון בשדה חשמלי משתנה לפני ההפרדה

ד. מאפשרת הפרדה של חלבונים בג'ל פוליאקרילאמיד עליו פועל שדה חשמלי

מועד א', 2021

שיטת הפרדת החלבונים הקרויה DISC-SDS-PAGE:

א. מפרידה חלבונים ע"פ היחס מטען למסה

ב. מפרידה חלבונים ע" ה-pI שלהם

ג. משיגה הפרדה טובה בגלל דחיסה של דוגמת החלבון בשדה חשמלי משתנה לפני ההפרדה

ד. מאפשרת הפרדה של חלבונים בג'ל פוליאקרילאמיד עליו פועל שדה חשמלי

מועד א', 2021

התקן "מעבדה על צ'יפ" הוא:

א. מערכת כרומטוגרפיה הקרויה גם HPLC

ב. מערכת כרומטוגרפיה ממוזערת

ג. מערכת אלקטרונית למדידת הקשר בין חלבון לליגנד

ד. מערכת לזיהוי מקטעי דנ"א

מועד א', 2021

התקן "מעבדה על צ'יפ" הוא:

א. מערכת כרומטוגרפיה הקרויה גם HPLC

ב. מערכת כרומטוגרפיה ממוזערת

ג. מערכת אלקטרונית למדידת הקשר בין חלבון לליגנד

ד. מערכת לזיהוי מקטעי דנ"א

מועד א', 2021

"יינון רך" הוא שיטה המאפשרת:

א. יינון באמצעות חימום בלבד

ב. יינון באמצעות אלקטרונים מהירים

ג. שבירת המולקולה מבלי לטעון אותה

ד. יינון של המולקולה מבלי לשבור אותה

מועד א', 2021

"יינון רך" הוא שיטה המאפשרת:

א. יינון באמצעות חימום בלבד

ב. יינון באמצעות אלקטרונים מהירים

ג. שבירת המולקולה מבלי לטעון אותה

ד. יינון של המולקולה מבלי לשבור אותה

מועד א', 2021

היתרון בשימוש באנזים טריפסין לשבירת חלבונים לפני הפרדה בספקטרוסקופ מסות:

א. הוא הייצור של פפטידים טעונים במטען חיובי

ב. הוא הייצור של פפטידים טעונים במטען שלילי

ג. הוא הייצור של פפטידים קטנים מאוד

ד. הוא הייצור של פפטידים ארוכים

היתרון בשימוש באנזים טריפסין לשבירת חלבונים לפני הפרדה בספקטרוסקופ מסות:

א. הוא הייצור של פפטידים טעונים במטען חיובי

ב. הוא הייצור של פפטידים טעונים במטען שלילי

ג. הוא הייצור של פפטידים קטנים מאוד

ד. הוא הייצור של פפטידים ארוכים

מועד א', 2021

היכולת של ספקטרוסקופיית המסות לקבוע את רצף החלבון:

א. תלויה בהרכב חומצות האמינו של החלבון

ב. דורשת הידרוליזה מקדימה של הקשרים הפפטידיים

ג. נובעת, ביו השאר, מהאפשרות לשבור באופן מועדף את הקשרים הפפטידיים

ד. תלויה בסדר חומצות האמינו בחלבון

מועד א', 2021

היכולת של ספקטרוסקופיית המסות לקבוע את רצף החלבון:

א. תלויה בהרכב חומצות האמינו של החלבון

ב. דורשת הידרוליזה מקדימה של הקשרים הפפטידיים

ג. נובעת, ביו השאר, מהאפשרות לשבור באופן מועדף את הקשרים הפפטידיים

ד. תלויה בסדר חומצות האמינו בחלבון

מועד א', 2021

השיטה הקרויה circular dichroism משמשת:

א. למדידת המטען של החלבון

ב. למדידת הסיבוב האופטי של החלבון

ג. למדידת הבליעה ב-UV של חלבונים בתמיסה

ד. לקביעת המבנה השניוני של חלבונים

השיטה הקרויה circular dichroism משמשת:

א. למדידת המטען של החלבון

ב. למדידת הסיבוב האופטי של החלבון

ג. למדידת הבליעה ב-UV של חלבונים בתמיסה

ד. לקביעת המבנה השניוני של חלבונים

מועד א', 2021

התופעה המגבילה את כושר ההפרדה של מיקרוסקופ אור:

א. נקראת רפרקציה - שבירה

ב. נקראת דיפרקציה - עקיפה

ג. היא הבליעה החזקה של החלבונים באור הנראה

ד. היא אורך הגל הקצר מידי של קרני האור

מועד א', 2021

התופעה המגבילה את כושר ההפרדה של מיקרוסקופ אור:

א. נקראת רפרקציה - שבירה

ב. נקראת דיפרקציה - עקיפה

ג. היא הבליעה החזקה של החלבונים באור הנראה

ד. היא אורך הגל הקצר מידי של קרני האור

מועד א', 2021

הנקודות בתמונת ההתאבכות של קרני X מגביש החלבון נוצרות כאשר:

א. קרינת ה-X חולפת ללא דיפרקציה דרך הגביש

ב. הפרש הפאזה בין הקרניים המוחזרות ממישורי הגביש הוא בדיוק חצי אורך גל

ג. הפרש הפאזה בין הקרניים המוחזרות ממישורי הגביש הוא אורך גל שלם

ד. קרינת ה-X מוחזרת מפני הגביש

מועד א', 2021

הנקודות בתמונת ההתאבכות של קרני X מגביש החלבון נוצרות כאשר:

א. קרינת ה-X חולפת ללא דיפרקציה דרך הגביש

ב. הפרש הפאזה בין הקרניים המוחזרות ממישורי הגביש הוא בדיוק חצי אורך גל

ג. הפרש הפאזה בין הקרניים המוחזרות ממישורי הגביש הוא אורך גל שלם

ד. קרינת ה-X מוחזרת מפני הגביש

מועד א', 2021

הבעיה העיקרית של הקריסטלוגרפיה היא:

א. השמירה על גביש החלבונים שלא יתפרקו  תחת השפעת הקרינה החזקה

ב. השגת מקורות קרני X באיכות טובה

ג. הגיבוש של החלבונים

ד. שחזור הפאזה של התאבכות קרני ה-X

מועד א', 2021

הבעיה העיקרית של הקריסטלוגרפיה היא:

א. השמירה על גביש החלבונים שלא יתפרקו  תחת השפעת הקרינה החזקה

ב. השגת מקורות קרני X באיכות טובה

ג. הגיבוש של החלבונים

ד. שחזור הפאזה של התאבכות קרני ה-X

מועד א', 2021

המעבר בין צורון T לצורון R בהמוגלובין:

א. איננו תלוי בקשירה של אפקטורים נוספים לחלבון

ב. מתרחש רק פעם אחת קשירת החמצן הראשונה

ג. איננו כרוך בשינוי המבנה המרחבי

ד. מתרחש בעת קשירת חמצן

מועד א', 2021

המעבר בין צורון T לצורון R בהמוגלובין:

א. איננו תלוי בקשירה של אפקטורים נוספים לחלבון

ב. מתרחש רק פעם אחת קשירת החמצן הראשונה

ג. איננו כרוך בשינוי המבנה המרחבי

ד. מתרחש בעת קשירת חמצן

מועד א', 2021

האינטרקציה בין החלבון לליגנד תלויה גם:

א. בתנודות המהירות בתדר של טרה הרץ (THz) של שלד החלבון

ב. בגודל הליגנד ביחס לחלבון

ג. בזווית הפיתול של הקשרים הפפטידיים

ד. בנקודה האיזואקטרית של החלבון

מועד א', 2021

האינטרקציה בין החלבון לליגנד תלויה גם:

א. בתנודות המהירות בתדר של טרה הרץ (THz) של שלד החלבון

ב. בגודל הליגנד ביחס לחלבון

ג. בזווית הפיתול של הקשרים הפפטידיים

ד. בנקודה האיזואקטרית של החלבון

מועד א', 2021

אם קבוע מהירות הירידה k_off יגדל ביחס לקבוע מהירות העלייה k_on:

א. פירוש הדבר שזמן ההגעה למצב שיווי המשקל יגדל

ב. פירוש הדבר שהאפיניות של החלבון כלפי הליגנד קטנה

ג. פירוש הדבר שזמן ההגעה למצב שיווי המשקל יקטן

ד. פירוש הדבר שהאפיניות כלפי הליגנד גדלה

אם קבוע מהירות הירידה k_off יגדל ביחס לקבוע מהירות העלייה k_on:

א. פירוש הדבר שזמן ההגעה למצב שיווי המשקל יגדל

ב. פירוש הדבר שהאפיניות של החלבון כלפי הליגנד קטנה

ג. פירוש הדבר שזמן ההגעה למצב שיווי המשקל יקטן

ד. פירוש הדבר שהאפיניות כלפי הליגנד גדלה

מועד א', 2021

קישור קואופרטיבי של חלבון:

א. מתרחש כאשר ה-K_m של החלבון משתנה

ב. מתרחש כאשר קבועי הקישור המיקרוסקופיים משתנים

ג. מתרחש כאשר קבועי הקישור המקרוסקופיים משתנים

ד. מתרחש כאשר משתנה מספר תת היחידות של החלבון

מועד א', 2021

קישור קואופרטיבי של חלבון:

א. מתרחש כאשר ה-K_m של החלבון משתנה

ב. מתרחש כאשר קבועי הקישור המיקרוסקופיים משתנים

ג. מתרחש כאשר קבועי הקישור המקרוסקופיים משתנים

ד. מתרחש כאשר משתנה מספר תת היחידות של החלבון

מועד א', 2021

אחד היתרונות שמקנה הקישור הקואופרטיבי לחלבון הוא:

א. אפשרות ליצור תגובה מתונה מאוד לשינוי בריכוזי הליגנד

ב. אפשרות לקיים חלבונים המורכבים ממספר תת-יחידות

ג. אפשרות להזיז את תחום התגובה מבלי לשנות את מהירותה

ד. אפשרות לקשור את הליגנד באפיניות גבוהה יותר

מועד א', 2021

אחד היתרונות שמקנה הקישור הקואופרטיבי לחלבון הוא:

א. אפשרות ליצור תגובה מתונה מאוד לשינוי בריכוזי הליגנד

ב. אפשרות לקיים חלבונים המורכבים ממספר תת-יחידות

ג. אפשרות להזיז את תחום התגובה מבלי לשנות את מהירותה

ד. אפשרות לקשור את הליגנד באפיניות גבוהה יותר

מועד א', 2021

השיטה הקרויה SPR - Surface plasmon resonance מבוססת על:

א. בליעה של אור בתחום ה-UV על ידי חלבונים

ב. יצירת גל של צפיפות אלקטרונים בשכבת מתכת דקה

ג. הסיבוב של אור מקוטב על-ידי מולקולות המכילות מרכז א-סימטרי אחד או יותר

ד. הבדלי המסה בין החלבון לבין הליגנד שלו

מועד א', 2021

השיטה הקרויה SPR - Surface plasmon resonance מבוססת על:

א. בליעה של אור בתחום ה-UV על ידי חלבונים

ב. יצירת גל של צפיפות אלקטרונים בשכבת מתכת דקה

ג. הסיבוב של אור מקוטב על-ידי מולקולות המכילות מרכז א-סימטרי אחד או יותר

ד. הבדלי המסה בין החלבון לבין הליגנד שלו

מועד א', 2021

היתרון העיקרי של שיטת SPR למדידת הקישור לחלבונים הוא:

א. ביכולת למדוד לא רק את האפיניות אלא גם את מהירות הקישור

ב. ביכולת למדוד קישור ללא ורך בסימון

ג. באפשרות לחזור על הבדיקה מספר רב של פעמים

ד. במגוון האפשרויות לקשור את החלבון למשטח הבדיקה

היתרון העיקרי של שיטת SPR למדידת הקישור לחלבונים הוא:

א. ביכולת למדוד לא רק את האפיניות אלא גם את מהירות הקישור

ב. ביכולת למדוד קישור ללא ורך בסימון

ג. באפשרות לחזור על הבדיקה מספר רב של פעמים

ד. במגוון האפשרויות לקשור את החלבון למשטח הבדיקה

מועד א', 2021

Isothermal Titration Calorimetry היא שיטה:

א. המשמשת למציאת הנקודה האיזואלקטרית

ב. המבוססת על ירידת הטמפרטורה בעת קשירת הליגנד לחלבון

ג. המבוססת על טיטרציה עם בסיס של החלבון עד להשגת דנטורציה מלאה

ד. המשמשת למדידת קצב הריאקציה האנזימתית

Isothermal Titration Calorimetry היא שיטה:

א. המשמשת למציאת הנקודה האיזואלקטרית

ב. המבוססת על ירידת הטמפרטורה בעת קשירת הליגנד לחלבון

ג. המבוססת על טיטרציה עם בסיס של החלבון עד להשגת דנטורציה מלאה

ד. המשמשת למדידת קצב הריאקציה האנזימתית

מועד א', 2021

המערכת הנקראת Yeast two-hybrid system מבוססת על:

א. היברדיזציה של שני מקטעי דנ"א

ב. הכלאה של זני שמרים

ג. שחזור העילות האנזימטית של האנזים בטא-גלקטוזידאז

ד. חיבור שני חצאים של פקטור שיעתוק

מועד א', 2021

המערכת הנקראת Yeast two-hybrid system מבוססת על:

א. היברדיזציה של שני מקטעי דנ"א

ב. הכלאה של זני שמרים

ג. שחזור העילות האנזימטית של האנזים בטא-גלקטוזידאז

ד. חיבור שני חצאים של פקטור שיעתוק

מועד א', 2021

בקביעת המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V₀:

א. יש לבצע את המדידה החל מזמן 0 (אפס)

ב. צריך להשתמש בריכוזי סובסטרט מרווים

ג. יש לקחת בחשבון את הזמן הלוקח לתצמיד ES להיווצר

ד. יש לחכות עד להיווצרות גדולה של ליגנד

מועד א', 2021

בקביעת המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V₀:

א. יש לבצע את המדידה החל מזמן 0 (אפס)

ב. צריך להשתמש בריכוזי סובסטרט מרווים

ג. יש לקחת בחשבון את הזמן הלוקח לתצמיד ES להיווצר

ד. יש לחכות עד להיווצרות גדולה של ליגנד

מועד א', 2021

שתי הדרכים העיקריות למציאת משוואת הקצב של ריאקציה אנזימתית:

א. לא לוקחות בחשבון את הריאקציה בכיוון ההפוך מהתוצר P לסובסטרט S

ב. שיטת "שיווי המשקל המקורב" ו"המצב העמיד"

ג. הן השיטה של Henderson והשיטה של Hasselbach

ד. עושות שימוש בשיטת King&Altman

מועד א', 2021

שתי הדרכים העיקריות למציאת משוואת הקצב של ריאקציה אנזימתית:

א. לא לוקחות בחשבון את הריאקציה בכיוון ההפוך מהתוצר P לסובסטרט S

ב. שיטת "שיווי המשקל המקורב" ו"המצב העמיד"

ג. הן השיטה של Henderson והשיטה של Hasselbach

ד. עושות שימוש בשיטת King&Altman

מועד א', 2021

היעילות הקטליטית k_cat/k_m היא פרמטר:

א. המאפשר לבחור את האנזים המתאים ביותר לביצוע ריאקציה נדרשת

ב. שהשימוש לקביעת טיבם של אנזימים מוצדק תמיד

ג. המאפשר לקבוע את יעילות הפירוק של סובטרטים שונים ע"י אותו אנזים

ד. המאפשר להשוות בין ווריאנטים שונים של אותו אנזים

מועד א', 2021

היעילות הקטליטית k_cat/k_m היא פרמטר:

א. המאפשר לבחור את האנזים המתאים ביותר לביצוע ריאקציה נדרשת

ב. שהשימוש לקביעת טיבם של אנזימים מוצדק תמיד

ג. המאפשר לקבוע את יעילות הפירוק של סובטרטים שונים ע"י אותו אנזים

ד. המאפשר להשוות בין ווריאנטים שונים של אותו אנזים

מועד א', 2021

השלב הליניארי של ריאקציה אנזימתית הוא השלב בו:

א. השינוי במהירות הריאקציה עם תוספת הסובסטרט הוא מינימלי

ב. קצב הצטברות התוצר ביחס לזמן הוא קבוע

ג. ריכוז הסובסטרט שווה ל-k_m

ד. נקשר הסובסטרט לאנזים בקצה העולה על קצב שחרורו ממנו

השלב הליניארי של ריאקציה אנזימתית הוא השלב בו:

