Term
| מה מאפיין את הגמישות בצריכה בתקופה הפוסט-פורדיסטית |
|
Definition
| הצרכנים מחפשי בידול, ייחודיות מההמון הפוך מהמון סטנדרטי ואחיד |
|
|
Term
מה מאפיין את הגמישות בזמן בתקופה הפוסט-פורדיסטית
|
|
Definition
|
|
Term
מה מאפיין את הגמישות בייצור בתקופה הפוסט-פורדיסטית
|
|
Definition
| מייצרים בהתאם להזמנות, דבר שמוביל לחסכון בכוח אדם, חומרי גלם, זמן ומקום אחסון |
|
|
Term
מה מאפיין את הגמישות בשכר בתקופה הפוסט-פורדיסטית
|
|
Definition
| אפשרויות לעבודה בתור פרילנסר, תשלום פרטני עבור פרויקטים ועוד |
|
|
Term
על פי גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי
הטכנולוגיה היא מוצר מוגמר
גם אופן השימוש בטכנולוגיה מעצב אותה
יש לעסוק בדפוסי הבעלות על התקשורת
טכנולוגיות תקשורת חדשות מייצרות היפר מציאות וסימולקרות
|
|
Definition
הטכנולוגיה היא מוצר מוגמר
|
|
|
Term
| תן דוגמאות למונופולים לעומת תחרותיות שמתרחשות בישראל בתחומי התקשורת השונים |
|
Definition
עד שנות ה-90 בישראל, בתקשורת אלקטרונית היה קיים ערוץ אחד מונופוליסטי, נטול פרסומות וללא מתחרים
החל משנות ה-90 אנחנו עדים לשבירת המבנה הריכוזי, תהליכים של דה-מסיפיקציה, ביזור, תחרותיות, ערוץ 2 ערוץ 11, כבלים, לווין
התחרותיות באה לידי ביטוי גם בעיתונות הכתובה מקומונים, מגזינים, בסלולארי תחרות בין סלקום, אורנג' ומירס, שיחות פנים וחוץ בזק, 012, 013 והוט |
|
|
Term
גלוקליזציה היא
תהליך של דה-מאספיקציה תקשורתית
אימפריאלזים תרבותי ותקשורתי
התאמת מוצר גלובלי לשוק מקומי
סטנדקטיזציה של תכנים
|
|
Definition
התאמת מוצר גלובלי לשוק מקומי |
|
|
Term
|
Definition
| מיקסום קהל, פנייה לקהל גדול ככל האפשר. |
|
|
Term
| איזה מושג הכי מזוהה עם התקופה הפוסט-פורדיסטית ולמה |
|
Definition
| דה-מאספיקציה, מכיוון שזה מדבר על ביזור, קיטוע, ביטול ההמוניות ופנייה לנישות באוכלוסיה בדיוק כמו שהחל בתקופה הפוסט פורדיסטית |
|
|
Term
| איזה עיקרון מאפיין את התקופה הפוסט-פורדיסטית |
|
Definition
|
|
Term
| איזה תופעה מתרחשת במאמר של הברזילאים |
|
Definition
|
|
Term
| איך הג"ג של האינטרנט מתקשר לכלכלה פוליטית |
|
Definition
הכלכלה הפוליטית מדברת על יחסי השליטה והכוח, אי השיוויון בחברה.
בג"ג של האינטרנט ניתן לראות השליטה מגיעה ממקומות ספציפיים בעולם, מקומות שנשלטים על ידי תאגידים שהאתרים והטכנולוגיה בבעלותם. |
|
|
Term
| איך נתפס האינטרנט בעידן של מדיה חדשים ופוליטיקה |
|
Definition
אינטרנט כספירה ציבורית / מרחב ציבורי לפי הגישה הקלאסית של הברמס - פלטפורמה שבה מתנהלים החיים החברתיים ובה מתנהל הקשר בין המדינה לחברה האזרחית. מדובר בפלטפורמה שבה מתקיים שיח לטובת הכלל
על פי הברמס, מדובר בנגישות בלתי-אמצעית למידע, דמוקרטיה ישירה, מפגש של יחידים (בכיכר העיר) פנים אל פני ללא תיווך. |
|
|
Term
| איך נתפסת רשת האינטרנט בהקשר של פיקוח, כח ורגולציה? מה הם הבעיות שצצות בשל כך? תן דוגמה לאחת הבעיות |
|
Definition
רשת האינטרנט נתפסת כאי-הפלייתית. התפיסה היא שהרשת הינה פתוחה ומאפשרת זרימה של מידע לטובת הכלל
אחת הבעיות המרכזיות שמדברים על חופש באינטרנט הוא הפגיעה בקניין הרוחני, בזכויות יוצרים. כשמדברים על קניין רוחני הכוונה היא לידע, אומנות, כתיבה יוצרת, סרטים ועוד. כאשר ליוצרים יש זכות בלעדית על היצירות שלהם. הטכנולוגיה החדשה פוגעת בקניין הרוחני ופוגעת בזכויות יוצרים
התחום המדגים בצורה הברורה ביותר את נושא הפרת זכויות יוצרים הוא תחום המוזיקה ותוכנות של שיתוף קבצים |
|
|
Term
| אילו מאפיינים של העולם הדתי באים לידי ביטוי במאמר של הברזילאים? כיצד הם משפיעים על יחסם לאינטרנט? |
|
Definition
לחברה הדתית קיימים 4 מאפיינים
סגירות / הסתגרות: הקהילה הפונדמנטליסטית סגורה ואינה פתוחה לעולם החיצוני הגלובלי יחד עם זאת האינטרנט יוצר פתיחות לעולם החיצוני הגלובלי
משמעת: קהילות דתיות מתאפיינות ברמת משמעת גבוהה, מדובר במערכת חוקים נוקשה השולטת בקהילה היחס לאינטרנט בהקשר זה הוא שלילי הטכנולוגיה מעודדת התפקרות (הפקר) והתנערות מהצייתנות המלאה לסמכות הדתית
פטריאכליות: צורת ארגון חברתי שבה הגברים שולטים בנשים, החברות הדתיות מאופיינות לרוב בהיררכיה פטריאכלית. בהקשר לאינטרנט הוא משמש ככלי המספק פלטפורמה / במה עבור הנשים להשמיע את קולן הוא יכול לשמש כמפלט עבור אותן נשים שקולן לא נשמע אבל אין מדובר במהפכה.
הירככיה: קהילות דתיות כפופות לסמכות דתית כל טכנולוגיה חילונית נתפסת כמסוכנת וכמערערת את הסמכות הדתית |
|
|
Term
| אילו סוגי קהילות/חברות קיימות בעידן של מדיה חדשים וחברה |
|
Definition
קהילה ממשית
קהילה וירטואלית
רשתות חברתיות |
|
|
Term
| אילו ערוצי תקשורת מתוקצבים באופן ממשלתי קיימים בישראל |
|
Definition
| טלוויזיה חינוכית וגלי צה"ל |
|
|
Term
| אילו שלושה מודלים של רגולציה קיימים? מהי הביקורת כלפיהם |
|
Definition
רגולציה מבוססת שוק – מכונה גם רגולציה עצמית
רגולציה זו מבוססת על כך שהכוחות התחרותיים בשוק התקשורת הם אלה שיקבעו, באמצעות היחס שבין ביקוש להיצע, את הסטנדרטים והחוקים של הפיקוח. כלומר, חברות, תאגידים יהיו חופשיים בעצמם לקבוע את הסטנדרטים של העבודה בהתאם לדרישות הצרכן או הלקוח.
