Term
| מפלגה אחת מנהיג אחד, שיש לו פולחן אישיות |
|
Definition
| המפלגה השלטת היא המפלגה הפאשיסטית, המנהיג הוא מוסוליני= הדוצ'ה. לא התקיימו באיטליה בחירות והייתה רק מפלגה אחת חוקית. פולחן האישיות של המנהיג מתבטא בתליית תמונותיו של המנהיג על מבנים ונשיאת תמונותיו בתהלוכות. כרזות וסיסמאות כגון: " הדוצ'ה תמיד צודק" , " דבר אחד יהא יקר לך יותר מכל: חייו של הדוצ'ה", " זכרו לאהוב את האלוהים, אך אל תשכחו שאלוהי איטליה הוא הדוצ'ה". |
|
|
Term
אידיאולוגיה רשמית אחת
( השקפת עולם) |
|
Definition
האידיאולוגיה הפאשיסטית טוענת שצריך:
1. מנהיג אחד, השולט לבד ללא עזרה.
2. מפלגה אחת.
3. המדינה מעל הכל- רצונותיו וצרכיו של האזרח אינם חשובים. בני האדם לא נולדו שווים לכן לרוב אין זכויות, רק למעטים. אין חופש דיבור וחופש התאגדות.
4. האדרת המלחמה והכוח- מתבטא בתוקפנות כלפי העם וגם כלפי מדינות אחרות, ומתבטא גם ב"פסקס"= שמסמל אחדות וכוח. מוסוליני טען כי מלחמה היא עובדת חיים הכרחית ובריאה. |
|
|
Term
| משטר החודר לכל תחומי החיים- חינוך, משפט, כלכלה דת ותרבות |
|
Definition
| בחינוך- בספרי הלימוד יש את תמונות הדוצ'ה, המורים בבית הספר האדירו את המנהיג, שהוצג כאב וכגיבור. הוקמו תנועות נוער פאשיסטיות, בהן הילדים לבשו מדים, הצדיעו, מילאו פקודות ושיננו סיסמאות כגון: " הדוצ'ה צודק תמיד, " להאמין, לציית , להילחם". הייתה התערבות של השלטון במערכת המשפט- מוסוליני פיטר שופטים כרצונו, מינה שופטים אחרים ולא ניתנה לנאשמים זכות ערעור. היה פיקוח של השלטון על הכלכלה- מוסוליני עצמו כיוון את הכלכלה ופיקח עליה: קבע את שכר העובדים, את מכסות הייצור ואת המחירים. בדת- ה"הסכם הלטרני" עם הכנסייה חיזק את מוסוליני וגרם לכנסייה לא להתערב בענייניו כל עוד שהוא נותן לאפיפיור את הותיקן כמדינה עצמאית. |
|
|
Term
טרור פיזי – משטרה חשאית, צבא, מדיניות תוקפנית.
טרור פסיכולוגי – שטיפת מוח |
|
Definition
| טרור פיזי- השלטון השתלט בכוח על מוסדות המדינה במסע בחירות אלים שבו היו פגיעות ביריבים פוליטיים, ( למשל רצח מטאוטי), פוצצו כינוסי מפלגות אחרות והיו מעשי הונאה וזיוף רבים בקרב המפלגה השלטת. נרדפו ונאסרו כל מי שנחשדו כמתנגדים למשטר. הטרור הפיזי התבטא גם בתוקפנות כלפי מדינות אחרות, מוסוליני רצה להקים אימפריה איטלקית על חשבון מדינות אחרות: סיפח את אלבניה, כבש את אתיופיה ועוד... |
|
|
Term
|
Definition
| מצעד שבו צעדו חברי המפלגה הפאשיסטית באיטליה, שנקראו גם : " לובשי החולצות השחורות", בגלל צבע חולצותיהם. מצעד זה היווה בעצם הפגנת כוח של הפאשיסטים. הפאשיסטים היו מפלגת מיעוט ולכן עשו את המצעד הזה ב- 24 באוקטובר 1922 בכדי להתפרסם ולהראות את כוחם. במצעד זה צעדו 50.000 מחברי המפלגה וכולם , המלך והצבא פחדו מהם. לאחר המצעד הפאשיסטים הצליחו לתפוס את השלטון, למרות שהיו מיעוט. |
|
|
Term
|
Definition
| הסכם שנחתם בין מוסוליני לאפיפיור. על פי ההסכם, האפיפיור מקבל את מדינת הוותיקן כמדינה עצמאית, הדת הקתולית תהיה הדת הרשמית באיטליה ומוסוליני לא יתערב לאפיפיור בענייני דת. בתמורה מוסוליני קיבל מהאפיפיור הכרה בשלטונו והצליח למנוע התנגדות למשטרו מצד הכנסייה. ההסכם נחתם בשנת 1929. |
|
|
Term
|
Definition
| כינוי שניתן למלך בברית המועצות. לפני המהפכה הקומוניסטית בברה"מ שלט בה מלך= צאר, שנקרא ניקולאי השני. הקומוניסטים= הבולשוויקים הדיחו אותו מן השלטון. |
|
|
Term
|
Definition
כינוי שניתן למלך בברית המועצות. לפני המהפכה הקומוניסטית בברה"מ שלט בה מלך= צאר, שנקרא ניקולאי השני. הקומוניסטים= הבולשוויקים הדיחו אותו מן השלטון.