א. השינוי במהירות הריאקציה עם תוספת הסובסטרט הוא מינימלי

ב. קצב הצטברות התוצר ביחס לזמן הוא קבוע

ג. ריכוז הסובסטרט שווה ל-k_m

ד. נקשר הסובסטרט לאנזים בקצה העולה על קצב שחרורו ממנו

מועד א', 2021

המשוואה הקושרת את המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V₀ עם ריכוז הסובסטרט מבוססת על ההנחה:

א. שריכוז הסובסטרט גבוה בהרבה מריכוז האנזים

ב. שריכוז האנזים גבוה בהרבה מריכוז הסובטרט

ג. שקבוע מהירות ההיווצרות של התצמיד ES גדול בהשוואה לקבוע מהירות ההתפרקות שלו למרכיביו

ד. שריכוז התוצר קטן מאוד

מועד א', 2021

המשוואה הקושרת את המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V₀ עם ריכוז הסובסטרט מבוססת על ההנחה:

א. שריכוז הסובסטרט גבוה בהרבה מריכוז האנזים

ב. שריכוז האנזים גבוה בהרבה מריכוז הסובטרט

ג. שקבוע מהירות ההיווצרות של התצמיד ES גדול בהשוואה לקבוע מהירות ההתפרקות שלו למרכיביו

ד. שריכוז התוצר קטן מאוד

מועד א', 2021

שיטת King-Altman היא שיטה:

א. למדידת קבוע הדיסוציאציה של ליגנד מחלבון

ב. למציאת משוואת המהירות ההתחלתית בתנאי V₀ בתנאי steady-state

ג. למציאת הנקודה האיזואלקטרית של חלבון

ד. למדידת המהירות ההתחלתית של ריאקציה אנזימתית

מועד א', 2021

שיטת King-Altman היא שיטה:

א. למדידת קבוע הדיסוציאציה של ליגנד מחלבון

ב. למציאת משוואת המהירות ההתחלתית בתנאי V₀ בתנאי steady-state

ג. למציאת הנקודה האיזואלקטרית של חלבון

ד. למדידת המהירות ההתחלתית של ריאקציה אנזימתית

מועד א', 2021

מעכב תחרותי הוא כזה:

א. החוסם את האתר הפעיל

ב. הנקשר באפיניות גבוה לצורון ES

ג. המתחרה עם הסובסטרט על הצורון החופשי של האנזים E

ד. המשפיע בעיקר על המהירות ההתחלתית המקסימלית

מועד א', 2021

מעכב תחרותי הוא כזה:

א. החוסם את האתר הפעיל

ב. הנקשר באפיניות גבוה לצורון ES

ג. המתחרה עם הסובסטרט על הצורון החופשי של האנזים E

ד. המשפיע בעיקר על המהירות ההתחלתית המקסימלית

מועד א', 2021

מעכב לא תחרותי מאופיין בכך שהוא:

א. מגדיל את הקבוע הקטליטי

ב. מקטין רק את המהירות ההתחלתית המקסימלית

ג. חוסם באופן יעיל רק את האתר הקטליטי

ד. משפיע בעיקר על ה-K_m

מועד א', 2021

מעכב לא תחרותי מאופיין בכך שהוא:

א. מגדיל את הקבוע הקטליטי

ב. מקטין רק את המהירות ההתחלתית המקסימלית

ג. חוסם באופן יעיל רק את האתר הקטליטי

ד. משפיע בעיקר על ה-K_m

(בטופס היה כתוב mK. הנחתי שזו טעות)

מועד א', 2021

מעכב לא תחרותי מאופיין בכך:

א. שהוא מגדיל את הקבוע הקטליטי

ב. שהוא משפיע בעיקר על ה-K_m

ג. שהמהירות ההתחלתית המקסימלית וה-K_m משתנים בשיעור שונה

ד. שהמהירות ההתחלתית המקסימלית וה-K_m משתנים באותו היחס

מועד א', 2021

מעכב לא תחרותי מאופיין בכך:

א. שהוא מגדיל את הקבוע הקטליטי

ב. שהוא משפיע בעיקר על ה-K_m

ג. שהמהירות ההתחלתית המקסימלית וה-K_m משתנים בשיעור שונה

ד. שהמהירות ההתחלתית המקסימלית וה-K_m משתנים באותו היחס

מועד א', 2021

המונח I₅₀ מתייחס:

א. לכל החומר המעכב אנזימים

ב. לריכוז המעכב הנדרש כדי להוריד את ריכוז הקומפלקס EIS ב-50%

ג. לריכוז המעכב הנדרש כדי להוריד את פעילות האנזים ב-50%

ד. למעכב תחרותי המעכב טירוזין-קינאזות

המונח I₅₀ מתייחס:

א. לכל החומר המעכב אנזימים

ב. לריכוז המעכב הנדרש כדי להוריד את ריכוז הקומפלקס EIS ב-50%

ג. לריכוז המעכב הנדרש כדי להוריד את פעילות האנזים ב-50%

ד. למעכב תחרותי המעכב טירוזין-קינאזות

מועד א', 2020

קביעת רצף חלבון לא מוכר באמצעות ספקטרוסקופיית מאסות:

1. מחייבת לדעת מראש מהם חומצות האמינו בקצות המולקולה.

2. איננה אפשרית כאשר מדובר בחלבונים ממברנליים.

3. מחייבת להעביר את החלבון השלם לפאזה הגזית.

4. דורשת מערכת כפולה של ספקטרוסקופ מאסות: MS-MS

קביעת רצף חלבון לא מוכר באמצעות ספקטרוסקופיית מאסות:

1. מחייבת לדעת מראש מהם חומצות האמינו בקצות המולקולה.

2. איננה אפשרית כאשר מדובר בחלבונים ממברנליים.

3. מחייבת להעביר את החלבון השלם לפאזה הגזית.

4. דורשת מערכת כפולה של ספקטרוסקופ מאסות: MS-MS

מועד א', 2020

ה"כוח" העיקרי הדוחף את התקפלות החלבון:

1. הוא הקשרים האלקטרוסטטיים בין שיירי החלבון הטעונים.

2. הוא היווצרות קשרי המימן של החלבון.

3. הוא הגדלת האנטרופיה של המים.

4. הוא זווית הפיתול של הקשרים הפפטידיים.

מועד א', 2020

ה"כוח" העיקרי הדוחף את התקפלות החלבון:

1. הוא הקשרים האלקטרוסטטיים בין שיירי החלבון הטעונים.

2. הוא היווצרות קשרי המימן של החלבון.

3. הוא הגדלת האנטרופיה של המים.

4. הוא זווית הפיתול של הקשרים הפפטידיים.

מועד א', 2020

האינטראקציה בין החלבון לליגנד תלויה גם ב:

1. בגודל הליגנד ביחס לחלבון.

2. בנקודה האיזואלקטרית של החלבון.

3. בזווית הפיתול של הקשרים הפפטידיים.

4. בתנודות המהירות בתדר טרה הרץ של שלד החלבון

מועד א', 2020

האינטראקציה בין החלבון לליגנד תלויה גם ב:

1. בגודל הליגנד ביחס לחלבון.

2. בנקודה האיזואלקטרית של החלבון.

3. בזווית הפיתול של הקשרים הפפטידיים.

4. בתנודות המהירות בתדר טרה הרץ של שלד החלבון

מועד א', 2020

השימוש בהתאבכות (diffraction) כדי לחקור את מבנה גביש החלבון:

1. נובע מכך שגביש החלבון אטום לאור הנראה.

2. נובע מהצורך בכושר הפרדה המספיק להבחין במרחקים בין אטומים.

3. נובע מכך שאין עדשות המתאימות להטייה של קרני X.

4. נובע מהצורך להקרין את גביש החלבון זמן קצר מאוד שאיננו מספיק ליצור תמונה.

מועד א', 2020

השימוש בהתאבכות (diffraction) כדי לחקור את מבנה גביש החלבון:

1. נובע מכך שגביש החלבון אטום לאור הנראה.

2. נובע מהצורך בכושר הפרדה המספיק להבחין במרחקים בין אטומים.

3. נובע מכך שאין עדשות המתאימות להטייה של קרני X.

4. נובע מהצורך להקרין את גביש החלבון זמן קצר מאוד שאיננו מספיק ליצור תמונה.

מועד א', 2020

תפקידם של ה- Chaperones:

1. למנוע התקפלות מוקדמת מדי של החלבון בזמן התרגום ע"י הריבוזום.

2. לסייע לחלבון להתקפל באופן הנכון.

3. לסמן חלבונים להריסה בידי הפרוטאוזום.

4. לעכב את הרס החלבון ע"י פורוטאזות.

מועד א', 2020

תפקידם של ה- Chaperones:

1. למנוע התקפלות מוקדמת מדי של החלבון בזמן התרגום ע"י הריבוזום.

2. לסייע לחלבון להתקפל באופן הנכון.

3. לסמן חלבונים להריסה בידי הפרוטאוזום.

4. לעכב את הרס החלבון ע"י פורוטאזות.

מועד א', 2020

היתרון העיקרי של שיטת הפרדת SPR למדידת הקישור של תרופות לחלבונים

1. הוא במגוון האפשרויות לקשור את החלבון למשטח הבדיקה.

2. הוא ביכולת למדוד לא רק את האפיניות אלא גם את מהירות הקישור.

3. הוא באפשרות לחזור על הבדיקה מספר רב של פעמים.

4. הוא ביכולת למדוד קישור לא רק לנוגדנים.

מועד א', 2020

היתרון העיקרי של שיטת הפרדת SPR למדידת הקישור של תרופות לחלבונים

1. הוא במגוון האפשרויות לקשור את החלבון למשטח הבדיקה.

2. הוא ביכולת למדוד לא רק את האפיניות אלא גם את מהירות הקישור.

3. הוא באפשרות לחזור על הבדיקה מספר רב של פעמים.

4. הוא ביכולת למדוד קישור לא רק לנוגדנים.

מועד א', 2020

אחד היתרונות שמקנה הקישור הקואופרטיבי החיובי לחלבון הוא:

1. אפשרות להזיז את תחום התגובה מבלי לשנות את מהירותה.

2. אפשרות ליצור תגובה מתונה מאוד לשינוי בריכוז הליגנד.

3. אפשרות לקיים חלבונים המורכבים ממספר תתי-יחידות.

4. אפשרות לקשור את הליגנד באפיניות גבוהה יותר.

 מועד א', 2020

אחד היתרונות שמקנה הקישור הקואופרטיבי החיובי לחלבון הוא:

1. אפשרות להזיז את תחום התגובה מבלי לשנות את מהירותה.

2. אפשרות ליצור תגובה מתונה מאוד לשינוי בריכוז הליגנד.

3. אפשרות לקיים חלבונים המורכבים ממספר תתי-יחידות.

4. אפשרות לקשור את הליגנד באפיניות גבוהה יותר.

מועד א', 2020

היעילות הקטליטית K_cat/K_m הוא:

1. פרמטר המאפשר לבחור את האנזים המתאים ביותר לביצוע ראקציה נדרשת.

2. פרמטר המאפשר לקבוע את יעילות הפירוק של סובסטרטים שונים.

3. פרמטר שהשימוש בו לקביעת טיבם של אנזימים מוצדק תמיד.

4. פרמטר המאפשר להחבין בין ווריאנטים שונים של אותו אנזים.

מועד א', 2020

היעילות הקטליטית K_cat/K_m הוא:

1. פרמטר המאפשר לבחור את האנזים המתאים ביותר לביצוע ראקציה נדרשת.

2. פרמטר המאפשר לקבוע את יעילות הפירוק של סובסטרטים שונים.

3. פרמטר שהשימוש בו לקביעת טיבם של אנזימים מוצדק תמיד.

4. פרמטר המאפשר להחבין בין ווריאנטים שונים של אותו אנזים.

מועד א', 2020

היתרון בשימוש באנזים טריפסין לשבירת חלבונים לפני הפרדה בספקטרוסקופ מאסות הוא:

1. היצור של פפטידים קטנים מאוד.

2. היצור של פפטידים ארוכים.

3. היצור של פפטידים טעונים במטען שלילי.

4. היצור של פפטידים טעונים במטען חיובי.

מועד א', 2020

היתרון בשימוש באנזים טריפסין לשבירת חלבונים לפני הפרדה בספקטרוסקופ מאסות הוא:

1. היצור של פפטידים קטנים מאוד.

2. היצור של פפטידים ארוכים.

3. היצור של פפטידים טעונים במטען שלילי.

4. היצור של פפטידים טעונים במטען חיובי.

מועד א', 2020

"התקהלות" ("Crowding") של חלבונים הוא:

1. מונח הקשור לקצר הייצור של החלבון ע"י הריבוזום.

2. מונח המבטא את הריכוז הגבוה של חלבונים בציטופלסמה.

3. מונח המבטא את נטייתם של חלבונים להיקשר אחד לשני.

4. מונח הקשור לאופן בו מפורקים חלבונים פגומים.

מועד א', 2020

"התקהלות" ("Crowding") של חלבונים הוא:

1. מונח הקשור לקצר הייצור של החלבון ע"י הריבוזום.

2. מונח המבטא את הריכוז הגבוה של חלבונים בציטופלסמה.

3. מונח המבטא את נטייתם של חלבונים להיקשר אחד לשני.

4. מונח הקשור לאופן בו מפורקים חלבונים פגומים.

מועד א', 2020

בתכנון ליגנדים המשמשים כתרופות

1. אין חשיבות ליחס k_off ל-k_on

2. רצוי למצוא כאלו עם k_off גדול ו-k_on קטן.

3. רצוי למצוא כאלו עם k_off קטן ו-k_on גדול.

4. יש רק חשיבות לקבוע הדיסוציאציה k_d.

מועד א', 2020

בתכנון ליגנדים המשמשים כתרופות

1. אין חשיבות ליחס k_off ל-k_on

2. רצוי למצוא כאלו עם k_off גדול ו-k_on קטן.

3. רצוי למצוא כאלו עם k_off קטן ו-k_on גדול.

4. יש רק חשיבות לקבוע הדיסוציאציה k_d.

מועד א', 2020

isothermal titration calorimetry היא שיטה:

1. המשמשת למדידת קצב הריאקציה האנזימתית.

2. המשמשת למציאת הנקודה האיזואלקטרית.

3. המבוססת על טיטרציה עם בסיס של החלבון עד להשגת דנטורציה מלאה.

4. המבוססת על פליטת או בליעת חום בעת הקשירה של הליגנד לחלבון.

מועד א', 2020

isothermal titration calorimetry היא שיטה:

1. המשמשת למדידת קצב הריאקציה האנזימתית.

2. המשמשת למציאת הנקודה האיזואלקטרית.

3. המבוססת על טיטרציה עם בסיס של החלבון עד להשגת דנטורציה מלאה.

4. המבוססת על פליטת או בליעת חום בעת הקשירה של הליגנד לחלבון.

מועד א', 2020

זווית הפיתול המועדפת של הקשרים הפפטידיים היא:

1. 45°.

2. 90°.

3. 180°.

4. 0°.

מועד א', 2020

זווית הפיתול המועדפת של הקשרים הפפטידיים היא:

1. 45°.

2. 90°.

3. 180°.

4. 0°.

מועד א', 2020

השיטה הקרויה Protein thermal shift מבוססת על:

1. ספקטרוסקופייה באינפרא-אדום.

2. האינטראקציה של חלבונים בתמיסה האחד עם השני.

3. מבוססת על ההסטה של ספקטרום הפליטה של צבען פלורסנטי.

4. מבוססת על קצב בליעת החום של תמיסת החלבון.

מועד א', 2020

השיטה הקרויה Protein thermal shift מבוססת על:

1. ספקטרוסקופייה באינפרא-אדום.

2. האינטראקציה של חלבונים בתמיסה האחד עם השני.

3. מבוססת על ההסטה של ספקטרום הפליטה של צבען פלורסנטי.

4. מבוססת על קצב בליעת החום של תמיסת החלבון.

מועד א', 2019

הבעיה העיקרית של הקריסטלוגרפיה:

1. היא השגת מקורות קרני X באיכות טובה.

2. היא שחזור הפאזה של התאבכות קרני ה-X.

3. היא הגיבוש של החלבונים.

4. היא השמירה על גבישי החלבונים שלא יתפרקו תחת השפעת הקרינה החזקה.

מועד א', 2019

הבעיה העיקרית של הקריסטלוגרפיה:

1. היא השגת מקורות קרני X באיכות טובה.

2. היא שחזור הפאזה של התאבכות קרני ה-X.

3. היא הגיבוש של החלבונים.

4. היא השמירה על גבישי החלבונים שלא יתפרקו תחת השפעת הקרינה החזקה.