הביקורת היא שהיחס למידע שמועבר בתקשורת הוא כאל סחורה ויותר מזה, הדגש הוא על קידום אינטרסים פרטיים של החברות והתאגידים על חשבון האינטרסים הציבוריים
רגולציה ממשלתית-לאומית
כאן הכוונה לפיקוח שנעשה על ידי הממשלה המדינה מחליטה עבור האזרח מהם הערכים והסטנדרטים עליהם היא מגינה באמצעות חקיקה.
הביקורת היא ראשית, פיקוח ממשלתי הדוק אינו בהכרח משקף את רצון האזרחים. שנית, קיים חשש גדול שרגולציה כזו תושפע מלחצים כלכליים של תאגידי תקשורת
רגולציה בין לאומית – משטרי פיקוח בינלאומיים
כאן הכוונה היא לפיקוח גלובלי, גוף בין לאומי שישמור על זכויות האזרחים
הביקורת מדברת על הבעיתיות בהכללה לגבי מדינות השונות זו מזו מבחינה ערכית ותרבותית. (למשל החרדה לפרטיות בולטת יותר בארה"ב מאשר בארץ)
בנוסף המדינות בעולם אינן שוות כוח ויש סכנה שהמדינות החזקות יכתיבו את הערכים שלהם את האינטרסים שלהם על שאר חלקי העולם (אימפריאליזם) |
|
|
Term
| אילו תופעות מאפיינות את התקשורת בישראל |
|
Definition
מונופולים ותחרותיות
הפרטה ומסחור
בעלות זרה, הון זר
פיראטיות
בעלות צולבת |
|
|
Term
במאמרו התבגרות האינטרנט שהתפרסם באמצע שנות ה-90,טוען קארי כי
האינטרנט הוא אמצעי תק' בוגר
האינטרנט הוא אמצעי תק' מתבגר
השנים שבהם האינטרנט מתבגר הן שנות ה-80
האינטרנט מתפתח בתהליך רבולציוני
|
|
Definition
האינטרנט הוא אמצעי תק' מתבגר
|
|
|
Term
| בשל אילו סיבות פועל הרדיו הפיראטי |
|
Definition
סיבה טכנולוגית: מדובר בטכנולוגיה זולה ונגישה שקלה להרכבה ופירוק.
סיבה כלכלית : זה רווחי לבעלים וזול למפרסמים.
סיבה פוליטית: הוזלת היעד של הרשויות שלא עושות דבר למיגור התופעה
סיבה תקשורתית: מענה לצרכים לאוכלוסיות שאין להם ביטוי בתקשורת ההמונים הרגילה. |
|
|
Term
גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי טוענת כי
הגורם החברתי משפיע על התקשורת
השפעותיהן של טכנולוגיות הן בלתי נמנעות
קיים אי שיוויון בתקשורת היוצר פערים
לא ניתן להבחין בין מציאות |
|
Definition
| השפעותיהן של טכנולוגיות הן בלתי נמנעות |
|
|
Term
גישת ההבניה החברתית טוענת כי
הגורם החברתי משפיע על התקשורת
השפעותיהן של טכנולוגיות הן בלתי נמנעות
קיים אי שיוויון בתקשורת היוצר פערים
לא ניתן להבחין בין מציאות להיפר-מציאות |
|
Definition
| הגורם החברתי משפיע על התקשורת |
|
|
Term
גישת הכלכלה הפוליטית טוענת כי
הגורם החברתי משפיע על התקשורת
השפעותיהן של טכנולוגיות הן בלתי נמנעות
קיים אי שיוויון בתקשורת היוצר פערים
לא ניתן להבחין בין מציאות |
|
Definition
| קיים אי שיוויון בתקשורת היוצר פערים |
|
|
Term
| האם האינטרנט הוא גלובלי או מאופיין בדה-מאספיקציה |
|
Definition
| גם וגם. הוא מדיום גלובלי שמכווץ זמן ומרחב אך גם פונה לנישות שונות באוכלוסיה |
|
|
Term
|
Definition
מ-מרחק גיאוגרפי קטן אחד מהשני
י-יחסים אישיים ואינטימיים בין חברי הקבוצה
ל-לכידות גבוהה
א-אינטרקציה בין חברי הקבוצה |
|
|
Term
| הגדרה טכנולוגית לחברת המידע |
|
Definition
| מדובר בטכנולוגיות דיגטליות המאפשרות ייצור, צריכה, העברה מהירה ואחסון של מידע מכל מקום לכל מקום בעולם |
|
|
Term
הגישה הפוסט-סטרוקטורליסטית טוענת כי
הגורם החברתי משפיע על התקשורת
השפעותיהן של טכנולוגיות הן בלתי נמנעות
קיים אי שיוויון בתקשורת היוצר פערים
לא ניתן להבחין בין מציאות להיפר-מציאות |
|
Definition
| לא ניתן להבחין בין מציאות להיפר-מציאות |
|
|
Term
העיתונות המקוונת היא
חד-כיוונית
יוצרת סדר יום
דו-כיוונית
תשובות ב+ג נכונות
|
|
Definition
|
|
Term
| כיצד באה לידי ביטוי תופעת הבעלות הצולבת |
|
Definition
| זה מתבטא בפגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בפלורליזם התקשורתי, אין ביטוי לייצוגים של מגזרי מיעוט. גם פה הסכנה היא קידום אינטרסים פרטיים על חשבון אינטרסים ציבוריים. |
|
|
Term
| כיצד יכולה המדינה להגן על האינטרסים הצבוריים בעקבות המעבר לפיקוח ע"י רשויות סטטוטוריות |
|
Definition
המדינה אמורה לדאוג שלא יהיה קיום רק לאינטרסים הפרטיים והכלכליים של תאגידי התקשורת לכן יש לדאוג באמצעות חקיקה לאינטרסים הציבוריים.
לדוגמה, חובת הקדשת זמן להפקות מקור, הקצעת זמן לטלוויזיה חינוכית, הגבלת בעלויות צולבות ועוד. |
|
|
Term
| כיצד ישראל מטפלת בתופעת הבעלות הצולבת? ומה מטרת הטיפול |
|
Definition
בישראל נקבעו הוראות המגבילות את הבעלות הצולבת
לקבלת זיכיון בערוץ 2 לא יוכל לגשת למכרז מי שיש לו זיכיון בכבלים
אחוז השליטה בערוץ השני הוגבלה לתאגיד תקשורתי ל24% בלבד
המטרה של המחוקק היא לצמצם את תופעת הבעלות הצולבת ולקדם ולשמר את האינטרסים הציבוריים והחברתיים |
|
|
Term
| כיצד מיישמים הברזילאים את מאפייני העולם הדתי על החברה החרדית ויחסה לאינטרנט בישראל? |
|
Definition
כותבי המאמר, מיישמים את ארבעת המאפיינים על החברה החרדית בישראל
סגירות/הסתגרות: הקהילה החרדית בישראל סגורה מאוד, מדובר באוכלוסיה שלא שירתה בצבא. יחד עם זאת קיימת פתיחות וקשר עם העולם הגלובלי בעיקר בהקשר לעסקים ומסחר.
משמעת: כאמור גם בישראל הקהילה החרדית בעלת משמעת חזקה. לטענת הרבנים בישראל האינטרנט הוא בזבוז של זמן שמביא לביטול תורה ומכיל תכנים אסורים.