"בולשוויקים"- קבוצה של אנשים בברית המועצות, שבראשם עמד לנין. הם תפסו את השלטון בשנת 1917 במהפכה שנקראה מהפכת אוקטובר. לנין רצה שרוסיה תפרוש ממלחמת העולם הראשונה ושהמצב ברוסיה ישתפר כתוצאה מכך. בנוסף, לנין רצה להוריד את הצאר משלטונו. בשנת 1918 הבולשויקים שינו את שם מפלגתם למפלגה הקומוניסטית. הבולשויקים רצו להלאים את כל הרכוש הפרטי במדינה ולהפוך את ברה"מ למדינה קומוניסטית |
|
|
Term
|
Definition
| הסכם שלום בשנת 1918, שנחתם בין רוסיה לגרמניה, יריבתה במלחמת העולם הראשונה. שמו של ההסכם היה על שם העיר שבה נחתם. בהסכם רוסיה ויתרה על שטחים תמורת יציאה מן המלחמה. שתי המדינות, רוסיה וגרמניה, ויתרו על כספי פיצויים. לנין רצה שרוסיה תצא מן המלחמה משום שהמלחמה פגעה בה ומשום שהוא רצה לשפר את המצב ברוסיה בעזרת המהפכה הקומוניסטית. |
|
|
Term
|
Definition
| תיאוריה שנכתבה ע"י קרל מארקס ופרידריך אנגלס והיא מבוססת על ה"מניפסט הקומוניסטי" שכתבו. במניפסט ( מסמך) זה הם טענו כי פועלי כל העולם צריכים להתאחד נגד בעלי אמצעי הייצור העשירים( בעלי המפעלים והקרקעות) ולתפוס את השלטון במדינה. הפועלים יקימו חברה שיוויונית, ללא מעמדות וניצול הפועלים יסתיים. |
|
|
Term
|
Definition
| צבא רוסיה שנרתם להגן על המהפכה הקומוניסטית. צבא זה נלחם נגד אוייבים מבחוץ וגם נגד אוייבי המהפכה הקומוניסטית בתוך רוסיה. הוא נקרא כך לזכר דם הפועלים שנשפך במהפכה על השיוויון בין המעמדות. |
|
|
Term
| "ליברליזם כלכלי מוגבל ( הנא"פ)"- |
|
Definition
| לנין הבין שקשה להלאים את כל הרכוש ברוסיה בבת אחת לכן הוא עשה זאת בהדרגה. האיכרים בתקופתו נדרשו למסור רק חלק מן היבול, מפעלים קטנים נשארו אצל אנשים פרטיים. לנין ראה במדיניות זו סטייה לזמן קצר לצורך התקפה מחודשת. |
|
|
Term
|
Definition
תכנית המיועדת לתקופה של חמש שנים. תכנית זו הייתה אמורה לשפר את מצבה של רוסיה ולגרום לכך שהשלטון ישלוט בכלכלה במדינה. היו שלוש תכניות חומש. סטאלין תכנן להשיג את הדברים הללו במהלך חמש שנים:
לפתח תעשייה מודרנית ומיכון משוכלל ברוסיה.
לפתח את העוצמה הצבאית של רוסיה.
לפתח את החקלאות באמצעות משקים שיתופיים.
לשפר את רמת ההשכלה של התושבים.
תוכניות החומש של סטאלין שיפרו מאוד את רוסיה. ייצור החשמל התרחב, כבישים ומסילות ברזל נסללו. הוקמו מפעלים גדולים לייצור מכוניות ועוד, בתחום החינוך, מספרם של בתי הספר בברה"מ עלה, וכן מספר המוסדות להשכלה גבוהה. רק חבל שכל זה הושג באמצעי כפייה וטרור כלפי האזרחים. |
|
|
Term
|
Definition
| איכרים מבוססים ברוסיה בעלי משקים גדולים. הם התנגדו לקומוניזם משום שהקומוניזם רצה לקחת להם את המשקים. הם ניסו להתמרד נגד השלטון הקומוניסטי ובמקום למסור את היבול לשלטון, הם שרפו אותו ואת הפרות והסוסים שלהם. הקולאקים גורשו ממשקיהם והובלו למחנות כפייה בסיביר. |
|
|
Term
|
Definition
| סטאלין רצה לטהר, לנקות כל מי שהתנגד לשלטונו, את זאת עשה בעזרת משטרה חשאית ובעזרת "טיהורים"- הוצאות להורג ללא משפט, הגליות, מאסרים, כליאת אנשים במחנות עבודה ובמחנות ריכוז. "משפטי הראווה" – מתנגדים לשלטון הועמדו לדין, לעיתים היו אלה אנשים מן המפלגה הקומוניסטית עצמה שסטו מדרך המפלגה. את הטיהורים ומשפטי הראווה עשה סטאלין למען "יראו וייראו". |
|
|
Term
|
Definition
| מחנות עבודה אליהם נשלחו מתנגדי השלטון למען " חינוך מחדש". באמצעות עבודת כפייה בתעשייה, בסלילת כבישים, בהנחת מסילות ברזל ועוד... תנאי החיים בגולגים היו קשים- רעב, מחלות, קור איימים ועוד... |
|
|