מועד א', 2019

זווית הפיתול של הקשרים הפפטידיים:

1. היא, ברוב המקרים, 180°.

2. תלויה בזהות השיירים השותפים לקשר.

3. היא, ברוב המקרים, 0°.

4. איננה משפיעה על מבנה החלבון.

מועד א', 2019

זווית הפיתול של הקשרים הפפטידיים:

1. היא, ברוב המקרים, 180°.

2. תלויה בזהות השיירים השותפים לקשר.

3. היא, ברוב המקרים, 0°.

4. איננה משפיעה על מבנה החלבון.

מועד א', 2019

מעכב תחרותי הוא כזה:

1. המשפיע בעיקר על המהירות ההתחלתית המקסימלית.

2. הנקשר באפיניות גבוהה לצורון ES.

3. המתחרה עם הסובסטרט על הצורון החופשי של האנזים E.

4. החוסם את האתר הפעיל.

מועד א', 2019

מעכב תחרותי הוא כזה:

1. המשפיע בעיקר על המהירות ההתחלתית המקסימלית.

2. הנקשר באפיניות גבוהה לצורון ES.

3. המתחרה עם הסובסטרט על הצורון החופשי של האנזים E.

4. החוסם את האתר הפעיל.

מועד א', 2019

מעכב לא תחרותי מאופיין בכך:

1. שהוא חוסר באופן יעיל את האתר הקטליטי.

2. שהוא מגדיל את הקבוע הקטליטי.

3. שהוא משפיע בעיקר על ה-k_m.

4. שבכל תנאי מתאיים הקומפלקס המשולש EIS

מועד א', 2019

מעכב לא תחרותי מאופיין בכך:

1. שהוא חוסר באופן יעיל את האתר הקטליטי.

2. שהוא מגדיל את הקבוע הקטליטי.

3. שהוא משפיע בעיקר על ה-k_m.

4. שבכל תנאי מתאיים הקומפלקס המשולש EIS

מועד א', 2019

קביעת רצף חלבון לא מוכר באמצעות ספקטרוסקופיית מאסות:

1. איננה אפשרית כאשר מדובר בחלבונים ממברנליים.

2. דורשת מערכת כפולה של ספקטרוסקופ מאסות - MS-MS.

3. מחייבת לדעת מראש מהן חומצות האמינו בקצות המולקולה.

4. מחייבת להעביר את החלבון השלם לפאזה הגזית.

מועד א', 2019

קביעת רצף חלבון לא מוכר באמצעות ספקטרוסקופיית מאסות:

1. איננה אפשרית כאשר מדובר בחלבונים ממברנליים.

2. דורשת מערכת כפולה של ספקטרוסקופ מאסות - MS-MS.

3. מחייבת לדעת מראש מהן חומצות האמינו בקצות המולקולה.

4. מחייבת להעביר את החלבון השלם לפאזה הגזית.

מועד א', 2019

ביולוגיה של מערכות:

1. היא תחום מחקר העוסק במערכות יחסי הגומלין בין בע"ח בטבע.

2. היא תחום מחקר השואף ליישם את ארגון מערכות התא במערכות מחשבים ואמצעי תקשורת.

3. היא תחום מחקר המתייחס לתא החי כאוסף של רשתות בקרת גנים, העברת אותות ומסלולים ביוכימיים.

4. היא תחום מחקר העוסק במערכות הפיזיולוגיות בגוף האדם (הדם, הנשימה, העיכול וכד').

מועד א', 2019

ביולוגיה של מערכות:

1. היא תחום מחקר העוסק במערכות יחסי הגומלין בין בע"ח בטבע.

2. היא תחום מחקר השואף ליישם את ארגון מערכות התא במערכות מחשבים ואמצעי תקשורת.

3. היא תחום מחקר המתייחס לתא החי כאוסף של רשתות בקרת גנים, העברת אותות ומסלולים ביוכימיים.

4. היא תחום מחקר העוסק במערכות הפיזיולוגיות בגוף האדם (הדם, הנשימה, העיכול וכד').

מועד א', 2019

מוטיב - motif בהקשר של חלבונים:

1. מתייחס לשינויים הנוצרים לאחר התרגום.

2. מתייחס לצירופים שונים של המבנים השניוניים.

3. מתייחס לסוגים שונים של מבנה רבעיוני.

4. מתייחס לסידורים מסוימים של שיירי חומצות האמינו.

מועד א', 2019

מוטיב - motif בהקשר של חלבונים:

1. מתייחס לשינויים הנוצרים לאחר התרגום.

2. מתייחס לצירופים שונים של המבנים השניוניים.

3. מתייחס לסוגים שונים של מבנה רבעיוני.

4. מתייחס לסידורים מסוימים של שיירי חומצות האמינו.

מועד א', 2019

המערכת הנקראת Yeast two-hybrid system:

1. מבוססת על הכלאה של זני שמרים.

2. מבוססת על חיבור שני חצאים של פקטור שיעתוק.

3. מבוססת על היברידיזציה של מקטעי DNA.

4. מבוססת על שחזור הפעילות האנזימתית של האנזים בטא גלקטוזידאז.

מועד א', 2019

המערכת הנקראת Yeast two-hybrid system:

1. מבוססת על הכלאה של זני שמרים.

2. מבוססת על חיבור שני חצאים של פקטור שיעתוק.

3. מבוססת על היברידיזציה של מקטעי DNA.

4. מבוססת על שחזור הפעילות האנזימתית של האנזים בטא גלקטוזידאז.

מועד א', 2019

Chromatofocusing הוא:

1. תהליך בו מופרדים חלבונים בקולונה בהתאם לנקודה האיזואלקטרית שלהם.

2. תהליך להפרדת חומרים הידרופוביים.

3. תהליך להפרדת צבעים.

4. תהליך בו מופרדים חלבונים בג'ל בהתאם לנקודה האיזואלקטרית שלהם.

מועד א', 2019

Chromatofocusing הוא:

1. תהליך בו מופרדים חלבונים בקולונה בהתאם לנקודה האיזואלקטרית שלהם.

2. תהליך להפרדת חומרים הידרופוביים.

3. תהליך להפרדת צבעים.

4. תהליך בו מופרדים חלבונים בג'ל בהתאם לנקודה האיזואלקטרית שלהם.

מועד א', 2019

שיירי ליזין המשנים את ה-pK שלהם בהתאם לסביבה הקרובה:

1. משנים את המטען הכולל של החלבון.

2. משמשים לשאיבת פרוטונים במיטוכנודריה.

3. הם חלק ממנגנון הקשירה של ליגנד רצפטור.

4. גורמים לדנטורציה של חלבון.

מועד א', 2019

שיירי ליזין המשנים את ה-pK שלהם בהתאם לסביבה הקרובה:

1. משנים את המטען הכולל של החלבון.

2. משמשים לשאיבת פרוטונים במיטוכנודריה.

3. הם חלק ממנגנון הקשירה של ליגנד רצפטור.

4. גורמים לדנטורציה של חלבון.

מועד א', 2019

מבין הגורמים העיקריים להתרחבות האזורים בתהליך הכרומטורגרפיה, הגורם שאיננו תלוי במהירות הפאזה הנעה:

1. זמן השהייה בקולונה.

2. הוא תהליכי הספיחה והשחרור.

3. הוא אופני הזרימה.

4. הוא הדיפוזיה בכיוון התנועה.

מועד א', 2019

מבין הגורמים העיקריים להתרחבות האזורים בתהליך הכרומטורגרפיה, הגורם שאיננו תלוי במהירות הפאזה הנעה:

1. זמן השהייה בקולונה.

2. הוא תהליכי הספיחה והשחרור.

3. הוא אופני הזרימה.

4. הוא הדיפוזיה בכיוון התנועה.

מועד א', 2019

השיטה הקרויה "אנליזה של בקרה מטבולית":

1. קובעת כי ריכוזי המטבוליטים תלויים אך ורק בריכוז מטבוליט המקור - source.

2. קובעת כי השליטה על השטף של מסלול מטבולי מתחלקת בין כל האנזימים השותפים בו.

3. קובעת כי השליטה על השטף של מסלול מטבולי נתונה תמיד בידי אנזים אחד.

4. קובעת כי ריכוזי מטבוליט המבלע - sink תלויים בשטף של המסלול המטבולי. 

מועד א', 2019

השיטה הקרויה "אנליזה של בקרה מטבולית":

1. קובעת כי ריכוזי המטבוליטים תלויים אך ורק בריכוז מטבוליט המקור - source.

2. קובעת כי השליטה על השטף של מסלול מטבולי מתחלקת בין כל האנזימים השותפים בו.

3. קובעת כי השליטה על השטף של מסלול מטבולי נתונה תמיד בידי אנזים אחד.

4. קובעת כי ריכוזי מטבוליט המבלע - sink תלויים בשטף של המסלול המטבולי. 

מועד א', 2019

היתרון העיקרי של השיטה הקרויה Protein thermal shift:

1. הוא היכולת שלה לזהות אינטראקציות ספציפיות בלבד.

2. הוא היכולת לבדוק מספר רב של אינטראקציות בו זמנית.

3. הוא היכולת לבחון אינטראקציות בין חלבונים למולקולות ליגנד קטנות.

4. הוא האפשרות להשתמש בה בעזרת מיכשור פשוט יחסית של real-time PCR.

מועד א', 2019

היתרון העיקרי של השיטה הקרויה Protein thermal shift:

1. הוא היכולת שלה לזהות אינטראקציות ספציפיות בלבד.

2. הוא היכולת לבדוק מספר רב של אינטראקציות בו זמנית.

3. הוא היכולת לבחון אינטראקציות בין חלבונים למולקולות ליגנד קטנות.

4. הוא האפשרות להשתמש בה בעזרת מיכשור פשוט יחסית של real-time PCR.

מועד א', 2019

היעילות הקטליטית K_cat/K_m:

1. היא פרמטר המאפשר להבחין בין וריאנטים שונים של אותו האנזים.

2. היא פרמטר המאפשר לבחור את האנזים המתאים ביותר לביצוע ריאקציה נדרשת.

3. היא פרמטר המאפשר לקבוע את יעילות הפירוק של סובסטרטים שונים.

4. היא פרמטר שהשימוש בו לקביעת טיבם של אנזימים מוצדק תמיד.

מועד א', 2019

היעילות הקטליטית K_cat/K_m:

1. היא פרמטר המאפשר להבחין בין וריאנטים שונים של אותו האנזים.

2. היא פרמטר המאפשר לבחור את האנזים המתאים ביותר לביצוע ריאקציה נדרשת.

3. היא פרמטר המאפשר לקבוע את יעילות הפירוק של סובסטרטים שונים.

4. היא פרמטר שהשימוש בו לקביעת טיבם של אנזימים מוצדק תמיד.

מועד א', 2019

התקן "מעבדה על צ'יפ"

1. הוא מערכת אלקטרונית למדידת הקשר בין חלבון לליגנד.

2. הוא מערכת לזיהוי מקטעי DNA.

3. הוא מערכת כרומטוגרפיה הקרויה גם HPLC.

4. הוא מערכת כרומטוגרפיה ממוזערת.

מועד א', 2019

התקן "מעבדה על צ'יפ"

1. הוא מערכת אלקטרונית למדידת הקשר בין חלבון לליגנד.

2. הוא מערכת לזיהוי מקטעי DNA.

3. הוא מערכת כרומטוגרפיה הקרויה גם HPLC.

4. הוא מערכת כרומטוגרפיה ממוזערת.

מועד א', 2019

באמצעות האנליזה של בקרה מטבולית:

1. ניתן לחשב את ריכוזי האנזימים השונים.

2. ניתן לחשב את הקבועים הקטליטיים של כל האנזימים במסלול המטבולי.

3. ניתן לחשב כיצד ישתנו ריכוזי המקור והמבלע.

4. ניתן לחשב את השטף של המסלול המטבולי במצב עמיד - steady-state

מועד א', 2019

באמצעות האנליזה של בקרה מטבולית:

1. ניתן לחשב את ריכוזי האנזימים השונים.

2. ניתן לחשב את הקבועים הקטליטיים של כל האנזימים במסלול המטבולי.

3. ניתן לחשב כיצד ישתנו ריכוזי המקור והמבלע.

4. ניתן לחשב את השטף של המסלול המטבולי במצב עמיד - steady-state

מועד א', 2019

קישור קואופרטיבי של ליגנד:

1. מתרחש כאשר ה-K_m של החלבון משתנה.

2. מתרחש כאשר קבועי הקישור המיקרוסקופיים משתנים.

3. מתרחש כאשר משתנה מספר תת-היחידות של החלבון.

4. מתרחש כאשר קבועי הקישור המקרוסקופיים משתנים.

מועד א', 2019

קישור קואופרטיבי של ליגנד:

1. מתרחש כאשר ה-K_m של החלבון משתנה.

2. מתרחש כאשר קבועי הקישור המיקרוסקופיים משתנים.

3. מתרחש כאשר משתנה מספר תת-היחידות של החלבון.

4. מתרחש כאשר קבועי הקישור המקרוסקופיים משתנים.

מועד א', 2019

בתכנון ליגנים המשמשים כתרופות:

1. יש רק חשיבות לקבוע הדיסוציאציה K_d.

2. אין חשיבות ליחס K_off ל-K_on.

3. רצוי למצוא כאלו עם K_off קטן וK_on גדול.

4. רצוי למצוא כאלה עם K_off גדול ו-K_on קטן.

מועד א', 2019

בתכנון ליגנים המשמשים כתרופות:

1. יש רק חשיבות לקבוע הדיסוציאציה K_d.

2. אין חשיבות ליחס K_off ל-K_on.

3. רצוי למצוא כאלו עם K_off קטן וK_on גדול.

4. רצוי למצוא כאלו עם K_off גדול ו-K_on קטן.

מועד א', 2019

היתרון בשימוש באנזים טריפסין לשבירת חלבונים לפני הפרדה בספקטרוסקופ מאסות:

1. הוא היצור של פפטידים קטנים מאוד.

2. הוא היצור של פפטידים טעונים במטען חיובי.

3. הוא היצור של פפטידים ארוכים.

4. הוא היצור של פפטידים טעונים במטען שלילי.

מועד א', 2019

היתרון בשימוש באנזים טריפסין לשבירת חלבונים לפני הפרדה בספקטרוסקופ מאסות:

1. הוא היצור של פפטידים קטנים מאוד.

2. הוא היצור של פפטידים טעונים במטען חיובי.

3. הוא היצור של פפטידים ארוכים.

4. הוא היצור של פפטידים טעונים במטען שלילי.

מועד א', 2019

דה-אמינציה של שיירי ארגינין:

1. הוא השינוי ההופך ארגינין לליזין.

2. הוא השינוי המגדיל את המטען החיובי של החלבון.

3. הוא שינוי המקטין את המטען השלילי של החלבון.

4. הוא שינוי היכול להפוך חלבון לחלבון זר למערכת החיסון.

מועד א', 2019

דה-אמינציה של שיירי ארגינין:

1. הוא השינוי ההופך ארגינין לליזין.

2. הוא השינוי המגדיל את המטען החיובי של החלבון.

3. הוא שינוי המקטין את המטען השלילי של החלבון.

4. הוא שינוי היכול להפוך חלבון לחלבון זר למערכת החיסון.

מועד א', 2019

אחד היתרונות שמקנה הקישור הקואופרטיבי החיובי לחלבון הוא:

1. אפשרות לקיים חלבונים המורכבים ממספר תת-יחידות

2. אפשרות ליצור תגובה מתונה מאוד לשינוי בריכוזי הליגנד.

3. אפשרות לקשור את הליגנד באפיניות גבוהה יותר.

4. אפשרות להזיז את תחום התגובה מבלי לשנות את מהירותה.

מועד א', 2019

אחד היתרונות שמקנה הקישור הקואופרטיבי החיובי לחלבון הוא:

1. אפשרות לקיים חלבונים המורכבים ממספר תת-יחידות

2. אפשרות ליצור תגובה מתונה מאוד לשינוי בריכוזי הליגנד.

3. אפשרות לקשור את הליגנד באפיניות גבוהה יותר.

4. אפשרות להזיז את תחום התגובה מבלי לשנות את מהירותה.

מועד א', 2019

הנפח הבלתי-זמין של המים בתא:

1. מתייחס לנפח אותו תופסים חלבונים שלא התקפלו כראוי.

2. מתייחס למים הנמצאים בתוך האתר הקטליטי של אנזימים.

3. מתייחס למים הנמצאים לכודים בתוך מבנה החלבון.

4. מתייחס לנפח אותו תופסים חלבונים שהמבנה שלהם קומפקטי מאוד.