פטריאכליות: הקהילה החרדית בישראל היא חברה פטריאכלית. הנשים החרדיות יוצאות לעבוד מחוץ לבית ויש להן נגישות גבוהה יחסית לאינטרנט ולכן הן עושות שימוש בעיקר בפורומים סגורים בשביל למשמור על קשר עם נשים אחרות מהעולם החיצוני. אבל שוב אין מדובר במהפכה מבחינת מעמדן, מבחינת השמעת קולן.
הירככיה: האינטרנט גם בחברה החרדית נתפס כמסוכן ויש חשש מהיותו מערער את הסמכות הרבנית.
בהקשר לזה קיימים אתרים העוסקים בענייני דת והם מפיצים טקסטים רבניים לחיזוק הסמכות הרבנית. |
|
|
Term
| כיצד ממומנים השידורים המסחריים הציבוריים |
|
Definition
|
|
Term
| כיצד ממומנת העיתונות הכתובה בישראל |
|
Definition
|
|
Term
| כיצד נוסדה גלי צה"ל? מהיכן היא מקבלת את המימון ומי מפקח עליה |
|
Definition
גלי צה"ל הוקמה ב-1950 כתחנה המיועדת עבור אנשי צה"ל, בתחילת דרכה אופיינה כבלתי מקצועית, חובבנית. במשך השנים הפכה לתחנה מקצועית הפונה לכלל האוכלוסייה.
תחנה זו ממומנת ומפוקחת ע"י משרד הבטחון |
|
|
Term
| כיצד נוסדה הטלוויזיה החינוכית/לימודית? מהיכן היא מקבלת את המימון ומהו הפיקוח עליה |
|
Definition
הטלוויזיה הלימודית/חינוכית הוקמה כשנה לפני הטלוויזיה הכללית והיא שידרה בתחילת דרכה משעות הבוקר עד השעה 17:30
בתחילת דרכה כונתה טלוויזיה לימודית כי היא שידרה בעיקר תוכניות לימודיות חשבון, אנגלית, עברית לילדים ולנוער. משנות ה-80 עם המגזין "ערב חדש" שמה שונה לטלוויזיה החינוכית והיא פונה לקהל מבוגר יותר.
התחנה ממומנת ע"י משרד החינוך.
המחוקק קבע כי בערוצים המסחריים יוקצה 1/7 מהזמן לשידורי הטלוויזיה החינוכית ובנוסף ערוץ נפרד בכבלים ובלווין לחינוכית (ערוץ 23) |
|
|
Term
כיצד ניתן ליישם את מודל שלושת השכבות של יוחאי בנקלר על האינטרנט
תפל |
|
Definition
ת - תוכנית - מאבק על נושא התוכן והמידע שעובר ברשת בהקשר של זכויות יוצרים והשאלה למי שייך המידע שפורסם ברשת
פ - פיזית - מאבק בין תאגידי תקשורת פרטיים שקיבלו שליטה על התשתיות כתוצאה מהפרטה מהמדינה ודורשים תשלום על השימוש לבין הגולשים ששואפים לגלוש בחופשיות
ל - לוגית - הכוונה לחקיקה של חוקים בסיסיים להסדרת הבעלות על התוכן, זכויות היוצרים והקניין הרוחני, דבר שיגרום לפגיעה ברשת כרשת נגישה ופתוחה לכולם ולהפוך לרשת מפלה. |
|
|
Term
| כיצד נתפסת מהפכת האינטרנט לפי מדיה חדשים ותרבות? איזה מונח מתאים לתאר את היחסים בין התפיסות השונות |
|
Definition
על פי כותב היחידה, רשת האינטרנט היא בגדר "מהפכה מסכמת" מדובר בטכנולוגיה שממזגת מכלול של טכניקות או פונקציות שהיו קיימות עוד קודם לכן.
למשל, מאפיין האינטרקטיביות היה קיים עוד ברדיו שהעלה מאזינים לשידור אבל החידוש באינטרנט הוא במיזוג של מכלול פונקציות בתוך טכנולוגיה אחת. באינטרנט יש עדכניות, שליטה בזמן או במרחב, מהירות, אינטרקטיביות, העברת כל סוגי התכנים, קישורים, משוב מיידי
כלומר מדובר בשילוב של אבולוציה ורבולוציה |
|
|
Term
| לאיזו תפיסה מתאים המאמר "אין די בנגישות" / רזניק וראסק ועל איזה קהילה הוא מדבר |
|
Definition
תפיסה אוטופיוניסטית
מדבר על קהילה ממשית |
|
|
Term
| למה ניתן להגיד שמאספיקציה מתאימה לתקופה הפורידיסטית |
|
Definition
| מכיוון שמדבר בייצור המוני, אחיד וסטנדרטי שפועל לקהל גדול |
|
|
Term
| למה קשורים דה-מאספיקציה ומאספיקציה |
|
Definition
| שני מושגים שקשורים לגודלו של הקהל |
|
|
Term
| לפי קסטלס, לאילו שינוים גרמו המדיה חדשים |
|
Definition
לטענת קסטלס המדיה החדשים הביאו לעלייתה של תרבות חדשה, תרבות וירטואלית אמיתית. מדובר במעבר מהיר מתקשורת חד-כיוונית פסיבית לטכנולוגיה דו-כיוונית אינטרקטיבית היוצרת תרבות וירטואלית אמיתית
למעשה קסטלס מסתמך על מונחיו של בודריאר על התפיסה הפוסט-סרוקטורליסטית שבה המציאות הוירטואלית "בולעת" את המציאות האמיתית ויוצרת סימולקרות |
|
|
Term
| מאיכן מגיע המימון לגלי צה"ל |
|
Definition
|
|
Term
| מאיכן מגיע המימון לטלוויזיה החינוכית |
|
Definition
|
|
Term
| מדוע יש חשיבות גדולה לקיומם של שידורים ממלכתיים ציבוריים |
|
Definition
יש חשיבות גדולה לקיומו של ערוץ ציבורי המנותק משיקולים מסחריים, מנותק משיקולי רייטינג, ערוץ שנותן ביטוי לערכים, למורשת, להיסטוריה של המדינה. ערוץ שנותן ביטוי למגזרים ולתכנים שאינם בהכרח פופולאריים ופופוליסטיים.
וזאת דווקא על רקע העידן הרב ערוצי המסחרי יש מקום לערוץ שנותן ביטוי לאינטרסים הציבוריים. |
|
|
Term
| מה הוא הקונפליקט שבא לידי ביטוי במאמר של הברזילאים |
|
Definition
| המאמר מציג את המתח שבין הגלובלי ללוקלי והקונפליקט בין דת ומסורת לבין קדמה טכנולוגית. |
|
|
Term
מה היא תופעת הגלוקליזציה תקשורתית
איך היא מתבטאת במאמר של הברזילאים |
|
Definition
אמצעי תקשורת טכנולוגי מודרני עובר שינוי תרבותי והוא מותאם לצרכים ולמאפיינים של אותה תרבות
המאמר מציג את המתח שבין הגלובלי ללוקלי והקונפליקט בין דת ומסורת לבין קדמה טכנולוגית.