מועד א', 2019

הנפח הבלתי-זמין של המים בתא:

1. מתייחס לנפח אותו תופסים חלבונים שלא התקפלו כראוי.

2. מתייחס למים הנמצאים בתוך האתר הקטליטי של אנזימים.

3. מתייחס למים הנמצאים לכודים בתוך מבנה החלבון.

4. מתייחס לנפח אותו תופסים חלבונים שהמבנה שלהם קומפקטי מאוד.

מועד א', 2019

השלב הליניארי של הריאקציה האנזימתית:

1. הוא השלב בו קצב הצטברות התוצר ביחס לזמן קבוע.

2. הוא השלב בו נקשר הסובסטרט לאנזים בקצב העולה על קצב השחרור ממנו.

3. הוא השלב הראשוני בו השינוי במהירות הריאקציה עם תוספת הסובסטרט הוא מינימלי.

4. הוא השלב בו ריכוז הסובסטרט שווה ל-K_m.

מועד א', 2019

השלב הליניארי של הריאקציה האנזימתית:

1. הוא השלב בו קצב הצטברות התוצר ביחס לזמן קבוע.

2. הוא השלב בו נקשר הסובסטרט לאנזים בקצב העולה על קצב השחרור ממנו.

3. הוא השלב הראשוני בו השינוי במהירות הריאקציה עם תוספת הסובסטרט הוא מינימלי.

4. הוא השלב בו ריכוז הסובסטרט שווה ל-K_m.

מועד א', 2019

שתי הדרכים העיקריות למציאת משוואת הקצב של ריאקציה אנזימתית:

1. הן השיטה של Henderson והשיטה של - Hasselbalch.

2. עושות שימוש בשיטת King & Altman.

3. לא לוקחות בחשבון את הריאקציה בכיוון ההפוך מהתוצר P לסובסטרט S.

4. הן שיטת "שיווי המשקל המקורב" ו-"המצב העמיד".

מועד א', 2019

שתי הדרכים העיקריות למציאת משוואת הקצב של ריאקציה אנזימתית:

1. הן השיטה של Henderson והשיטה של - Hasselbalch.

2. עושות שימוש בשיטת King & Altman.

3. לא לוקחות בחשבון את הריאקציה בכיוון ההפוך מהתוצר P לסובסטרט S.

4. הן שיטת "שיווי המשקל המקורב" ו-"המצב העמיד".

מועד א', 2019

המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V0:

1. היא מהירות הריאקציה כאשר ריכוז הסובסטרט שווה ל-Km.

2. היא מהירות הריאקציה כאשר קצב השינוי של ריכוז הצורון ES ביחס לזמן הוא אפס.

3. היא המהירות הנמדדת לפני הצטברות התוצר.

4. היא המהירות הנמדדת בזמן t=0.

מועד א', 2019

המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V0:

1. היא מהירות הריאקציה כאשר ריכוז הסובסטרט שווה ל-Km.

2. היא מהירות הריאקציה כאשר קצב השינוי של ריכוז הצורון ES ביחס לזמן הוא אפס.

3. היא המהירות הנמדדת לפני הצטברות התוצר.

4. היא המהירות הנמדדת בזמן t=0.

מועד א', 2019

השיטה הקרויה circular dichroism מבוססת על:

1. השוני בספקטרום הפליטה של חלבונים בתחום הנראה.

2. השוני במהירות בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה.

3. השוני בבליעה בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה.

4. השוני בספקטרום הבליעה של חלבונים בתחום האינפרא-אדום הקרוב.

מועד א', 2019

השיטה הקרויה circular dichroism מבוססת על:

1. השוני בספקטרום הפליטה של חלבונים בתחום הנראה.

2. השוני במהירות בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה.

3. השוני בבליעה בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה.

4. השוני בספקטרום הבליעה של חלבונים בתחום האינפרא-אדום הקרוב.

מועד א', 2019

הימצאות שיירי פרולין בשרשרת החלבון:

1. לא מאפשרת היווצרות מבנה של סליל (helix).

2. מאפשרת חופש גדול יותר בבחירת זווית הפיתול ψ.

3. יוצרת מגבלה על זווית הפיתול Φ.

4. יוצרת מגבלה על זווית הפיתול ω.

מועד א', 2019

הימצאות שיירי פרולין בשרשרת החלבון:

1. לא מאפשרת היווצרות מבנה של סליל (helix).

2. מאפשרת חופש גדול יותר בבחירת זווית הפיתול ψ.

3. יוצרת מגבלה על זווית הפיתול Φ.

4. יוצרת מגבלה על זווית הפיתול ω.

מועד א', 2019

מדידהה ספקטרוסקופית של חלבונים באורך גל של 280nm מתבססת על:

1. הבליעה של הקשרים הפפטידים.

2. הבליעה של שיירים אליפטיים.

3. הבליעה של שיירים ארומטיים.

4. על הבליעה של שיירים טעונים.

מועד א', 2019

מדידהה ספקטרוסקופית של חלבונים באורך גל של 280nm מתבססת על:

1. הבליעה של הקשרים הפפטידים.

2. הבליעה של שיירים אליפטיים.

3. הבליעה של שיירים ארומטיים.

4. על הבליעה של שיירים טעונים.

מועד א', 2019

היתרון העיקרי של שיטת SPR למדידת הקישור של תרופות לחלבונים:

1. הוא ביכולת למדוד קישור של מולקולות ליגנד קטנות מאוד.

2. הוא באפשרות לחזור על הבדיקה מספר רב של פעמים.

3. הוא ביכולת למדוד לא רק את האפיניות אלא גם את מהירות הקישור.

4. הוא במגוון האפשרויות לקשור את החלבון למשטח הבדיקה.

מועד א', 2019

היתרון העיקרי של שיטת SPR למדידת הקישור של תרופות לחלבונים:

1. הוא ביכולת למדוד קישור של מולקולות ליגנד קטנות מאוד.

2. הוא באפשרות לחזור על הבדיקה מספר רב של פעמים.

3. הוא ביכולת למדוד לא רק את האפיניות אלא גם את מהירות הקישור.

4. הוא במגוון האפשרויות לקשור את החלבון למשטח הבדיקה.

מועד א', 2019

השימוש בהתאבכות - diffraction - כדי לחקור את מבנה גביש החלבון:

1. נובע מכך שאין עדשות מתאימות להטיה של קרני X.

2. נובע מהצורך להקרין את גביש החלבון זמן קצר מאוד שאיננו מספיק ליצור תמונה.

3. נובע מהצורך בכושר הפרדה המספיק להבחין במרחקים בין אטומים.

4. נובע מכך שגביש החלבון אטום לאור הנראה.

מועד א', 2019

השימוש בהתאבכות - diffraction - כדי לחקור את מבנה גביש החלבון:

1. נובע מכך שאין עדשות מתאימות להטיה של קרני X.

2. נובע מהצורך להקרין את גביש החלבון זמן קצר מאוד שאיננו מספיק ליצור תמונה.

3. נובע מהצורך בכושר הפרדה המספיק להבחין במרחקים בין אטומים.

4. נובע מכך שגביש החלבון אטום לאור הנראה.

מועד א', 2019

ה"כוח" העיקרי הדוחף את התקפלות החלבון:

1. הוא הגדלת האנטרופיה של המים.

2. הוא זווית הפיתול של הקשרים הפפטידים.

3. הוא הקשרים האלקטרוסטטיים בין שייר החלבון הטעונים.

4. הוא היווצרות קשרי המימן של החלבון.

מועד א', 2019

ה"כוח" העיקרי הדוחף את התקפלות החלבון:

1. הוא הגדלת האנטרופיה של המים.

2. הוא זווית הפיתול של הקשרים הפפטידים.

3. הוא הקשרים האלקטרוסטטיים בין שייר החלבון הטעונים.

4. הוא היווצרות קשרי המימן של החלבון.

מועד א', 2019

"התקהלות" - "crowding" של חלבונים:

1. הוא מונח הקשור לאופן בו מפורקים חלבונים פגומים.

2. הוא מונח המבטא את נטייתם של חלבונים להקשר האחד אל השני.

3. הוא מונח הקשור לקצב הייצור של החלבון ע"י הריבוסום.

4. הוא מונח המבטא את הריכוז הגבוה של חלבונים בציטופלסמה.

מועד א', 2019

"התקהלות" - "crowding" של חלבונים:

1. הוא מונח הקשור לאופן בו מפורקים חלבונים פגומים.

2. הוא מונח המבטא את נטייתם של חלבונים להקשר האחד אל השני.

3. הוא מונח הקשור לקצב הייצור של החלבון ע"י הריבוסום.

4. הוא מונח המבטא את הריכוז הגבוה של חלבונים בציטופלסמה.

מועד א', 2019

הפרמטר הקרוי "פלטה תיאורטית":

1. מציין את המרחק המינימלי בין שני "אזורים" מופרדים.

2. מציין את קצב ההפרדות של שני "אזורים" צמודים.

3. מציין שכבה דקה מאוד של הפאזה הנייחת.

4. מציין את קצב התרחבות ה"אזור" ביחס למרחק הנדידה.

מועד א', 2019

הפרמטר הקרוי "פלטה תיאורטית":

1. מציין את המרחק המינימלי בין שני "אזורים" מופרדים.

2. מציין את קצב ההפרדות של שני "אזורים" צמודים.

3. מציין שכבה דקה מאוד של הפאזה הנייחת.

4. מציין את קצב התרחבות ה"אזור" ביחס למרחק הנדידה.

מועד א', 2018

הנקודות בתמונת ההתאבכות של קרני X מגביש החלבון:

1. נוצרות כאשר קרינת ה-X מוחזרת מפני הגביש.

2. נוצרות כאשר קרינת ה-X חולפת ללא דיפראקציה דרך הגביש.

3. נוצרות כאשר הפרש הפאזה בין הקרניים המוחזרות ממישורי הגביש הוא בדיוק חצי אורך גל.

4. נוצרות כאשר הפרש הפאזה בין הקרניים המוחזרות ממישורי הגביש הוא אורך גל שלם

מועד א', 2018

הנקודות בתמונת ההתאבכות של קרני X מגביש החלבון:

1. נוצרות כאשר קרינת ה-X מוחזרת מפני הגביש.

2. נוצרות כאשר קרינת ה-X חולפת ללא דיפראקציה דרך הגביש.

3. נוצרות כאשר הפרש הפאזה בין הקרניים המוחזרות ממישורי הגביש הוא בדיוק חצי אורך גל.

4. נוצרות כאשר הפרש הפאזה בין הקרניים המוחזרות ממישורי הגביש הוא אורך גל שלם

מועד א', 2018

ביולוגיה של מערכות:

1. היא תחום מחקר העוסק במערכות הפיזיולוגיות בגוף האדם (הדם, הנשימה, העיכול וכד').

2. היא תחום מחקר המחיל עקרונות ביולוגיים על מערכות מחשבים ותקשורת.

3. היא תחום מחקר העוסק במערכות יחסי הגומלין בין בע"ח בטבע.

4. היא תחום מחקר המתייחס לתא החי כאוסף של רשתות ובקרת גנים, העברת אותות ומסלולים.

מועד א', 2018

ביולוגיה של מערכות:

1. היא תחום מחקר העוסק במערכות הפיזיולוגיות בגוף האדם (הדם, הנשימה, העיכול וכד').

2. היא תחום מחקר המחיל עקרונות ביולוגיים על מערכות מחשבים ותקשורת.

3. היא תחום מחקר העוסק במערכות יחסי הגומלין בין בע"ח בטבע.

4. היא תחום מחקר המתייחס לתא החי כאוסף של רשתות ובקרת גנים, העברת אותות ומסלולים.

מועד א', 2018

בהשוואה לריאקציה האנזימתית במבחנה, הטיפול בריאקציה בתא החי:

1. איננו צריך לקחת בחשבון את התוצר.

2. יכול להעשות מבלי לקחת בחשבון את ריכוז הסובסטרט.

3. צריך לקחת בחשבון כי ריכוז האנזים קרוב מאוד לריכוז הסובסטרט.

4. צריך לקחת בחשבון גם את התוצר.

מועד א', 2018

בהשוואה לריאקציה האנזימתית במבחנה, הטיפול בריאקציה בתא החי:

1. איננו צריך לקחת בחשבון את התוצר.

2. יכול להעשות מבלי לקחת בחשבון את ריכוז הסובסטרט.

3. צריך לקחת בחשבון כי ריכוז האנזים קרוב מאוד לריכוז הסובסטרט.

4. צריך לקחת בחשבון גם את התוצר.

מועד א', 2018

"התקהלות" - "crowding" של חלבונים:

1. הוא מונח המבטא את נטייתם של חלבונים להקשר האחד אל השני.

2. הוא מונח הקשור לאופן בו מפורקים חלבונים פגומים.

3. הוא מונח הקשור לקצב הייצור של החלבון ע"י הריבוזום.

4. הוא מונח המבטא את הריכוז הגבוה של חלבונים בציטופלסמה.

מועד א', 2018

"התקהלות" - "crowding" של חלבונים:

1. הוא מונח המבטא את נטייתם של חלבונים להקשר האחד אל השני.

2. הוא מונח הקשור לאופן בו מפורקים חלבונים פגומים.

3. הוא מונח הקשור לקצב הייצור של החלבון ע"י הריבוזום.

4. הוא מונח המבטא את הריכוז הגבוה של חלבונים בציטופלסמה.

מועד א', 2018

מיקוד איזואלקטרי:

1. הוא שיטת הפרדה המתבצעת רק באמצעות אלקטרופורזה בג'ל.

2. הוא שיטת הפרדה המבוססת על ניטרול המטען החשמלי על החלבון.

3. הוא שיטה לניקוי מחלבונים משאר מרכיבי התא.

4. הוא שיטה לגיבוש חלבונים לצורך קביעת המבנה באמצעות קריסטלוגרפיה.

מועד א', 2018

מיקוד איזואלקטרי:

1. הוא שיטת הפרדה המתבצעת רק באמצעות אלקטרופורזה בג'ל.

2. הוא שיטת הפרדה המבוססת על ניטרול המטען החשמלי על החלבון.

3. הוא שיטה לניקוי מחלבונים משאר מרכיבי התא.

4. הוא שיטה לגיבוש חלבונים לצורך קביעת המבנה באמצעות קריסטלוגרפיה.

מועד א', 2018

היתרון העיקרי של הקואופרטיביות השלילית:

1. הוא התגובה המהירה של החלבון לשינוי בריכוז הליגנד.

2. הוא העליה באפיניות של החלבון כלפי הליגנד עם העליה ברוויה.

3. הוא שלא ניתן לרוות את התגובה של חלבון בעל קואופרטיביות כזו.

4. הוא האפשרות לקיים אותה גם עם תת יחידה אחת.

מועד א', 2018

היתרון העיקרי של הקואופרטיביות השלילית:

1. הוא התגובה המהירה של החלבון לשינוי בריכוז הליגנד.

2. הוא העליה באפיניות של החלבון כלפי הליגנד עם העליה ברוויה.

3. הוא שלא ניתן לרוות את התגובה של חלבון בעל קואופרטיביות כזו.

4. הוא האפשרות לקיים אותה גם עם תת יחידה אחת.

מועד א', 2018

בקביעת המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V0:

1. יש לקחת בחשבון את הזמן הלוקח לתצמיד ES להיווצר.

2. יש לבצע את המדידה החל מזמן 0 (אפס).

3. יש לחכות עד להיווצרות כמות גדולה של תוצר.

4. צריך להשתמש בריכוזי סובסטרט מרווים.

מועד א', 2018

בקביעת המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V0:

1. יש לקחת בחשבון את הזמן הלוקח לתצמיד ES להיווצר.

2. יש לבצע את המדידה החל מזמן 0 (אפס).

3. יש לחכות עד להיווצרות כמות גדולה של תוצר.

4. צריך להשתמש בריכוזי סובסטרט מרווים.

מועד א', 2018

השיטה הקרויה Protein thermal shift:

1. מבוססת על האינטראקציה של חלבונים בתמיסה האחד עם השני.

2. מבוססת על ספקטרוסקופיה באינפרא - אדום.

3. מבוססת על קצב בליעת החום של תמיסת החלבון.

4. מבוססת על ההסחה של ספקטרום הפליטה של צבען פלורסנטי.

מועד א', 2018

השיטה הקרויה Protein thermal shift:

1. מבוססת על האינטראקציה של חלבונים בתמיסה האחד עם השני.

2. מבוססת על ספקטרוסקופיה באינפרא - אדום.

3. מבוססת על קצב בליעת החום של תמיסת החלבון.

4. מבוססת על ההסחה של ספקטרום הפליטה של צבען פלורסנטי.

מועד א', 2018

ה-pH של הסביבה משפיע על מבנה החלבון באמצעות:

1. השפחה על המטענים השליליים של שיירי אספרטט וגלוטמאט.

2. השפעה על קשרי המימן והקשרים האלקטרוסטטיים.

3.השפעה על קשרי המימן בלבד.

4. השפעה על הקשרים האלקטרוסטטיים בלבד.

מועד א', 2018

ה-pH של הסביבה משפיע על מבנה החלבון באמצעות:

1. השפחה על המטענים השליליים של שיירי אספרטט וגלוטמאט.

2. השפעה על קשרי המימן והקשרים האלקטרוסטטיים.

3.השפעה על קשרי המימן בלבד.

4. השפעה על הקשרים האלקטרוסטטיים בלבד.

מועד א', 2018

הסיומת "omics" מתייחסת:

1. לאוסף כל הגנים בגנום.

2. לחקר מבנה החלבונים והקשר שלו לפעילותם.

3. לתחומי המחקר העוסקים במרכיבי התא החי כאוספים של מספר גדול של מולקולות.

4. לשיטות השונות של הביולוגיה המולקולרית המודרנית.

מועד א', 2018

הסיומת "omics" מתייחסת:

1. לאוסף כל הגנים בגנום.

2. לחקר מבנה החלבונים והקשר שלו לפעילותם.

3. לתחומי המחקר העוסקים במרכיבי התא החי כאוספים של מספר גדול של מולקולות.

4. לשיטות השונות של הביולוגיה המולקולרית המודרנית.

מועד א', 2018

חזרה על זוויות הפיתול φ ו-Ψ לאורך מספר קשרים פפטידיים:

1. מונעת היווצרות קשרי מימן בין שיירים סמוכים.

2. איננה אפשרית ברוב החלבונים.

3. תגרום להיווצרות מבנה שניוני.

4. אפשרית רק כאשר השיירים קצרים.

מועד א', 2018

חזרה על זוויות הפיתול φ ו-Ψ לאורך מספר קשרים פפטידיים:

1. מונעת היווצרות קשרי מימן בין שיירים סמוכים.

2. איננה אפשרית ברוב החלבונים.

3. תגרום להיווצרות מבנה שניוני.

4. אפשרית רק כאשר השיירים קצרים.

מועד א', 2017

המשוואות הקושרות את המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V₀ עם ריכוז הסובסטרט מבוססות על ההנחה:

א. שקבוע מהירות היווצרות התצמיד ES גדול בהשוואה לקבוע מהירות ההתפרקות שלו למרכיביו

ב. שריכוז האנזים גדול בהרבה מריכוז הסובסטרט

ג. שריכוז התוצר בתחילת הריאקציה קטן מאוד

ד. שריכוז הסובסטרט גדול בהרבה מריכוז האנזים

המשוואות הקושרות את המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V₀ עם ריכוז הסובסטרט מבוססות על ההנחה:

א. שקבוע מהירות היווצרות התצמיד ES גדול בהשוואה לקבוע מהירות ההתפרקות שלו למרכיביו

ב. שריכוז האנזים גדול בהרבה מריכוז הסובסטרט

ג. שריכוז התוצר בתחילת הריאקציה קטן מאוד

ד. שריכוז הסובסטרט גדול בהרבה מריכוז האנזים

מועד א', 2017

ספקטרוסקופיית מסות מפריד חומרים על-פי:

א. המטען החשמלי שלהם

ב. היחס מסה/מטען שלהם

ג. המסה שלהם

ד. האנרגיה הקינטית שלהם

ספקטרוסקופיית מסות מפריד חומרים על-פי:

א. המטען החשמלי שלהם

ב. היחס מסה/מטען שלהם

ג. המסה שלהם

ד. האנרגיה הקינטית שלהם

מועד א', 2017

"יחס החלוקה" בהקשר של כרומטוגרפיה הוא היחס בין:

א. נפח הפאזה הנעה לנפח הפאזה הנייחת

ב. ריכוז החומר בפאזה הנעה לריכוזו הכולל

ג. נפח הפאזה הנעה לנפח הקולונה

ד. משקל הפאזה הנעה למשקל החומרים המומסים בתוכה

"יחס החלוקה" בהקשר של כרומטוגרפיה הוא היחס בין:

א. נפח הפאזה הנעה לנפח הפאזה הנייחת

ב. ריכוז החומר בפאזה הנעה לריכוזו הכולל

ג. נפח הפאזה הנעה לנפח הקולונה

ד. משקל הפאזה הנעה למשקל החומרים המומסים בתוכה

מועד א', 2017

קישור קואופרטיבי של ליגנד מתרחש כאשר:

א. משתנה מספר תת היחידות של החלבון

ב. קבועי הקישור המיקרוסקופיים משתנים

ג. ה-K_M של החלבון משתנה

ד. קבועי הקישור המקרוסקופיים משתנים

מועד א', 2017

קישור קואופרטיבי של ליגנד מתרחש כאשר:

א. משתנה מספר תת היחידות של החלבון

ב. קבועי הקישור המיקרוסקופיים משתנים

ג. ה-K_M של החלבון משתנה

ד. קבועי הקישור המקרוסקופיים משתנים

מועד א', 2017

המייחד את כל שיטות הכרומטוגרפיה:

א. השימוש בשתי פאזות - אחת נעה והשנייה נייחת

ב. היכולת להפריד תערובת חומרים, המומסים בנוזל, למרכיביה

ג. השימוש בקולונות

ד. הפרדה של חומרים שונים לפי המשקל המולקולרי

מועד א', 2017

המייחד את כל שיטות הכרומטוגרפיה:

א. השימוש בשתי פאזות - אחת נעה והשנייה נייחת

ב. היכולת להפריד תערובת חומרים, המומסים בנוזל, למרכיביה

ג. השימוש בקולונות

ד. הפרדה של חומרים שונים לפי המשקל המולקולרי

מועד א', 2017

המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V₀ היא מהירות:

א. הנמדדת לפני הצטברות התוצר

ב. הריאקציה כאשר ריכוז הסובסטרט שווה ל-K_m

ג. הריאקציה לאחר התייצבות הריכוז של התצמיד ES

ד. מהירות הנמדדת בזמן t=0

מועד א', 2017

המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V₀ היא מהירות:

א. הנמדדת לפני הצטברות התוצר

ב. הריאקציה כאשר ריכוז הסובסטרט שווה ל-K_m

ג. הריאקציה לאחר התייצבות הריכוז של התצמיד ES

ד. מהירות הנמדדת בזמן t=0

מועד א', 2017

באמצעות circular dichroism ניתן לקבוע את:

א. רצף החלבון

ב. המבנה השניוני של החלבון

ג. המבנה המרחבי של החלבון

ד. המשקל המולקולרי של החלבון

מועד א', 2017

באמצעות circular dichroism ניתן לקבוע את:

א. רצף החלבון

ב. המבנה השניוני של החלבון

ג. המבנה המרחבי של החלבון

ד. המשקל המולקולרי של החלבון

מועד א', 2017

ה-pI של החלבון הוא ה-pH שבו:

א. מספר הקבוצות הקרבוקסיליות הטעונות שווה למספר הקבוצות האמיניות הטעונות

ב. כל הקבוצות האמיניות טעונות

ג. מספר הקבוצות הקרבוקסיליות המיוננות (ללא הפרוטון) שווה למספר הקבוצות הקרבוקסיליות המיוננות (ללא הפרוטון)

ד. כל הקבוצות הקרבוקסיליות מיוננות (ללא פרוטון)

מועד א', 2017

ה-pI של החלבון הוא ה-pH שבו:

א. מספר הקבוצות הקרבוקסיליות הטעונות שווה למספר הקבוצות האמיניות הטעונות

ב. כל הקבוצות האמיניות טעונות

ג. מספר הקבוצות הקרבוקסיליות המיוננות (ללא הפרוטון) שווה למספר הקבוצות הקרבוקסיליות המיוננות (ללא הפרוטון)

ד. כל הקבוצות הקרבוקסיליות מיוננות (ללא פרוטון)

מועד א', 2017

מבין הגורמים העיקריים להתרחבות האזורים בתהליך הכרומטוגרפיה, הגורם שאינו במהירות הפאזה הנעה הוא:

א. הדיפוזיה בכיוון התנועה

ב. זמן השהייה בקולונה

ג. אופני הזרימה

ד. תהליכי הספיחה והשחרור

מועד א', 2017

מבין הגורמים העיקריים להתרחבות האזורים בתהליך הכרומטוגרפיה, הגורם שאינו במהירות הפאזה הנעה הוא:

א. הדיפוזיה בכיוון התנועה

ב. זמן השהייה בקולונה

ג. אופני הזרימה

ד. תהליכי הספיחה והשחרור

מועד א', 2017

תורת MCA מנבאת כי:

א. בכל מסלול מטבולי קיים אנזים המשמש "צוואר בקבוק"

ב. הגברת הפעילות של אנזים במסלול מטבולי מגבירה את השליטה שלו על השטף

ג. ניתן לשלוט בשטף המסלול המטבולי ע"י הגברת פעילותו של אנזים "קובע מהירות"

ד. הבקרה על המסלול המטבולי מתחלקת בין כל האנזימים המרכיבים אותו

מועד א', 2017

תורת MCA מנבאת כי:

א. בכל מסלול מטבולי קיים אנזים המשמש "צוואר בקבוק"

ב. הגברת הפעילות של אנזים במסלול מטבולי מגבירה את השליטה שלו על השטף

ג. ניתן לשלוט בשטף המסלול המטבולי ע"י הגברת פעילותו של אנזים "קובע מהירות"

ד. הבקרה על המסלול המטבולי מתחלקת בין כל האנזימים המרכיבים אותו

מועד א', 2017

המבנה השניוני של החלבון נקבע ע"י:

א. זוויות הפיתול של הקשרים הפפטידיים בלבד

ב. קשרים אלקטרוסטטיים בין שיירים טעונים

ג. קשרי הגופרית בין שיירי הציסטאין

ד. כל זוויות הפיתול של הקשר הפפטידי

מועד א', 2017

המבנה השניוני של החלבון נקבע ע"י:

א. זוויות הפיתול של הקשרים הפפטידיים בלבד

ב. קשרים אלקטרוסטטיים בין שיירים טעונים

ג. קשרי הגופרית בין שיירי הציסטאין

ד. כל זוויות הפיתול של הקשר הפפטידי

מועד א', 2017

השיטה הקרויה "אלקטרופורזה דו-ממדית":

א. מאפשרת הפרדה של חלבונים הן ע"פ ה-pI שלהם והן ע"פ משקלם המולקולרי

ב. היא אלקטרופורזה בה משתנה כיוון השדה החשמלי במהלך ההרצה

ג. היא שילוב של אלקטרופורזה עם ספקטרוסקופיית מסות

ד. מאפשרת הפרדה של חלבונים הטעונים במטען שלילי

מועד א', 2017

השיטה הקרויה "אלקטרופורזה דו-ממדית":

א. מאפשרת הפרדה של חלבונים הן ע"פ ה-pI שלהם והן ע"פ משקלם המולקולרי

ב. היא אלקטרופורזה בה משתנה כיוון השדה החשמלי במהלך ההרצה

ג. היא שילוב של אלקטרופורזה עם ספקטרוסקופיית מסות

ד. מאפשרת הפרדה של חלבונים הטעונים במטען שלילי

מועד א', 2017

שיטת SPR משמשת:

א. לפיענוח המנה התלת-ממדי של חלבונים

ב. לזיהוי מבנים שניוניים בחלבונים

ג. למדיד הקשירה של מולקולות ליגנד לחלבונים 

ד. למדידת קצב הריאקציה האנזימתית

מועד א', 2017

שיטת SPR משמשת:

א. לפיענוח המנה התלת-ממדי של חלבונים

ב. לזיהוי מבנים שניוניים בחלבונים

ג. למדיד הקשירה של מולקולות ליגנד לחלבונים

ד. למדידת קצב הריאקציה האנזימתית

מועד א', 2017

מעכב לא תחרותי מאופיין בכך שהוא:

א. חוסם באופן יעיל את האתר הקטליטי

ב. בכל תנאי מתקיים הקומפלקס המשולש EIS

ג. שהוא משפיע בעיקר על ה-K_m

ד. מגדיל את הקבוע הקטליטי

מועד א', 2017

מעכב לא תחרותי מאופיין בכך שהוא:

א. חוסם באופן יעיל את האתר הקטליטי

ב. בכל תנאי מתקיים הקומפלקס המשולש EIS

ג. שהוא משפיע בעיקר על ה-K_m

ד. מגדיל את הקבוע הקטליטי

מועד א', 2017

הדרך הבטוחה ביותר להגביר את השטף של מסלול מטבולי היא:

א. להעלות את ריכוז המבלע (sink)

ב. להגביר את הפעילות של האנזים האחרון במסלול

ג. להגביר את הפעילות של כל האנזימים המשתתפים בו

ד. להגביר את הפעילות של האנזים קובע מהירות

מועד א', 2017

הדרך הבטוחה ביותר להגביר את השטף של מסלול מטבולי היא:

א. להעלות את ריכוז המבלע (sink)

ב. להגביר את הפעילות של האנזים האחרון במסלול

ג. להגביר את הפעילות של כל האנזימים המשתתפים בו

ד. להגביר את הפעילות של האנזים קובע מהירות

מועד א', 2017

הבעיה העיקרית של הקריסטלוגרפיה:

א. השגת מקורות קרני X באיכות טובה

ב. שחזור הפאזה של התאבכות קרני ה-X

ג. גיבוש של החלבונים

ד. השמירה שגבישי החלבונים לא יתפרקו תחת השפעת הקרינה החזקה

מועד א', 2017

הבעיה העיקרית של הקריסטלוגרפיה:

א. השגת מקורות קרני X באיכות טובה

ב. שחזור הפאזה של התאבכות קרני ה-X

ג. גיבוש של החלבונים

ד. השמירה שגבישי החלבונים לא יתפרקו תחת השפעת הקרינה החזקה

מועד א', 2017

השיטה הקרויה circular dichroism מבוססת על השוני ב:

א. ספקטרום הפליטה של חלבונים בתחום הנראה

ב. בליעה בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה

ג. ספקטרום הבליעה של חלבונים בתחום האינפרא-אדום

ד. במהירות בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה

מועד א', 2017

השיטה הקרויה circular dichroism מבוססת על השוני ב:

א. ספקטרום הפליטה של חלבונים בתחום הנראה

ב. בליעה בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה

ג. ספקטרום הבליעה של חלבונים בתחום האינפרא-אדום

ד. במהירות בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה

מועד א', 2017

המבנה השלישוני נקבע ע"י:

א. האופן שבו חוברות יחידות המבנה השניוני זו אל זו

ב. קשרי המימן בין אטומי הקשרים הפפטידיים

ג. הקשרים האלקטרוסטטיים בין השיירים הטעונים

ד. הקשרים הדי-סולפידיים (S-S) בין שיירי הציסטאין

מועד א', 2017

המבנה השלישוני נקבע ע"י:

א. האופן שבו חוברות יחידות המבנה השניוני זו אל זו

ב. קשרי המימן בין אטומי הקשרים הפפטידיים

ג. הקשרים האלקטרוסטטיים בין השיירים הטעונים

ד. הקשרים הדי-סולפידיים (S-S) בין שיירי הציסטאין

מועד א', 2017

הסיבה לכך שספקטרום המסה של כל מולקולה מופיע כאוסף של אותות בעוצמה הולכת ודועכת היא:

א. שהשדה המגנטי בד"כ אינו יציב

ב. שכל מולקולה יכולה לעבור יינון באופן שונה

ג. קיומם של איזוטופים - בעיקר אלו של הפחמן

ד. שמולקולות מאותו הסוג מואצות באופן שונה בשדה החשמלי

מועד א', 2017

הסיבה לכך שספקטרום המסה של כל מולקולה מופיע כאוסף של אותות בעוצמה הולכת ודועכת היא:

א. שהשדה המגנטי בד"כ אינו יציב

ב. שכל מולקולה יכולה לעבור יינון באופן שונה

ג. קיומם של איזוטופים - בעיקר אלו של הפחמן

ד. שמולקולות מאותו הסוג מואצות באופן שונה בשדה החשמלי

מועד א', 2017

הפרמטר הקרוי פלטה תיאורטית מציין:

א. שכבה דקה מאוד של הפלטה הנייחת

ב. המרחק המינימלי בין שני "אזורים" מופרדים

ג. קצב ההתרחבות של ה"אזור" ביחס למרחק הנדידה

ד. קצב ההיפרדות של שני "אזורים" צמודים

מועד א', 2017

הפרמטר הקרוי פלטה תיאורטית מציין:

א. שכבה דקה מאוד של הפלטה הנייחת

ב. המרחק המינימלי בין שני "אזורים" מופרדים

ג. קצב ההתרחבות של ה"אזור" ביחס למרחק הנדידה

ד. קצב ההיפרדות של שני "אזורים" צמודים

מועד א', 2017

השיטה הקרויה Surface plasmon resonance מבוססת על:

א. יצירת גל של צפיפות אלקטרונים בשכבת מתכת דקה

ב. הבדלי המסה בין החלבון לבין הליגנד שלו

ג. בליעה של אור בתחום ה-UV ע"י חלבונים

ד. הסיבוב של אור מקוטב ע"י מולקולות המכילות מרכז א-סימטרי אחד או יותר

מועד א', 2017

השיטה הקרויה Surface plasmon resonance מבוססת על:

א. יצירת גל של צפיפות אלקטרונים בשכבת מתכת דקה

ב. הבדלי המסה בין החלבון לבין הליגנד שלו

ג. בליעה של אור בתחום ה-UV ע"י חלבונים

ד. הסיבוב של אור מקוטב ע"י מולקולות המכילות מרכז א-סימטרי אחד או יותר

מועד א', 2017

מקדם Hill גדול מ-1 פירושו:

א. אפיניות אינטרנזית הולכת וקטנה

ב. שינוי קבועי הדיסוציאציה המקרוסקופיים

ג. קואפרטיביות שלילית

ד. קואופרטיביות חיובית

מועד א', 2017

מקדם Hill גדול מ-1 פירושו:

א. אפיניות אינטרנזית הולכת וקטנה

ב. שינוי קבועי הדיסוציאציה המקרוסקופיים

ג. קואפרטיביות שלילית

ד. קואופרטיביות חיובית

מועד א', 2017

ה-pH של הסביבה משפיע על מבנה החלבון באמצעות השפעה על:

א. קשרי המימן והקשרים האלקטרוסטטיים

ב. הקשרים האלקטרוסטיים בלבד

ג. המטענים השליליים של שיירי אספרטט וגלוטמאט

ד. השפעה על קשרי המימן בלבד

מועד א', 2017

ה-pH של הסביבה משפיע על מבנה החלבון באמצעות השפעה על:

א. קשרי המימן והקשרים האלקטרוסטטיים

ב. הקשרים האלקטרוסטיים בלבד

ג. המטענים השליליים של שיירי אספרטט וגלוטמאט

ד. השפעה על קשרי המימן בלבד

מועד א', 2017

ליגנד הוא מולקולה:

א. הנקשרת באופן קוולנטי לאתר רגולטורי

ב. הנקשרת לנוגדן

ג. הנקשרת באופן קוולנטי לאתר הקטליטי

ד. קטנה הנקשרת לחלבון

מועד א', 2017

ליגנד הוא מולקולה:

א. הנקשרת באופן קוולנטי לאתר רגולטורי

ב. הנקשרת לנוגדן

ג. הנקשרת באופן קוולנטי לאתר הקטליטי

ד. קטנה הנקשרת לחלבון

מועד א', 2017

משוואת הנדרסון-הסלבאך קושרת בין:

א. ה-pK לבין ה-pI של החומצה

ב. ה-pH לבין מידת היינון של החומצה

ג. ה-pH לבין ה-pI של החומצה

ד. ה-pK לבין מידת היינון של החומצה

מועד א', 2017

משוואת הנדרסון-הסלבאך קושרת בין:

א. ה-pK לבין ה-pI של החומצה

ב. ה-pH לבין מידת היינון של החומצה

ג. ה-pH לבין ה-pI של החומצה

ד. ה-pK לבין מידת היינון של החומצה

מועד א', 2017

חזרה על זוויות הפיתול φ ו-ψ לאורך מספר קשרים פפטידיים:

א. אפשרית רק כשהשיירים קצרים

ב. מונעת היווצרות קשרי מימן בין שיירים סמוכים

ג. תגרום להיווצרות מבנה שניוני

ד. איננה אפשרית ברוב החלבונים

מועד א', 2017

חזרה על זוויות הפיתול φ ו-ψ לאורך מספר קשרים פפטידיים:

א. אפשרית רק כשהשיירים קצרים

ב. מונעת היווצרות קשרי מימן בין שיירים סמוכים

ג. תגרום להיווצרות מבנה שניוני

ד. איננה אפשרית ברוב החלבונים

מועד א', 2017

המונח I₅₀ מתייחס:

א. לכל חומר המעכב אנזימים

ב. למעכב תחרותי המעכב טירוזין-קינאזות

ג. לריכוז המעכב הדרוש כדי להוריד את ריכוז הקומפלקס ב-50%

ד. לריכוז המעכב הדרוש כדי להוריד את פעילות האנזים ב-50%

מועד א', 2017

המונח I₅₀ מתייחס:

א. לכל חומר המעכב אנזימים

ב. למעכב תחרותי המעכב טירוזין-קינאזות

ג. לריכוז המעכב הדרוש כדי להוריד את ריכוז הקומפלקס ב-50%

ד. לריכוז המעכב הדרוש כדי להוריד את פעילות האנזים ב-50%

מועד א', 2017

"יינון רך" הוא שיטה המאפשרת:

א. יינון של המולקולה מבלי לשבור אותה

ב. יינון באמצעות אלקטרונים מהירים

ג. שבירת המולקולה מבלי לטעון אותה

ד. יינון באמצעות חימום בלבד

מועד א', 2017

"יינון רך" הוא שיטה המאפשרת:

א. יינון של המולקולה מבלי לשבור אותה

ב. יינון באמצעות אלקטרונים מהירים

ג. שבירת המולקולה מבלי לטעון אותה

ד. יינון באמצעות חימום בלבד

מועד א', 2017

מעכב תחרותי הוא כזה:

א. המתחרה עם הסובסטרט על הצורון החופשי של האנזים E

ב. המשפיע בעיקר על המהירות ההתחלתית המקסימלית

ג. החוסם את האתר הפעיל

ד. הנקשר באפיניות גבוהה לצורון ES

מועד א', 2017

מעכב תחרותי הוא כזה:

א. המתחרה עם הסובסטרט על הצורון החופשי של האנזים E

ב. המשפיע בעיקר על המהירות ההתחלתית המקסימלית

ג. החוסם את האתר הפעיל

ד. הנקשר באפיניות גבוהה לצורון ES

מועד א', 2017

אם קבוע מהירות הירידה K_off יקטן ביחד לקבוע מהירות העלייה K_on פירוש הדבר:

אץ שזמן ההגעה למצב של שיווי משקל יגדל

ב. שזמן ההגעה למצב של שיווי משקל יקטן

ג. שהאפיניות של החלבון כלפי הליגנד קטנה

ד. שהאפיניות של החלבון כלפי הליגנד גדלה

מועד א', 2017

אם קבוע מהירות הירידה K_off יקטן ביחד לקבוע מהירות העלייה K_on פירוש הדבר:

אץ שזמן ההגעה למצב של שיווי משקל יגדל

ב. שזמן ההגעה למצב של שיווי משקל יקטן

ג. שהאפיניות של החלבון כלפי הליגנד קטנה

ד. שהאפיניות של החלבון כלפי הליגנד גדלה

מועד א', 2017

הסכום של מקדמי בקרת השטף של מסלול מטבולי:

א. תמיד בעל ערך שלילי

ב. תמיד גדול מ-1

ג. שווה תמיד ל-1

ד. שווה תמיד ל-0

מועד א', 2017

הסכום של מקדמי בקרת השטף של מסלול מטבולי:

א. תמיד בעל ערך שלילי

ב. תמיד גדול מ-1

ג. שווה תמיד ל-1

ד. שווה תמיד ל-0

מועד א', 2017

פרופיל הריכוז הגאוסייני של החומרים המופרדים בשיטות הכרומטוגרפיה השונות:

א נראה כך בגלל התרחבותו בתהליכים של "צעידה אקראית"

ב. בגלל בו מזהה החיישן האופטי ביציאה מהקולונה את החומרים השונים

ג. בגלל הערבול הנוצר בזמן הזרקת הדוגמה

ד. בגלל האינטרקציה ההפיכה של החומרים עם הפאזה הנייחת

מועד א', 2017

פרופיל הריכוז הגאוסייני של החומרים המופרדים בשיטות הכרומטוגרפיה השונות:

א נראה כך בגלל התרחבותו בתהליכים של "צעידה אקראית"

ב. בגלל בו מזהה החיישן האופטי ביציאה מהקולונה את החומרים השונים

ג. בגלל הערבול הנוצר בזמן הזרקת הדוגמה

ד. בגלל האינטרקציה ההפיכה של החומרים עם הפאזה הנייחת

מועד א', 2017

זווית פיתול היא זווית הנוצרת:

א. ע"י הקשרים של ארבעה אטומים

ב. ע"י הקשרים של שלושה אטומים

ג. ע"י הקשרים של שני אטומים

ד. בין פחמן אלפא של החומצה האמינית לשלד הפחמני של השייר

מועד א', 2017

זווית פיתול היא זווית הנוצרת:

א. ע"י הקשרים של ארבעה אטומים

ב. ע"י הקשרים של שלושה אטומים

ג. ע"י הקשרים של שני אטומים

ד. בין פחמן אלפא של החומצה האמינית לשלד הפחמני של השייר

מועד א', 2018

אחר היתרונות שמקנה הקישור הקואופרטיבי החיובי לחלבון הוא:

1. אפשרות להזיז את תחום התגובה מבלי לשנות את מהירותה.

2. אפשרות ליצור תגובה מתונה מאוד לשינוי בריכוזי הליגנד.

3. אפשרות לקשור את הליגנד באפיניות גבוהה יותר.

4. אפשרות לקיים חלבונים המורכבים ממספר תת-יחידות.

מועד א', 2018

אחר היתרונות שמקנה הקישור הקואופרטיבי החיובי לחלבון הוא:

1. אפשרות להזיז את תחום התגובה מבלי לשנות את מהירותה.

2. אפשרות ליצור תגובה מתונה מאוד לשינוי בריכוזי הליגנד.

3. אפשרות לקשור את הליגנד באפיניות גבוהה יותר.

4. אפשרות לקיים חלבונים המורכבים ממספר תת-יחידות.

(לפי הטבלת אקסל שתי התשובות נכונות)

מועד א', 2018

התקן "מעבדה על צ'יפ"

1. הוא מערכת לזיהוי מקטעי DNA.

2. הוא מערכת אלקטרונית למדידת הקשר בין חלבון לליגנד.

3. הוא מערכת כרומטוגרפיה ממוזערת.

4. הוא מערכת כרומטוגרפיה הקרויה גם HPLC

מועד א', 2018

התקן "מעבדה על צ'יפ"

1. הוא מערכת לזיהוי מקטעי DNA.

2. הוא מערכת אלקטרונית למדידת הקשר בין חלבון לליגנד.

3. הוא מערכת כרומטוגרפיה ממוזערת.

4. הוא מערכת כרומטוגרפיה הקרויה גם HPLC

מועד א', 2018

שתי הדרכים העיקריות למציאת משוואת הקצב של ריאקציה אנזימתית:

1. הן שיטת "שיווי המשקל המקורב" ו"המצב העמיד"

2. הן השיטה של Henderson והשיטה של Hasselbalch.

3. עושות שימוש בשיטת King & Altman.

4. לא לוקחות בחשבון את הריאקציה בכיוון ההפוך מהתוצר P לתוצר S.

מועד א', 2018

שתי הדרכים העיקריות למציאת משוואת הקצב של ריאקציה אנזימתית:

1. הן שיטת "שיווי המשקל המקורב" ו"המצב העמיד".

2. הן השיטה של Henderson והשיטה של Hasselbalch.

3. עושות שימוש בשיטת King & Altman.

4. לא לוקחות בחשבון את הריאקציה בכיוון ההפוך מהתוצר P לתוצר S.

מועד א', 2018

דיאגרמת רמאצ'נדרן:

1. מאפשרת לזהות את המטען על השיירים הטעונים של החלבון.

2. מאפשרת לזהות את המבנה המרחבי של החלבון.

3. מאפשרת לזהות את מספר הקשרים הפפטידיים בחלבון.

4. מאפשרת לזהות את המבנים השניוניים העיקריים של החלבון.

מועד א', 2018

דיאגרמת רמאצ'נדרן:

1. מאפשרת לזהות את המטען על השיירים הטעונים של החלבון.

2. מאפשרת לזהות את המבנה המרחבי של החלבון.

3. מאפשרת לזהות את מספר הקשרים הפפטידיים בחלבון.

4. מאפשרת לזהות את המבנים השניוניים העיקריים של החלבון.

מועד א', 2018

המונח I₅₀ מתייחס:

1. לריכוז המעכב הדרוש כדי להוריד את פעילות האנזים ב-50%.

2. לכל חומר המעכב אנזימים.

3. למעכב תחרותי המעכב טירוזין-קינאזות.

4. לריכוז המעכב הדרוש כדי להוריד את ריכוז הקומפלקס EIS ב-50%. 

מועד א', 2018

המונח I₅₀ מתייחס:

1. לריכוז המעכב הדרוש כדי להוריד את פעילות האנזים ב-50%.

2. לכל חומר המעכב אנזימים.

3. למעכב תחרותי המעכב טירוזין-קינאזות.

4. לריכוז המעכב הדרוש כדי להוריד את ריכוז הקומפלקס EIS ב-50%. 

מועד א', 2018

בשיטת Yeast two-hybrid system:

1. ניתן לזהות את המבנים השניוניים בחלבון.

2. ניתן לזהות אינטראקציות בין חלבון אחד לשני.

3. ניתן למדוד את קצב הביטוי של חלבונים.

4. ניתן לזהות אינטראקציות בין חלבון למולקולות ליגנד קטנות כגון גורמי גידול והורמונים.

מועד א', 2018

בשיטת Yeast two-hybrid system:

1. ניתן לזהות את המבנים השניוניים בחלבון.

2. ניתן לזהות אינטראקציות בין חלבון אחד לשני.

3. ניתן למדוד את קצב הביטוי של חלבונים.

4. ניתן לזהות אינטראקציות בין חלבון למולקולות ליגנד קטנות כגון גורמי גידול והורמונים.

מועד א', 2018

המונח "quinary structre":

1. מתייחס לדרגן ארגון נוספת של החלבונים הנמצאת מעל למבנה הרבעיוני.

2. מייחס למבנה מרחבי של חלבונים ציטופלסמטיים.

3. מתייחס לאזורים מאורגנים בממברנת התא.

4. מתייחס לקשר בין מוטיבים של מבנים שניוניים.

מועד א', 2018

המונח "quinary structre":

1. מתייחס לדרגן ארגון נוספת של החלבונים הנמצאת מעל למבנה הרבעיוני.

2. מייחס למבנה מרחבי של חלבונים ציטופלסמטיים.

3. מתייחס לאזורים מאורגנים בממברנת התא.

4. מתייחס לקשר בין מוטיבים של מבנים שניוניים.

מועד א', 2018

אם קבוע מהירות הירידה K_off יגדל ביחס לקבוע מהירות העלייה K_on:

1. פירוש הדבר שזמן ההגעה למצב שיווי משקל יגדל.

2. פירוש הדבר שהאפיניות של החלבון כלפי הליגנד גדלה.

3. פירוש הדבר שהאפיניות של החלבון כלפי הליגנד קטנה.

4. פירוש הדבר שזמן ההגעה למצב שיווי משקל יקטן

מועד א', 2018

אם קבוע מהירות הירידה K_off יגדל ביחס לקבוע מהירות העליה K_on:

1. פירוש הדבר שזמן ההגעה למצב שיווי משקל יגדל.

2. פירוש הדבר שהאפיניות של החלבון כלפי הליגנד גדלה.

3. פירוש הדבר שהאפיניות של החלבון כלפי הליגנד קטנה.

4. פירוש הדבר שזמן ההגעה למצב שיווי משקל יקטן

מועד א', 2018

Isothermal Titration Calorimetry היא שיטה:

1. המבוססת על פליטה או בליעה של חום בעת הקשירה של ליגנד לחלבון.

2. המבוססת על טיטרציה עם בסיס של החלבון עד להשגת דנטורציה מלאה.

3. המשמשת למציאת הנקודה האיזואלקטרית.

4. המשמשת למדידת קצב הריאקציה האנזימתית.

מועד א', 2018

Isothermal Titration Calorimetry היא שיטה:

1. המבוססת על פליטה או בליעה של חום בעת הקשירה של ליגנד לחלבון.