החברה החרדית לא אוהבת טכנולוגיות מודרניות. אבל קיימת "טכנולוגיה מתורבתת" – החרדים יצרו תכנים מתאימים לעולם החרדים והטכנולוגיה עברה גיור להלכה. כלומר, גלוקליזציה. |
|
|
Term
| מה הייתה מדיניות ישראל לגבי תחום התקשורת בעבר? מה כיום |
|
Definition
בעשורים הראשונים למדינה, הפעילות בתחום התקשורת התבצעה ברובה ישירות על ידי הממשלה. למשל, משרד ראש הממשלה היה אחראי ישיר על שידורי קול ישראל ברדיו. במשך השנים חל שינוי במבנה הבעלות וכבר אין פיקוח ישיר של הממשלה על ערוצי התקשורת ויש מעבר לפיקוח ולניהול ערוצי התקשורת על ידי רשויות סטטוטוריות.
ניתן ללמוד שלא קיימת הערכות ארגונית כוללת מצד גוף מערכתי אחד שאמור לטפל בכל ארגוני התקשורת יחד כלומר במימד ההיקף מדיניות התקשורת בישראל היא - פתוחה |
|
|
Term
מה הכוונה באמירה כי האינטרנט יצר ז'אנר חדש של פוליטיקה
אמד שם |
|
Definition
הפוליטיקה בעידן האינטרנט היא פוליטיקה חדשה, ז'אנר (סוג) עם חוקים משלו.
מסרים קצרים, במסרים שלילים על מתחרים, דמויות ולא הרעיונות מעניינים את הציבור.
כל אלו מביאים לכך שהפוליטיקה נתפסת כשחיתות כמקום שבו פוליטיקאים אינם אמינים ומטרתם לקדם את האינטרסים הפרטיים שלהם
למעשה ניתן להגיד כי כל המערכת הפוליטית הישנה בעצם מתפוררת |
|
|
Term
| מה הכוונה בטענה כי ההבחנה בין האנושי והטבעי לבין הטכנולוגיה הולכת ומטשטשת? לאיזה מונח זה קשור? תן דוגמה |
|
Definition
זה קשור למונח רשתות טכנולוגיות חברתיות ורשתות טכנו-חברתיות
האדם הופך להיות אלמנט בתוך רשת טכנו-חברתית. האדם והטכנולוגיה הופכים למשולבים זה בזה. הטכנולוגיה משתלבת בגוף האנושי ונוצרים לנו "סייבורגים" / יצורים היברידים
בעקבות הרצון של האדם לשלוט בטבע או בעקבות קיומם של אינטרסים מסחריים ההבחנה בין האדם למכונה כבר אינה קיימת והאדם הופך להיות פריט או אלמנט ברשת טכנו-חברתית.
דוגמאות: השתלות רפואיות, מסמרי פלטינה, פרוטזות, סיליקון, קוצבי לב, השתלת קרנית. הטכנולוגיה חודרת לגופינו גם באמצעות תרופות, כל תרופה היא טכנולוגיה כמו תרופות נגד דיכאון (פרוזק). טכנולוגיה שמשנה את התפיסה ואת התחושה האנושית (רטלין היא דוגמה נוספת). |
|
|
Term
| מה הכוונה של יוחאי בנקלר כאשר הוא מכנה את האינטרנט פלטפורמה אידאלית שיתופית לייצור חברתי |
|
Definition
הרשת מאפשרת יצירה וחיבור בין אינדווידואלים שמייצרים מידע ביחד ולא מתוך מטרה מסחרית.
מדובר כאן בתפיסה אוטופית של שיתופיות ויצירה למען הכלל כאשר היצירה השיתופית ממחישה את הקוד הפתוח והיא באה לידי ביטוי בפורומים חדרי צ'אט, קהילות וירטואליות, רשתות חברתיות, ויקיפדיה, פייסבוק וכדומה. |
|
|
Term
| מה מאפיין את הגמישות בתעסוקה בתקופה הפוסט-פורדיסטית |
|
Definition
| הפועל רוכש את המיומנות שלו בזמן העבודה ומשתכלל כל הזמן. לא בדומה לתקופה הפורדיסטית שבה כל אחד היה מומחה בתחומו ומקצועות עברו מאב לבן |
|
|
Term
| מה נדרש מהעיתונות הכתובה? ומה הבעייה שנוצרה כתוצאה ממעבר העיתונות הכתובה לידים פרטיות ותאגידים |
|
Definition
מקובל לצפות מעיתון שישאף לאובייקטיביות, שטובת הציבור תהייה לנגד עיניו.
ככל שההפרדה בין המו"ל/ הבעלים/ האינטרסים הכלכליים לבין האינטרסים הציבוריים וזכות הציבור לדעת תהיה ברורה יותר, כך תהיה הקפדה גדולה יותר על תפקוד נאות ואתי של העיתונות הכתובה בישראל.
אך העיתון בשליטת התאגיד הופך להיות עסק כלכלי לכל דבר וזה גורם לטשטוש בין האינטרסים הכלכליים לבין העבודה העיתונאית |
|
|
Term
| מהו גיוס מקוון? לאיזה נושא מונח זה קשור? תן דוגמה לגיוס מקוון |
|
Definition
מדובר על מדיה חדשים ופוליטיקה
האינטרנט משמש ככלי לגיוס אנשים לתמוך במטרה או ברעיון מסוים בו הם מאמינים אידיאולוגית.
הדוגמה הטהורה לגיוס מקוון הוא "האקטיביזם", מדובר בסוג של מחאה חברתית באמצעות האינטרנט לשם הבעת עמדה פוליטית והשגת מטרות פוליטיות
למשל, קבוצה מאורגנת של האקרים שמבצעים פריצה לאתר המזוהה עם צד מסוים בסכסוך הישראלי פלסטיני ומחיקה או הוספה של מידע והפצת וירוסים. |
|
|
Term
|
Definition
| מונח שמופיע במאמרם של הברזילאים ומדבר על הקהילה החרדית שמעצבת את טכנולוגית המידע עבור צרכיה והיא מבצעת לאינטרנט "גיור כהלכה". האינטרנט עובר גלוקליזציה והופך להיות מדיום של טכנולוגיה מתורבתת. |
|
|
Term
| מהו הגוף והחוק המפקח על ערוץ 2 ו-10 והרדיו האזורי |
|
Definition
הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה
חוק הרשות השנייה |
|
|
Term
| מהו הגוף והחוק שמפקח על הכבלים והלווין |
|
Definition
המועצה לענייני כבלים ולווין
חוק בזק |
|
|
Term
| מהו הגלגול ההיסטורי שעברה העיתונות הכתובה בישראל? |
|
Definition
| בשנים הראשונות למדינה משרידי תקופת היישוב, העיתונות הייתה ברובה מפלגתית. במשך השנים חלה דעיכה של עיתונות זו ובמקומה שגשגה העיתונות הפרטית בשליטת תאגידי תקשורת. |
|
|
Term
| מהו הזרם הביקורתי על הפרדיגמה הדומיננטית |
|
Definition
זרם זה מעביר ביקורת על הזרם המרכזי בטענה כי כל העזרה של העולם המערבי לעולם השלישי (החדרת ידע, הון וטכנולוגיה) נועדה אך ורק לטובת העולם המערבי וקידום האינטרסים שלו.
כלומר, על פי הזרם הביקורתי נוצרת תופעה המכונה אימפריאלזים תרבותי ותקשורתי שפירושה, השתלטות של אימפריות קפיטליסטיות על שאר חלקי העולם על חשבון התרבות המקומית לעיתים עד כדי הריסתה. |
|
|
Term
| מהו החשש מפני בעלות זרה או השקעת הון זר באמצעי התקשורת בישראל? כיצד המחוקק מטפל בעניין |
|
Definition
בישראל קיימת תופעה של חדירת הון זר והסכנה היא אובדן השליטה הישראלית על שוק התקשורת.
החשש הוא שאותו משקיע זר לא יהיה מחויב לאינטרסים הלאומיים והתרבותיים של מדינת ישראל ויקדם אך ורק את האינטרסים הכלכליים שלו.
לפי כך קבע המחוקק כי משקיע זר לא יכול להשקיע בענף תקשורתי כלשהו יותר מ-49%. |
|
|
Term
| מהו הטיפול שישראל נוקטת כלפי תופעת הפיראטיות |
|
Definition
בישראל אין טיפול עקבי לטיפול בתופעה, פעם מטפלים ופעם מתעלמים
יש לציין את המקרה של אודליה, מדובר בשידורי טלוויזיה פיראטים ששודרו מתוך אוניה בשם אודליה וכאן במקרה זה הטיפול מצד הרשויות היה עקבי והתחנה נסגרה
בהקשר של רדיו פיראטי מוזכרות שתי תחנות אידיאולוגיות, קול השלום של אייבי נתן וערוץ 7 שהיא תחנה שמזוהה אידיאולוגית עם הקהל הדתי-לאומי הימני |
|
|
Term
| מהו המאבק בשלוש שכבות לפי יוחאי בנקלר? מהם שלושת השכבות שלו |
|
Definition
זהו מודל שמסביר תהליכים של שליטה, פיקוח או היעדרם באמצעי התקשורת
מודל זה מתאר את המאבק בטכנולוגיה בין סגירות (פיקוח) לבין פתיחות (רשת אי-הפלייתית, גישה חופשית שיוויונית לכולם)
שלושת השכבות הן השכבה הפיזית, הלוגית והתוכנית |
|
|
Term
|
Definition
מטאפורה לקיומו של עולם שבו זורם המידע הנשלט על ידי מרכזים גדולים בעולם.
חלל הזרימה הזה משפיע על עיצובם של מבנים ארכיטקטונים שמבטאים את הערכים של חלל הזרימה, תחושה שהקהל או הצרכן נמצא בתוך מבנה גדול, קוסמופוליטי שבו זורם המידע כמשאב המניע את החברה האנושית.
לדוגמה, שדה התעופה של ברצלונה המשלב רצפת שיש מבנה זכוכית עם חלל עצום שבו הנוסע חש כאילו הוא עובר בתוך חלל זרימה. |
|
|
Term
|
Definition
טיילוריזם על שם טיילור מפתח תורת הניהול
טיילור גיבש תיאוריה ניהולית שנועדה להפוך את הניהול העסקי ליעיל יותר. טיילור המליץ למנהלים לפקח על תהליך הייצור ובמקביל לפקח על העובדים. הוא המליץ למדוד ולתעד את עבודת הפועלים בדקדקנות, לתת תמריצים לעובדים יעילים.
בפיקוח זה קיים מעקב תמידי אחר העובד. הרעיון הוא יצירת פיקוח תמידי להשגת מקסימום יעילות ותפוקה. |
|
|
Term
| מהו מאפיין הגלובליות כאשר מדברים על כלכלה חדשה |
|
Definition
הפעילות הכלכלית החדשה מאורגנת בקנה מידה עולמי, מדובר בהעברת מידע בו זמנית לכל העולם.
כאשר מדברים על הכלכלה החדשה, קיימת תופעה ייחודית המכונה – האינטרנט כמדיום צרכני
תופעה זו מתארת את הפיכתו של האינטרנט לכלי מסחרי שיווקי שניתן לשווק דרכו רעיונות מוצרים ויותר מכך האינטרנט משמש כפלטפורמה לשיווק ולסחר באמצעות חנויות מקוונות, אתרי מכירה של מוצרים מוחשיים
האינטרנט משמש גם כלי פרסומי וקיים מאבק בין הגולשים ובין התאגידים בכל הנוגע לזכויות יוצרים |
|
|
Term
| מהו מאפיין המידע כאשר מדברים על כלכלה חדשה |
|
Definition
| הכלכלה החדשה מבוססת על מידע, המידע או משאב מרכזי, הוא משמש כסחורה בידי חברות ותאגידים בינלאומיים. |
|
|
Term
| מהו מאפיין הרישות כאשר מדברים על כלכלה חדשה |
|
Definition
| כל הפעילות הכלכלית נעשית באמצעות רשת של מחשבים המסוגלת מבחינה טכנולוגית - להעביר, לעבד ולאחסן את כל סוגי המידע. |
|
|
Term
מהו פונדמנטליזם דתי
נמסטא |
|
Definition
ניתוק מהעולם החיצוני
מערכת של ערכים מוחלטים
סגידה לאלוהים המתבססת על כתבים שאין עליהם מחלוקת
טקסטים שאין עליהן עוררין
אין כל התעסקות בעולם המודרני שנתפס ככפירה בעייני הפונדמנטליזם הדתי |
|
|
Term
| מהו פתרון של זרימה דו-כיוונית שמציע הזרם הביקורתי בפרדיגמה הדומיננטית |
|
Definition
| הזרם הביקורתי מציע העברת מידע באופן דו-כיווני, בנוסף להפצת תכנים מערביים, אמריקאיים בעיקר לעולם השלישי, גם להפיץ תכנים מהעולם הלא מערבי (כמו סרטי בוליווד או אוכל אתני) |
|
|
Term
| מהו תופעת האינטרנט כמדיום צרכני |
|
Definition
| תופעה זו מתארת את הפיכתו של האינטרנט לכלי מסחרי שיווקי שניתן לשווק דרכו רעיונות מוצרים ויותר מכך האינטרנט משמש כפלטפורמה לשיווק ולסחר באמצעות חנויות מקוונות, אתרי מכירה של מוצרים מוחשיים |
|
|
Term
|
Definition
| מס אחיד המוטל על כל בית אב שיש בו מקלט טלוויזיה, הוא מוטל גם על טסט ברכב (רכב בעל רדיו) |
|
|
Term
|
Definition
| גוף כלכלי ששולט בכמה אמצעי תקשורת בו זמנית והסכנה היא שגוף אחד שולט בזרימה התוכנית ולכן שולט במידע. |
|
|
Term
| מהי דה-רגולציה וכיצד היא קשורה למדיניות ישראל בתחום התקשורת |
|
Definition
התופעה של מעבר לרשויות סטטוריות קשורה לתופעה כלל עולמית המכונה דה-רגולציה.
דה-רגולציה פרושה צמצום הפיקוח. המשמעות כאן היא צמצום המעורבות הממשלתית בענייני תקשורת ומתן חופש פעולה לסקטור הפרטי בעקבות מהלכי הפרטה וליברליזציה
בישראל קיימים חוקים רבים העוסקים בענייני תקשורת, חוק בזק, חוק הרשות השנייה ורשות השידור, צנזורה, כבוד האדם, לשון הרע ועוד. תהליך זה של חקיקה מרובה וקיומה של חוקים רבים יוצר תחושה כאילו השלטון הישראלי דווקא מגביר את המעורבות שלו בענייני תקשורת וזאת בניגוד למגמות של דה-רגולציה.