2. המבוססת על טיטרציה עם בסיס של החלבון עד להשגת דנטורציה מלאה.

3. המשמשת למציאת הנקודה האיזואלקטרית.

4. המשמשת למדידת קצב הריאקציה האנזימתית.

מועד א', 2018

המשותף לגליקוזילציה, פוספורילציה ויוביקוויטינציה הוא:

1. שכולן מודיפיקציות של חלבונים לאחר התרגום.

2. שכולן יכולות להתרחש רק ברטיקולום האנדופלסמטי.

3. שכל שלב שלהן דורש הידרוליזה של ATP.

4. שכולן ריאקציות המזורזות ע"י אותו אנזים.

מועד א', 2018

המשותף לגליקוזילציה, פוספורילציה ויוביקוויטינציה הוא:

1. שכולן מודיפיקציות של חלבונים לאחר התרגום.

2. שכולן יכולות להתרחש רק ברטיקולום האנדופלסמטי.

3. שכל שלב שלהן דורש הידרוליזה של ATP.

4. שכולן ריאקציות המזורזות ע"י אותו אנזים.

מועד א', 2018

המגבלה העיקרית של שיטות קביעת רצף החלבון המסורתיות היא:

1. השימוש בריאגנטים רעילים.

2. עלות התהליך.

3. איטיות התהליך.

4. הצורך בכמויות גדולות של החלבון הנבדק.

מועד א', 2018

המגבלה העיקרית של שיטות קביעת רצף החלבון המסורתיות היא:

1. השימוש בריאגנטים רעילים.

2. עלות התהליך.

3. איטיות התהליך.

4. הצורך בכמויות גדולות של החלבון הנבדק.

(שתי התשובות מסומנות כנכונות לפי הטבלה)

מועד א', 2018

"יינוך רך" הוא:

1. שיטה המאפשרת שבירת המולקולה מבלי לטעון אותה.

2. שיטה המאפשרת יינון באמצעות אלקטרונים מהירים.

3. שיטה המאפשרת יינון של המולקולה מבלי לשבור אותה.

4. שיטה המאפשרת יינון באמצעות חימום בלבד.

מועד א', 2018

"יינוך רך" הוא:

1. שיטה המאפשרת שבירת המולקולה מבלי לטעון אותה.

2. שיטה המאפשרת יינון באמצעות אלקטרונים מהירים.

3. שיטה המאפשרת יינון של המולקולה מבלי לשבור אותה.

4. שיטה המאפשרת יינון באמצעות חימום בלבד.

מועד א', 2018

השיטה הקרויה SPR - Surface plasmon resonance:

1. מבוססת על הבדלי המאסה בין החלבון לבין הליגנד הנקשר אליו.

2. מבוססת על יצירת גל של צפיפות אלקטרונים בשכבת מתכת דקה.

3. מבוססת על הסיבוב של אור מקוטב ע"י מולקולות המכילות מרכז א-סימטרי אחד או יותר.

4. מבוססת על בליעה של אור בתחום ה-UV ע"י חלבונים.

מועד א', 2018

השיטה הקרויה SPR - Surface plasmon resonance:

1. מבוססת על הבדלי המאסה בין החלבון לבין הליגנד הנקשר אליו.

2. מבוססת על יצירת גל של צפיפות אלקטרונים בשכבת מתכת דקה.

3. מבוססת על הסיבוב של אור מקוטב ע"י מולקולות המכילות מרכז א-סימטרי אחד או יותר.

4. מבוססת על בליעה של אור בתחום ה-UV ע"י חלבונים.

מועד א', 2018

היכולת של ספקטרוסקופיית המאסות לקבוע רצף חלבון של חלבון חדש

1. דורשת הידרוליזה מקדימה של הקשרים הפפטידיים.

2. נובעת, בין השאר, מהאפשרות לשבור באופן מועדף את הקשרים הפפטידיים.

3. תלויה בסדר חומצות האמינו בחלבון.

4. תלויה בהרכב חומצות האמינו של החלבון.

מועד א', 2018

היכולת של ספקטרוסקופיית המאסות לקבוע רצף חלבון של חלבון חדש

1. דורשת הידרוליזה מקדימה של הקשרים הפפטידיים.

2. נובעת, בין השאר, מהאפשרות לשבור באופן מועדף את הקשרים הפפטידיים.

3. תלויה בסדר חומצות האמינו בחלבון.

4. תלויה בהרכב חומצות האמינו של החלבון.

מועד א', 2018

זווית הפיתול המועדפת על הקשרים הפפטידיים:

1. היא 180°.

2. היא 90°.

3. היא 45°.

4. היא 0°.

מועד א', 2018

זווית הפיתול המועדפת על הקשרים הפפטידיים:

1. היא 180°.

2. היא 90°.

3. היא 45°.

4. היא 0°.

מועד א', 2018

Protein chip הוא:

1. מקטע של חלבון הכולל בתוכו את האתר הקושר.

2. טכנולוגיה לקביעת המבנה המרחבי של חלבון.

3. טכנולוגיה למדידת האינטראקציה של מספר רב של חלבונים עם מולקולות ליגנד.

4. מקטע של חלבון המשמש לקביעת הרצף שלו.

מועד א', 2018

Protein chip הוא:

1. מקטע של חלבון הכולל בתוכו את האתר הקושר.

2. טכנולוגיה לקביעת המבנה המרחבי של חלבון.

3. טכנולוגיה למדידת האינטראקציה של מספר רב של חלבונים עם מולקולות ליגנד.

4. מקטע של חלבון המשמש לקביעת הרצף שלו.

מועד א', 2018

מבין הגורמים העיקריים להתרחבות האזורים בתהליך הכרומטוגרפיה, הגורם שאינו תלוי במהירות הפאזה הנעה:

1. הוא הדיפוזיה בכיוון התנועה.

2. הוא אופני הזרימה.

3. זמן השהייה בקולונה.

4. הוא תהליכי הספיחה והשחרור.

מועד א', 2018

מבין הגורמים העיקריים להתרחבות האזורים בתהליך הכרומטוגרפיה, הגורם שאינו תלוי במהירות הפאזה הנעה:

1. הוא הדיפוזיה בכיוון התנועה.

2. הוא אופני הזרימה.

3. זמן השהייה בקולונה.

4. הוא תהליכי הספיחה והשחרור.

מועד א', 2018

בחישוב היעילות הקטליטית של אנזים צריך לקחת בחשבון:

1. הן את האפיניות שלו כלפי הסובסטרט והן את קצב התגובה האנזימתית.

2. רק את האפיניות כלפי הסובסטרט.

3. רק את קצב התגובה האנזימתית.

4. ריכוז הסובסטרט.

מועד א', 2018

בחישוב היעילות הקטליטית של אנזים צריך לקחת בחשבון:

1. הן את האפיניות שלו כלפי הסובסטרט והן את קצב התגובה האנזימתית.

2. רק את האפיניות כלפי הסובסטרט.

3. רק את קצב התגובה האנזימתית.

4. ריכוז הסובסטרט.

מועד א', 2018

תכונה מתהווה - emergent property:

1. היא תכונה חדשה הנוצרת, באופן לא ידוע, במערכות ביולוגיות מורכבות מאוד.

2. היא תכונה המאפשרת לתא החי להגיב למצבי עקה.

3. היא תכונה הנוצרת כתוצאה מפעילותם של גנים חדשים.

4. היא תכונה המתהווה במהלך התפתחות העובר ביצורים רב-תאיים.

מועד א', 2018

תכונה מתהווה - emergent property:

1. היא תכונה חדשה הנוצרת, באופן לא ידוע, במערכות ביולוגיות מורכבות מאוד.

2. היא תכונה המאפשרת לתא החי להגיב למצבי עקה.

3. היא תכונה הנוצרת כתוצאה מפעילותם של גנים חדשים.

4. היא תכונה המתהווה במהלך התפתחות העובר ביצורים רב-תאיים.

מועד א', 2018

היתרון העיקרי של שיטת SPR למדידת הקישור של תרופות לחלבונים:

1. הוא ביכולת למדוד ברגישות רבה קישור ללא צורך בסימון.

2. הוא באפשרות לחזור על הבדיקה מספר רב של פעמים.

3. הוא במגוון האפשרויות לקשור את החלבון למשטח הבדיקה.

4. הוא ביכולת למדוד לא רק את האפיניות אלא גם את מהירות הקישור.

מועד א', 2018

היתרון העיקרי של שיטת SPR למדידת הקישור של תרופות לחלבונים:

1. הוא ביכולת למדוד ברגישות רבה קישור ללא צורך בסימון.

2. הוא באפשרות לחזור על הבדיקה מספר רב של פעמים.

3. הוא במגוון האפשרויות לקשור את החלבון למשטח הבדיקה.

4. הוא ביכולת למדוד לא רק את האפיניות אלא גם את מהירות הקישור.

מועד א', 2018

השיטה הקרויה circular dichroism מבוססת על:

1. השוני בספקטרום הבליעה של חלבונים בתחום האינפרא-אדום הקרוב.

2. השוני בספקטרום הפליטה של חלבונים בתחום הרנאה.

3. השוני במהירות בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה.

4. השוני בבליעה בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה.

מועד א', 2018

השיטה הקרויה circular dichroism מבוססת על:

1. השוני בספקטרום הבליעה של חלבונים בתחום האינפרא-אדום הקרוב.

2. השוני בספקטרום הפליטה של חלבונים בתחום הרנאה.

3. השוני במהירות בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה.

4. השוני בבליעה בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה לבין כזה הסובב ימינה.

מועד א', 2018

הבעיה העיקרית של הקריסטלוגרפיה:

1. השגת מקורות קרני X באיכות טובה.

2. היא השמירה על גבישי החלבונים שלא יתפרקו תחת השפעה של קרינה חזקה.

3. היא הגיבוש של החלבונים.

4. היא שחזור הפאזה של התאבכות קרני ה-X.

מועד א', 2018

הבעיה העיקרית של הקריסטלוגרפיה:

1. השגת מקורות קרני X באיכות טובה.

2. היא השמירה על גבישי החלבונים שלא יתפרקו תחת השפעה של קרינה חזקה.

3. היא הגיבוש של החלבונים.

4. היא שחזור הפאזה של התאבכות קרני ה-X.

מועד א', 2015

השיטה הקרויה "אלקטרופורזה דו-מימדית":

1. מאפשרת הפרדה של חומצות גרעין הן על פי אורכן והן על פי רצף הבסיסים שלהן.

2. מאפשרת הפרדה של חלבונים הטעונים במטען שלילי.

3. מאפשרת הפרדה של חלבונים הן ע"פ הנקודה האיזואלקטרית שלהם, והן ע"פ משקלם המולקולרי.

4. מאפשרת הפרדה של חומצות גרעין הן על פי אורכן והן כל פי המטען שלהן.

מועד א', 2015

השיטה הקרויה "אלקטרופורזה דו-מימדית":

1. מאפשרת הפרדה של חומצות גרעין הן על פי אורכן והן על פי רצף הבסיסים שלהן.

2. מאפשרת הפרדה של חלבונים הטעונים במטען שלילי.

3. מאפשרת הפרדה של חלבונים הן ע"פ הנקודה האיזואלקטרית שלהם, והן ע"פ משקלם המולקולרי.

4. מאפשרת הפרדה של חומצות גרעין הן על פי אורכן והן כל פי המטען שלהן.

מועד א', 2015

הסיבה לכך שספקטרום המאסה של כל מולקולה מופיע כאוסף של אותות בעוצמה הולכת ודועכת היא:

1. קיומם של איזוטופים - בעיקר אלו של הפחמן.

2. שהמולקולות מאותו הסוג מואצות באופן שונה בשדה חשמלי.

3. שכל מולקולה יכיולה לעבור ינון באופן שונה.

4. שהשדה המגנטי בדרך כלל איננו יציב.

מועד א', 2015

הסיבה לכך שספקטרום המאסה של כל מולקולה מופיע כאוסף של אותות בעוצמה הולכת ודועכת היא:

1. קיומם של איזוטופים - בעיקר אלו של הפחמן.

2. שהמולקולות מאותו הסוג מואצות באופן שונה בשדה חשמלי.

3. שכל מולקולה יכיולה לעבור ינון באופן שונה.

4. שהשדה המגנטי בדרך כלל איננו יציב.

מועד א', 2015

השיטה הקרויה circular dichroism מבוססת על:

1. השוני בספקטרום הפליטה של חלבונים בתחום הנראה.

2. השוני בספקטרום הבליעה של חלבונים בתחום האינפרא-אדום הקרוב.

3. השוני בבליעה בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה, לבין כזה הסובב ימינה.

4. השוני במהירות בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה, לבין כזה הסובב ימינה.

מועד א', 2015

השיטה הקרויה circular dichroism מבוססת על:

1. השוני בספקטרום הפליטה של חלבונים בתחום הנראה.

2. השוני בספקטרום הבליעה של חלבונים בתחום האינפרא-אדום הקרוב.

3. השוני בבליעה בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה, לבין כזה הסובב ימינה.

4. השוני במהירות בין אור מקוטב מעגלית הסובב שמאלה, לבין כזה הסובב ימינה.

מועד א', 2015

המונח "רזולוציה" בהקשר של כרומטוגרפיה:

1. מתייחס ליחס בין גובה ה"אזור" (zone) לבין רוחבו של הבסיס.

2. מתייחס למרחק בין שני "אזורים" סמוכים.

3. מתייחס ליחס בין המרחק בין שני "אזורים" סמוכים לרוחבם בבסיס.

4. מתייחס לשטח הפנים של שני "אזורים" סמוכים.

מועד א', 2015

המונח "רזולוציה" בהקשר של כרומטוגרפיה:

1. מתייחס ליחס בין גובה ה"אזור" (zone) לבין רוחבו של הבסיס.

2. מתייחס למרחק בין שני "אזורים" סמוכים.

3. מתייחס ליחס בין המרחק בין שני "אזורים" סמוכים לרוחבם בבסיס.

4. מתייחס לשטח הפנים של שני "אזורים" סמוכים.

מועד א', 2015

"יחס החלוקה" בהקשר של כרומטוגרפיה הוא:

1. היחס בין נפח הפאזה הנעה לנפח הפאזה הנייחת.

2. הוא היחס בין ריכוז החומר בפאזה הנעה לריכוזו הכולל.

3. היחס בין נפח הפאזה הנעה לנפח הקולונה.

4. היחס בין משקל הפאזה הנעה למשקל החומרים המומסים בתוכה.

מועד א', 2015

"יחס החלוקה" בהקשר של כרומטוגרפיה הוא:

1. היחס בין נפח הפאזה הנעה לנפח הפאזה הנייחת.

2. הוא היחס בין ריכוז החומר בפאזה הנעה לריכוזו הכולל.

3. היחס בין נפח הפאזה הנעה לנפח הקולונה.

4. היחס בין משקל הפאזה הנעה למשקל החומרים המומסים בתוכה.

מועד א', 2015

הסיבה שפיענוח הפרוטאום הוא משימה קשה יותר מפיענוח הגנום היא:

1. שהרכב אוסף כל חלבוני התא משתנה מרגע לרגע ואיננו קבוע.

2. שאין דרך לקבוע במהירות באופן ישיר את רצף החלבון.

3. שהחלבונים מורכבים מ-20 ח. אמינו במקום 4 נוקלאוטידים.

4. שישנם חלבונים ארוכים מאוד שקשה לפענח את הרצף שלהם.

מועד א', 2015

הסיבה שפיענוח הפרוטאום הוא משימה קשה יותר מפיענוח הגנום היא:

1. שהרכב אוסף כל חלבוני התא משתנה מרגע לרגע ואיננו קבוע.

2. שאין דרך לקבוע במהירות באופן ישיר את רצף החלבון.

3. שהחלבונים מורכבים מ-20 ח. אמינו במקום 4 נוקלאוטידים.

4. שישנם חלבונים ארוכים מאוד שקשה לפענח את הרצף שלהם.

מועד א', 2015

הסיבה לשימוש בקרינת X לפענוח מבני החלבון:

1. היא כי גבישי החלבון מפזרים מאוד אור נראה.

2. היא הצורך בעוצמת קרינה גבוהה.

3. היא כי גבישי החלבון קטנים מאוד.

4. היא גודלם של האטומים והמרחקים בניהם.

מועד א', 2015

הסיבה לשימוש בקרינת X לפענוח מבני החלבון:

1. היא כי גבישי החלבון מפזרים מאוד אור נראה.

2. היא הצורך בעוצמת קרינה גבוהה.

3. היא כי גבישי החלבון קטנים מאוד.

4. היא גודלם של האטומים והמרחקים בניהם.