כותב היחידה טוען כי מסקנה זו אינה נכונה דווקא על רקע תהליכי הפרטה וליברליזציה. דווקא אז מתבלט תפקידו של המחוקק, כל עוד המדינה היא זו שפיקחה באופן ישיר על התקשורת לא היה צורך בחקיקה מרובה, דווקא כאשר המדינה מעבירה את הפיקוח לרשויות סטטוטוריות יש צורך בפיקוח מצד המדינה שאמורה להגן על האינטרסים הצבוריים באמצעות חוקים שונים. |
|
|
Term
| מהי דמוקרטיה מכוונת. לאן קשור המונח |
|
Definition
המונח קשור למדיה חדשים ופוליטיקה
הכוונה היא שהאינטרנט משמש כבמה, כפלטפורמה התורמת לחופש הביטוי
זהו מקום שבו אנשים יכולים לקיים בניהם דיונים פוליטיים בנושאים שונים באופן פומבי |
|
|
Term
|
Definition
| ההבחנה בין חברה מודרנית ומפותחת לבין חברה שאינה מודרנית ומפותחת. כאשר במקרה שלנו מדובר על התרבות המערבית שנמצאת במרכז למול שאר התרבויות הפחות מפותחות |
|
|
Term
| מהי הבעיה של הערוצים המסחריים? כיצד מטפל בבעיה המחוקק |
|
Definition
אחת הבעיות המהותיות של הערוץ המסחרי נעוצה במבנה הכלכלי שלו, שאיפה למקסימום הכנסות, מינימום הוצאות. כאשר צמצום הוצאות בא לידי ביטוי בהעדפת תוכניות זולות להפקה כמו שעשעונים, תוכניות אולפן וייבוא של תוכניות זרות על חשבון הפקות מקור.
כאן התערב המחוקק וקבע מינימום מכסות להפקות מקור של 40% כדי לתת ביטוי לתרבות המקומית. בנוסף 1/7 מזמן השידור סה"כ מוקדש לטלוויזיה החינוכית |
|
|
Term
| מהי ההגדרה התרבותית לחברת מידע |
|
Definition
| חברת המידע היא חברה שמוצפת ב"היפר מידע" מתקשורת ההמונים דבר שגורם למציאות להפוך ל"היפר מציאות" והייצוגים שמופיעים בתקשורת הופכים להיות יישות עצמאיות וחשובים יותר מהייצוגים האמיתיים כלומר, סימולקרות. |
|
|
Term
|
Definition
| הזכות של אינדווידואליזם, קבוצות או ארגונים לקבוע מתי, איך ובאיזה מידה מידע אודותיהם מועבר לאחרים |
|
|
Term
| מהי הטענה הרווחת לגבי הגאוגרפיה של האינטרנט? מהי התפיסה המנוגדת והטענות של כותב היחידה? תן דוגמה |
|
Definition
הטענה הכללית והרווחת הייתה שהודות לטכנולוגיות תקשורת בכלל ואינטרנט בפרט, העולם הפך לגלובלי ואין כבר חשיבות למרחב גיאוגרפי.
הטענה של כותב היחידה שהמושגים הגיאוגרפיים בהקשר של האינטרנט לא נעלמו. עדיין ההתייחסות שלנו לאינטרנט היא במונחים גיאוגרפיים.
לדוגמה, יש לנו דף בית, כתובות לאתרים, אנחנו נכנסים לאתרים, נפגשים עם חברים בפייסבוק. כלומר עדיין קיים השימוש במונחים ג"ג.
טענה נוספת היא שתעשיית ההיי-טק העוסקת בפיתוח האינטרנט רוכשת קרקעות באזורים גאוגרפיים ספציפיים בעולם ואותם אזורים מזוהים עם כוח, עוצמה ושליטה.
כלומר ניתן לומר שיש ערים גלובליות שמנהלות את הכלכלה הגלובלית בהקשר לטכנולוגיות תקשורת. מדובר על טוקיו, ניו-יורק, קריית עתידים בישראל.
בנוסף הנושא של ג"ג בא לידי ביטוי במונח מרכזי המכונה "חלל הזרימה" שהוא למעשה מטאפורה לקיומו של עולם שבו זורם המידע הנשלט על ידי מרכזים גדולים בעולם.
חלל הזרימה הזה משפיע על עיצובם של מבנים ארכיטקטונים שמבטאים את הערכים של חלל הזרימה, תחושה שהקהל או הצרכן נמצא בתוך מבנה גדול, קוסמופוליטי שבו זורם המידע כמשאב המניע את החברה האנושית.
לדוגמה, שדה התעופה של ברצלונה המשלב רצפת שיש מבנה זכוכית עם חלל עצום שבו הנוסע חש כאילו הוא עובר בתוך חלל זרימה. |
|
|
Term
|
Definition
דפוס חשיבה, ששלט במערב בתום מלחמת העולם השניה, ומשפיע עד היום על חקר השינוי החברתי בעולם השלישי
חסידיו דוגלים בהנהגת מודרניזציה ופיתוח בעולם הלא-מערבי
ניתן לזהות שתי מסגרות מושגיות עיקריות במסגרת הפרדיגמה הדומיננטית, לכל אחת ביטוי משלה בתחום התקשורת: הזרם המרכזי, והזרם הביקורתי |
|
|
Term
| מהי התפיסה של בולדר וגרוסין לגבי השינוי בקשר שבין מדיה חדשים ותרבות |
|
Definition
| על פיהם מדובר על אבולוציה, התפתחות טכנולוגית איטית והדרגתית |
|
|
Term
| מהי התפיסה של קסטלס לגבי השינוי בקשר שבין מדיה חדשים ותרבות |
|
Definition
| קסטלס מדבר על רבולוציה, מעבר מהיר וחד |
|
|
Term
מהי התקופה הפוסט פורדיסטית
עם איזה דפוס ארגון חברתי היא מזוהה |
|
Definition
תקופה שהחלה החל משנות ה-70 ומאופיינת עם דפוס הארגון הפוסט תעשייתי
בתקופה זו ניתן לראות שהייצור הפך להיות יותר אינדווידואלי ופחות המוני. מה שמחייב התמחות על פי קהלים |
|
|
Term
|
Definition
התרחשה ממלחמת העולם ה-2 ועד לשנות ה-70
נקראת על שם הנרי פורד, הממציא של הסרט הנע במפעל לייצור מכוניות בארה"ב
קו הייצור בשיטה זו הביא לעלייה עצומה בסחורות ולייעול בייצור
הייצור הפך להמוני, זול, אחיד, ונגיש. |
|
|
Term
|
Definition
| טענה המרכזית במאמר של הברזילאים שאומרת שגם סביבה תרבותית מסורתית יכולה לאמץ ולסגל טכנולוגיות חדשות ולהעניק להם הקשר חברתי תרבותי חדש |
|
|
Term
| מהי מדיניות? אילו סוגים של מדיניות קיימים |
|
Definition
תוכנית פעולה, הצהרת מטרות, אידאלים והיא נעשית ע"י ממשלה, ארגון, קהילה וכדומה. כלומר, מדובר בדרך פעולה להשגת מטרות מוגדרות
קיימים שני סוגי מדיניות: מדיניות פתוחה, מדיניות סגורה |
|
|
Term
| מהי מטרת התחרותיות בעולם התקשורת בישראל ומה קורה בפועל |
|
Definition
ככל שיש תחרותיות קיימת מוטיבציה לייעל, לשפר ולהוזיל שירותים.
הצרכן רק לכאורה מרוויח, בפועל התחרותיות עלולה לפגועה באיכות השירות והתכנים תוך קידום אינטרסים כלכליים על חשבון אינטרסים ציבוריים חברתיים. |
|
|
Term
| מי מציע שימוש בעיתונות פיתוח? מהי עיתונות שכזו |
|
Definition
פתרון שמציע הזרם הביקורתי לבעיית האימפריאליזם התקשורתי
הם מציעים שגורמים ממשלתיים בתוך העולם השלישי יפקח על התכנים שחודרים מהעולם המערבי |
|
|
Term
| מהי קהילה וירטואלית ומה הייחודיות שלה? לאיזה מאמר היא מתאימה |
|
Definition
ייחודה של קהילה זו הוא היעדר הקשר הפיזי, העדר המקום שבו נפגשים.
חברי הקהילה ממוקמים במרחקים גיאוגרפים שונים.
ברוב המקרים החברים בקהילה לא מכירים זה את זה הכרות מוקדמת לפני הצטרפותם לקהילה
הייחודיות של הקהילה הוירטואלית היא שלאותם חברי הקהילה יש מכנה, מאפיין משותף בד"כ בעל היבט רגשי ולכן הקהילה הוירטואלית מתאפיינת ברמת סולידריות גבוהה כלומר, יחסים חזקים
דוגמאות: קהילה הומו-לסבית, קהילת רוכבי אופניים, קהילת נשים בהריון
מתאים למאמר של טרקל |
|
|
Term
|
Definition
קהילה שקיימת במציאות ונעזרת בטכנולוגיה לקדם את עצמה
בקהילה כזו יש קשרים ממשים, יש מקום פיזי למפגש, האנשים נפגשים בניהם כל פרק זמן ויש אינטראקציה של קשרים אישיים ורגשיים |
|
|
Term
| מהי תקשורת המכונה גם טכנולוגיית ביניים |
|
Definition
פתרון שמציע הזרם הביקורתי לאימפריאליזם התקשורתי והתרבותי
הכוונה לתק' זולה, נגישה ועממית שתצליח להביא לידי השתתפותם של יחידים בעולם השלישי בתהליכי תקשורת |
|
|
Term
|
Definition
| תפיסת עולם הטוענת כי האמת היא בעייני המתבונן, אין אמת אחת, יש אין סוף פרשנויות לארועים, אין זיקה לעבר ויש טשטוש בין דמיון למציאות |
|
|
Term
| מהיכן מגיע המימון לשידורים ממלכתיים ציבורים |
|
Definition
| בטלוויזיה המימון מגיע דרך אגרה ותשדירי שירות. וברדיו אגרה ופרסומות. |
|
|
Term
| מהם "סייבורגים" / יצורים היברידים? |
|
Definition
יצור היברידי הוא יצור כלאיים, יצור שמשלב תכונות אנושיות ומאפיינים של טכנולוגיות ומתכות
היצורים ההיברידים / הסייבורגים הם למעשה ביטוי לתהליך מתמשך של טשטוש הגבולות בין הטכנולוגי לטבעי |
|
|
Term
| מהם 2 ההיטבים שבהם מתאפיינת דה-רגולציה |
|
Definition
הפרטה - מעבר לידים פרטיות
ליברליזציה – תחרות בין גופים כלכליים שונים |
|
|
Term
| מהם 2 התיאוריות המנוגדות העוסקות בקשר שבין מדיה חדשים ותרבות |
|
Definition
תיאוריה אחת היא רבלוציונית - מהפכנית ומהירה
השנייה אבולציונית - תיאוריה המתארת התפתחות טכנולוגית איטית והדרגתית |
|
|
Term
| מהם 2 התכונות העיקריות של המדיה חדשים בתרבות הוירטואלית לפי קסטלס |
|
Definition
מולטימדיה – רשת האינטרנט היא "היפר-מדיה", פלטפורמה שממזגת בתוכה את כל סוגי התוכן כמו: מלל, סרטים, אודיו, קישורים ועוד.
אינטרקטיביות / הידודיות – ברשת האינטרנט ניתן לבצע פעולות בתחומים שונים כאשר הקהל הוא אקטיבי, מגיב, רוכש מוצרים, יוצר תכנים ועוד. |
|
|
Term
| מהם 4 העקרונות שעליו מתבסס מועדון בוסטון |
|
Definition
התנסות בני הנוער – בני הנוער הם שותפים פעילים המתנסים בתכנון של פרויקט מתחילתו ועד סופו
תחומי עניין – הדגש במועדון הוא על פיתוח תחומי העניין של הנוער. בני הנוער בוחרים בעצמם את התכנים, אין הכתבה מלמעלה.
טיפוח קהילה מתפתחת – בני הנוער לומדים לתקשר עם בני נוער אחרים העוסקים בטכנולוגיה
כבוד ואמון – נותנים לבני הנוער כבוד ואמון כערכים תוך ציפיים להתנהגות תואמת מצידם.
שיתוף הפעולה בין המורה לתלמיד היא הדרך האולטימטיבית ללימוד |
|
|
Term
| מהם הדברים החיוביים והשלילים לפי תזת הגלובליזציה? |
|
Definition
חיובי - רעיון אוטופי ובו הגלובליזציה מקדמת האחדה של העולם במובן חיובי, גורל משותף, הומוגניזציה
שלילי - אימפריאליזם תרבותי ותקשורתי עד כדי הריסת התרבות המקומית וגם גלוקליזציה שמשתלטת על השוק המקומי עם תכנים גלובלים |
|
|
Term
מהם ההיבטים שבהם משפיעה העיתונות המקוונת לפי הרפר
שמט-דד |
|
Definition
ש – שומר הסף (גורם המסנן את המידע) משנה את תפקידו, כעת האדם הוא שומר הסף של עצמו
מ – משנה את יחסי הכוחות ומעבירה אותו לקהל שנגיש לכל המידע שהוא רוצה
ט – טכניקות חדשות שאינן קיימות בתקשורת המסורתית מכריחות אותם למצוא דרכים חדשות לתפוס קהל
ד – דו-כיווניות- גם הקהל שולט בהליך התקשורתי.
ד – דמוקרטיזציה – האינטרנט מאפשר לכולם לפרסם מה שבדעתם וכך מערער את כוחם של התאגידים |
|
|
Term
| מהם הסיבות של המדינה לפקח על האינטרנט |
|
Definition
סיבה פוליטית-לאומית
התקשורת החדשה מהווה מרכיב מרכזי בתהליכים פוליטיים במדינה המודרנית והיא משמשת כפלטורמה חשובה להעברת מידע בין השלטון לציבור במדינה דמוקרטית.
כאשר התקשורת אינה מפוקחת הדרך שבה מתנהלים הליכים פוליטיים נמצאת בסכנה.
בהקשר של פוליטיקה חדשה, שקיפות יתר, ביקורת על השלטון, מניפולציות במידע, בטחון וכו'.
סיבה חברתית-תרבותית
התקשורת מהווה חלק מרכזי במרקם החיים החברתי והתרבותי של המדינה ואזרחיה. ולכן למדינה יש אינטרס לפקח על התכנים על המסרים תוך שמירה על אינטרסים הציבוריים.
(לדוגמה בישראל על פי חוק הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה, שליש מזמן השידור בערוצים המסחריים מוקדש להפקות מקור כלומר, שמירה על האינטרסים הציבוריים)
סיבה גלובליות
התקשורת מהווה פלטפורמה לפעילות וירטואלית משותפת חוצה גבולות. אנשים מכל העולם מקימים קהילות וירטואלית, חברים ברשתות חברתיות, מבצעים סחר בין לאומי ויש צורך לפקח על הפעילות הזו מבחינה חוקית וכלכלית. |
|
|
Term
| מהם העקרונות במאמר "אין די בנגישות" / רזניק וראסק |
|
Definition
התנסות בני הנוער – בני הנוער הם שותפים פעילים המתנסים בתכנון של פרויקט מתחילתו ועד סופו
תחומי עניין – הדגש במועדון הוא על פיתוח תחומי העניין של הנוער. בני הנוער בוחרים בעצמם את התכנים, אין הכתבה מלמעלה.