מועד א', 2015

המסקנה העיקרית של MCA הנוגעת להתמרה הסרטנית

1. היא שניתן לטפל בה ע"י עיכוב פעילותו של חלבון אחד בלבד באמצעות תרופה.

2. היא שהיא תוצאה של פעולתם של אלפי חלבונים שונים.

3. היא שהיא תוצאה של פעולתם של מספק קטן של חלבונים מסרטנים - אונקופרוטאינים.

4. היא שבשלב הסופי שלה היא תהיה שונה מאוד בתכונותיה בהתאם לסוג הרקמה בו היא נוצרה.

מועד א', 2015

המסקנה העיקרית של MCA הנוגעת להתמרה הסרטנית

1. היא שניתן לטפל בה ע"י עיכוב פעילותו של חלבון אחד בלבד באמצעות תרופה.

2. היא שהיא תוצאה של פעולתם של אלפי חלבונים שונים.

3. היא שהיא תוצאה של פעולתם של מספק קטן של חלבונים מסרטנים - אונקופרוטאינים.

4. היא שבשלב הסופי שלה היא תהיה שונה מאוד בתכונותיה בהתאם לסוג הרקמה בו היא נוצרה.

מועד א', 2015

ספקטרוסקופיית מאסות מפרידה חומרים

1. על פי האנרגיה הקינטית שלהם.

2. על פי היחס מאסה/מטען שלהם.

3. על פי המאסה שלהם.

4. על פי המטען החשמלי שלהם.

מועד א', 2015

ספקטרוסקופיית מאסות מפרידה חומרים

1. על פי האנרגיה הקינטית שלהם.

2. על פי היחס מאסה/מטען שלהם.

3. על פי המאסה שלהם.

4. על פי המטען החשמלי שלהם.

מועד א', 2015

המשוואות הקושרות את המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V0 עם ריכוז הסובסטרט:

1. מבוססות על ההנחה שקבוע מהירות ההיווצרות של התצמיד ES גדול בהשוואה לקבוע מהירות ההתפרקות למרכיביו.

2. מבוססות על ההנחה שריכוז התוצר גדול מאוד.

3. מבוססות על ההנחה שריכוז האנזים גדול מריכוז הסובסטרט.

4. מבוססות על ההנחה שריכוז הסובסטרט גדול בהרבה מריכוז האנזים.

מועד א', 2015

המשוואות הקושרות את המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית V0 עם ריכוז הסובסטרט:

1. מבוססות על ההנחה שקבוע מהירות ההיווצרות של התצמיד ES גדול בהשוואה לקבוע מהירות ההתפרקות למרכיביו.

2. מבוססות על ההנחה שריכוז התוצר גדול מאוד.

3. מבוססות על ההנחה שריכוז האנזים גדול מריכוז הסובסטרט.

4. מבוססות על ההנחה שריכוז הסובסטרט גדול בהרבה מריכוז האנזים.

מועד א', 2015

היתרון העיקרי של שיטת SPR:

1. הוא היכולת לבדוק מספר רק של דוגמאות במקביל.

2. הוא הרגישות הרבה שלה.

3. הוא העדר הצורך בשימוש בסימון.

4. הוא האפשרות למדוד גם את הקינטיקה של הקישור. 

מועד א', 2015

היתרון העיקרי של שיטת SPR:

1. הוא היכולת לבדוק מספר רק של דוגמאות במקביל.

2. הוא הרגישות הרבה שלה.

3. הוא העדר הצורך בשימוש בסימון.

4. הוא האפשרות למדוד גם את הקינטיקה של הקישור. 

מועד א', 2015

ה-PI של החלבון הוא

1. ה-pH שבו כל הקבוצות הקרבוקסיליות מיוננות (ללא הפרוטון)

2. ה-pH שבו מספר הקבוצות הקרבוקסיליות הטעונות שווה למספר הקבוצות האמיניות הטעונות.

3. ה-pH שבו כל הקבוצות האמיניות טעונות.

4. ה-pH שבו מספר הקבוצות הקרבוקסיליות המיוננות (ללא הפרוטון) שווה למספר הקבוצות האמיניות המיוננות (ללא הפרוטון)

מועד א', 2015

ה-PI של החלבון הוא

1. ה-pH שבו כל הקבוצות הקרבוקסיליות מיוננות (ללא הפרוטון)

2. ה-pH שבו מספר הקבוצות הקרבוקסיליות הטעונות שווה למספר הקבוצות האמיניות הטעונות.

3. ה-pH שבו כל הקבוצות האמיניות טעונות.

4. ה-pH שבו מספר הקבוצות הקרבוקסיליות המיוננות (ללא הפרוטון) שווה למספר הקבוצות האמיניות המיוננות (ללא הפרוטון)

מועד א', 2015

תורת MCA מנבאת כי:

1. הבקרה על המבלול המטבולי מתחלקת בין כל האנזימים המרכיבים אותו.

2. הגברת הפעילות של אנזים במסלול מטבולי מגבירה את השליטה שלו על השטף.

3. בכל מסלול מטבולי קיים אנזים המשמש "צוואר בקבוק"

4. ניתן לשלוט בשטף המסלול המטבולי ע"י הגברת פעילותו של אנזים "קובע מהירות"

מועד א', 2015

תורת MCA מנבאת כי:

1. הבקרה על המבלול המטבולי מתחלקת בין כל האנזימים המרכיבים אותו.

2. הגברת הפעילות של אנזים במסלול מטבולי מגבירה את השליטה שלו על השטף.

3. בכל מסלול מטבולי קיים אנזים המשמש "צוואר בקבוק"

4. ניתן לשלוט בשטף המסלול המטבולי ע"י הגברת פעילותו של אנזים "קובע מהירות"

מועד א', 2015

בקביעת המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית:

1. יש לחכות עד להיווצרות כמות גדולה של תוצר.

2. יש לבצע את המדידה החל מזמן 0 (אפס).

3. יש לקחת בחשבון את הזמן הלוקח לתצמיד ES להיווצר.

4. צריך לדאוג לריכוזים מרווים של הסובסטרט.

מועד א', 2015

בקביעת המהירות ההתחלתית של הריאקציה האנזימתית:

1. יש לחכות עד להיווצרות כמות גדולה של תוצר.

2. יש לבצע את המדידה החל מזמן 0 (אפס).

3. יש לקחת בחשבון את הזמן הלוקח לתצמיד ES להיווצר.

4. צריך לדאוג לריכוזים מרווים של הסובסטרט.

מועד א', 2015

השיטה הקרויה Surface plasmon resonance - SPR

1. מבוססת על יצירת גל צפיפות אלקטרונים בשכבת מתכת דקה.

2. מבוססת על בליעה של אור בתחום ה-UV ע"י חלבונים.

3. מבוססת על הסיבוב של אור מקוטב ע"י מולקולות המכילות מרכז א-סימטרי אחד או יותר.

4. מתבססת על הבדלי המאסה בין החלבון לבין הליגנד הנקשר אליו.

מועד א', 2015

השיטה הקרויה Surface plasmon resonance - SPR

1. מבוססת על יצירת גל צפיפות אלקטרונים בשכבת מתכת דקה.

2. מבוססת על בליעה של אור בתחום ה-UV ע"י חלבונים.

3. מבוססת על הסיבוב של אור מקוטב ע"י מולקולות המכילות מרכז א-סימטרי אחד או יותר.

4. מתבססת על הבדלי המאסה בין החלבון לבין הליגנד הנקשר אליו.

מועד א', 2015

הסיבה העיקרית לשימוש בגבישים לפענוח מבנה החלבון:

1. היא שגביש מכיל אך ורק מולקולות החלבון.

2. היא האפשרות לקבע כל אטום במרחב.

3. היא העובדה שהם שקופים לקרינת X.

4. היא ההגברה הנוצרת כאשר מתקבלת אותה דיפראקציה מכל יחידות התא.

מועד א', 2015

הסיבה העיקרית לשימוש בגבישים לפענוח מבנה החלבון:

1. היא שגביש מכיל אך ורק מולקולות החלבון.

2. היא האפשרות לקבע כל אטום במרחב.

3. היא העובדה שהם שקופים לקרינת X.

4. היא ההגברה הנוצרת כאשר מתקבלת אותה דיפראקציה מכל יחידות התא.

מועד א', 2015

פרופיל הריכוז הגאוסייני של החומרים המופרדים בשיטות הכרומטוגרפיה השונות:

1. נראה כך בגלל התרחבותו בתהליכים של "צעידה אקראית".

2. בגלל האינטראקציה ההפיכה של החומרים עם הפאזה הנייחת.

3. בגלל האופן בו מזהה החיישן האופטי ביציאה מהקולונה את החומרים השונים.

4. בגלל הערבול הנוצר בזמן הזרקת הדוגמא.

מועד א', 2015

פרופיל הריכוז הגאוסייני של החומרים המופרדים בשיטות הכרומטוגרפיה השונות:

1. נראה כך בגלל התרחבותו בתהליכים של "צעידה אקראית".

2. בגלל האינטראקציה ההפיכה של החומרים עם הפאזה הנייחת.

3. בגלל האופן בו מזהה החיישן האופטי ביציאה מהקולונה את החומרים השונים.

4. בגלל הערבול הנוצר בזמן הזרקת הדוגמא.

מועד א', 2015

קישור קואופרטיבי של ליגנד:

1. מתרחש כאשר קבועי הקישור המיקרוסקופיים משתנים.

2. מתרחש כאשר קבועי הקישור המקרוסקופיים משתנים.

3. מתרחש כאשר ה-K_m של החלבון משתנה.

4. מתרחש כאשר משתנה מספר תת-היחידות של החלבון.

מועד א', 2015

קישור קואופרטיבי של ליגנד:

1. מתרחש כאשר קבועי הקישור המיקרוסקופיים משתנים.

2. מתרחש כאשר קבועי הקישור המקרוסקופיים משתנים.

3. מתרחש כאשר ה-K_m של החלבון משתנה.

4. מתרחש כאשר משתנה מספר תת-היחידות של החלבון.

מועד א', 2015

הבעיה העיקרית של הקריסטלוגרפיה:

1. היא השמירה על גבישי החלבונים שלא יתפרקו תחת השפעת הקרינה החזקה.

2. היא שחזור הפאזה של קרני ה-X אשר יצרו תמונת עקיפה.

3. היא הגיבוש של החלבונים.

4. היא השגת מקורות קרני X באיכות טובה.

מועד א', 2015

הבעיה העיקרית של הקריסטלוגרפיה:

1. היא השמירה על גבישי החלבונים שלא יתפרקו תחת השפעת הקרינה החזקה.

2. היא שחזור הפאזה של קרני ה-X אשר יצרו תמונת עקיפה.

3. היא הגיבוש של החלבונים.

4. היא השגת מקורות קרני X באיכות טובה.

מועד א', 2015

מבנה מעטפת הקפלים מיוצב ע"י:

1. קשרי מימן בין שרשראות חלבון סמוכות.

2. קשרים אלקטרוסטטיים.

3. קשרי מימן בתוך שרשרת החלבון.

4. קשרי S-S בין שיירי ציסטאין.

מועד א', 2015

מבנה מעטפת הקפלים מיוצב ע"י:

1. קשרי מימן בין שרשראות חלבון סמוכות.

2. קשרים אלקטרוסטטיים.

3. קשרי מימן בתוך שרשרת החלבון.

4. קשרי S-S בין שיירי ציסטאין.

מועד א', 2015

המונח I₅₀ מתייחס:

1. לכל חומר המעכב אנזימים.

2. לריכוז המעכב הדרוש כדי להוריד את ריכוז הקומפלקס EIS ב-50%.

3. לריכוז המעכב הדרוש כדי להוריד את פעילות האנזים ב-50%.

4. למעכב תחרותי המעכב טירוזין-קינאזות. 

מועד א', 2015

המונח I₅₀ מתייחס:

1. לכל חומר המעכב אנזימים.

2. לריכוז המעכב הדרוש כדי להוריד את ריכוז הקומפלקס EIS ב-50%.

3. לריכוז המעכב הדרוש כדי להוריד את פעילות האנזים ב-50%.

4. למעכב תחרותי המעכב טירוזין-קינאזות. 

מועד א', 2015

מישורי העקיפה (Bragg) החוצים את יחידות התא:

1. חייבים לחצות אותה מספר שלם של פעמים.

2. עושים זאת באופן השונה מיחידת תא אחת לשניה.

3. עושים זאת תמיד באותה הזווית ביחס לקרן ה-X.

4. עושים זאת פעם אחת בלבד.

מועד א', 2015

מישורי העקיפה (Bragg) החוצים את יחידות התא:

1. חייבים לחצות אותה מספר שלם של פעמים.

2. עושים זאת באופן השונה מיחידת תא אחת לשניה.

3. עושים זאת תמיד באותה הזווית ביחס לקרן ה-X.

4. עושים זאת פעם אחת בלבד.

מועד א', 2015

המבנה השניוני של החלבון:

1. נקבע ע"י זוויות הפיתול של הקשרים הפפטידיים בלבד.

2. נקבע ע"י כל זוויות הפיתול של השלד הפפטידי.

3. נקבע ע"י קשרי הגפרית בין שיירי הציסטאין.

4. נקבע ע"י קשרים אלקטרוסטטיים בין שיירים טעונים.

מועד א', 2015

המבנה השניוני של החלבון:

1. נקבע ע"י זוויות הפיתול של הקשרים הפפטידיים בלבד.

2. נקבע ע"י כל זוויות הפיתול של השלד הפפטידי.

3. נקבע ע"י קשרי הגפרית בין שיירי הציסטאין.

4. נקבע ע"י קשרים אלקטרוסטטיים בין שיירים טעונים.

מועד א', 2015

באמצעות circular dichroism:

1. ניתן לקבוע את המבנה המרחבי של החלבון.

2. ניתן לקבוע את רצף החלבון.

3. ניתן לקבוע את המבנה השניוני של החלבון.

4. ניתן לקבוע את המשקל המולקולרי של החלבון.

מועד א', 2015

באמצעות circular dichroism:

1. ניתן לקבוע את המבנה המרחבי של החלבון.

2. ניתן לקבוע את רצף החלבון.

3. ניתן לקבוע את המבנה השניוני של החלבון.

4. ניתן לקבוע את המשקל המולקולרי של החלבון.

מועד א', 2015

הנקודות בתמונת ההתאבכות של קרני X מגביש:

1. נוצאות כאשר קרינת ה-X מוחזרת מפני הגביש.

2. נוצרות כאשר הפרש הפאזות בין הקרניים המוחזרות ממישורי הגביש הוא אורך גל שלם.

3. נוצרות כאשר הפרש הפאזה בין הקרניים המוחזרות ממישורי הגביש הוא בדיוק חצי אורך גל.

4. נוצרות כאשר קרינת ה-X חולפת ללא דיפראקציה דרך הגביש.

מועד א', 2015

הנקודות בתמונת ההתאבכות של קרני X מגביש:

1. נוצאות כאשר קרינת ה-X מוחזרת מפני הגביש.

2. נוצרות כאשר הפרש הפאזות בין הקרניים המוחזרות ממישורי הגביש הוא אורך גל שלם.

3. נוצרות כאשר הפרש הפאזה בין הקרניים המוחזרות ממישורי הגביש הוא בדיוק חצי אורך גל.

4. נוצרות כאשר קרינת ה-X חולפת ללא דיפראקציה דרך הגביש.

מועד א', 2015

ליגנד הוא:

1. מולקולה קטנה הנקשרת לחלבון.

2. מולקולה הנקשרת באופן קוולנטי לאתר רגולטורי.

3. מולקולה הנקשרת באופן קוולנטי לאתר הקטליטי.

4. מולקולה הנקשרת לנוגדן.

מועד א', 2015

ליגנד הוא:

1. מולקולה קטנה הנקשרת לחלבון.

2. מולקולה הנקשרת באופן קוולנטי לאתר רגולטורי.

3. מולקולה הנקשרת באופן קוולנטי לאתר הקטליטי.

4. מולקולה הנקשרת לנוגדן.

מועד א', 2015

השיטה העיקרית כיום לזיהוי חלבונים:

1. היא ספקטרוסקופיית מאסות.

2. היא השימוש בנוגדנים.

3. היא ספקטרוסקופיה באינפרא אדום.

4. כרומטוגרפיה בלחץ גבוה - HPLC

מועד א', 2015

השיטה העיקרית כיום לזיהוי חלבונים:

1. היא ספקטרוסקופיית מאסות.

2. היא השימוש בנוגדנים.

3. היא ספקטרוסקופיה באינפרא אדום.

4. כרומטוגרפיה בלחץ גבוה - HPLC