טיפוח קהילה מתפתחת – בני הנוער לומדים לתקשר עם בני נוער אחרים העוסקים בטכנולוגיה
כבוד ואמון – נותנים לבני הנוער כבוד ואמון כערכים תוך ציפיים להתנהגות תואמת מצידם. |
|
|
Term
מהם הפרמטרים שמאפשרים לעשות הבחנה בין מדיניות פתוחה לסגורה
טפפה |
|
Definition
טווח הזמן
האם המדיניות מנוסחת מראש ומתוכננת לעתיד מוגדר וברור (מדיניות סגורה) או שהיא נקבעת באופן זמני מעת לעת (מדיניות פתוחה)
פירוט המדיניות
האם המדיניות מנוסחת באופן שיטתי ומפורט (מדיניות סגורה) או שהיא שטחית ואינה יורדת לפרטים (מדיניות פתוחה)
היקף המדיניות
האם המדיניות רחבה וקיפה בעלת ראית מקרו מערכתית (מדיניות סגורה) או שהיא נקודתית, מגזרת, מתעסקת בתחום ממוגבל (מדיניות פתוחה)
פורמאליות
האם המדיניות היא רשמית חוקים צווים תקנות והמדיניות ברורה וחד משמעית (מדיניות סגורה) או שהיא אינה פורמאלית ואינה חד משמעית כלומר היא מסתברת (מדיניות פתוחה) |
|
|
Term
| מהם הפתרונות של הזרם הביקורתי לבעיות שלדעתה יווצרו כתוצאה מהפרדיגמה הדומיננטית |
|
Definition
יצירת סדר עולמי חדש במידע זרימה דו-כיוונית עיתונאות פיתוח
תקשורת חלופית / טכנולוגיית ביניים
|
|
|
Term
מהם השינויים שעוברת הפוליטיקה בעקבות חדירת האינטרנט? מהם ששת תחומי השינוי? מה קורה למערכת הפוליטית הישנה
שזז-קטן |
|
Definition
בעקבות טכנולוגית האינטרנט הפוליטיקה עברה מספר שינויים ונוצרה למעשה פוליטיקה חדשה.
הפוליטיקה החדשה באה לידי ביטוי בשישה תחומים של שינוי:
הפוליטיקה בעידן האינטרנט מבוססת על זהות אישית: לא עוד פוליטיקה שמבוססת על השתייכות מעמדית כמו למשל פועלים שמצביעים למפלגת העבודה אלא הבחירה היא בפוליטיקאי באופן אישי.
טכנולוגיית האינטרנט: סייעה בהקמתן והפצתן של תנועות חברתיות שונות כמו תנועות פמניסטיות, הגימלאים, איכות הסביבה, עלה ירוק.
הפוליטיקה בעידן הניומדיה: זאת פוליטיקה תקשורתית, כל עשייה פוליטית חייבת לקבל תיעוד תקשורתי אחרת היא כאילו לא נעשתה.
שקיפות: הפוליטיקה בעידן הניו מדיה חשופה לעיניי כל. שערוריות, עבר בעייתי או חקירה משטרתית, הכל שקוף, הכל נחשף ומגיע לקהל הבוחרים.
קמפיין שלילי: בעידן הניו מדיה המידע הוא לרוב עוסק באינפורמציה שלילית. תמיד היו פוליטיקאים מושחתים פשוט כיום קיימות הדלפות ורצון ליצור נזק תדמיתי ליריבים פוליטים
ז'אנר חדש של פוליטיקה: בעקבות כל השינויים הללו ניתן לומר כי הפוליטיקה מתרחשת בתקשורת. הפוליטיקה היא פוליטיקה חדשה, ז'אנר (סוג) עם חוקים משלו. מסרים קצרים, התרכזות בדמויות ולא ברעיונות, שימוש במסרים שלילים, כל אלו מביאים לכך שהפוליטיקה נתפסת כשחיתות כמקום שבו פוליטיקאים אינם אמינים ומטרתם לקדם את האינטרסים הפרטיים שלהם.
למעשה ניתן להגיד כי כל המערכת הפוליטית הישנה בעצם מתפוררת |
|
|
Term
|
Definition
אימפריאליזם תרבותי ותקשורתי
גלוקליזציה |
|
|
Term
| מהם טענותיו של גידנס לגבי פרטיות בחברת המידע |
|
Definition
גידנס טוען כי התפתחות המדינה המודרנית כרוכה ביכולת של התבוננות ומעקב
המדינה המודרנית עוסקת כל הזמן בצורה מסיבית במעקב, פיקוח ואיסוף של מידע על האזרחים
מרגע לידתו של אדם ועד מותו מתקיים רישום קפדני של קורות חייו מצד המדינה כמו: הנפקת תעודת לידה, ביטוח לאומי, טיפת חלב, גן, ביה"ס, צבא, מס-הכנסה
המדינה מסוגלת לא רק לאסוף מידע ולאגור אותו אלא אף להצליב מידע. למשל מאגרי מידע של הביטוח הלאומי עם מס הכנסה עם משרד הרישוי עם משטרת ישראל וכו'. |
|
|
Term
| מהם עיקרי המאמר "אין די בנגישות" / רזניק וראסק |
|
Definition
הכשרה טכנולוגית ככלי לצמצום פערים בין אוכלוסיות.
במאמר מתואר מועדון קהילתי בשם "מועדון בוסטון" שבו נפגשים בני נוער משכונות מצוקה באופן ממשי (כלומר קהילה ממשית) ולומדים לעבוד עם טכנולוגיות המחשבים והתקשוב.
לימוד הטכנולוגיה מלמד אותם "רהיטות טכנולוגית", הכנה להשתלבות עתידית במעגל התעסוקה, לומדים לתקשר עם קהילות נוספות ששולטות בטכנולוגיה
המועדון מתבסס על כמה עקרונות: שיתוף פעולה בין המורה לתלמיד, כבוד ואמון מתוך ציפייה להתנהגות הדדית, תחומי עניין משותפים של בני הנוער נלמדים מבלי הכתבה מלמעלה, טיפוח קהילה מתפתחת - לומדים לתקשר עם קהילות אחרות, התנסות בני הנוער בתכנון הפרויקט מתחילתו ועד סופו |
|
|
Term
| מהם עיקרי מאמרו של הרפר - עיתונות מקוונת? איזה גישה נוקט הרפר כלפי האינטרנט |
|
Definition
מאמר זה עוסק בעיתונות המקוונת באינטרנט ובהשלכות שלה: שמט דד
ש – שומר הסף (גורם המסנן את המידע) משנה את תפקידו, כעת האדם הוא שומר הסף של עצמו
מ – משנה את יחסי הכוחות ומעבירה אותו לקהל שנגיש לכל המידע שהוא רוצה
ט – טכניקות חדשות שאינן קיימות בתקשורת המסורתית מכריחות אותם למצוא דרכים חדשות לתפוס קהל
ד – דו-כיווניות- גם הקהל שולט בהליך התקשורתי
ד – דמוקרטיזציה – האינטרנט מאפשר לכולם לפרסם מה שבדעתם וכך מערער את כוחם של התאגידים
o מאמר זה כתוב ברוח האוטופיוניזם |
|
|
Term
| מהם עקרונות הגמישות שמאפיינים את התקופה הפורדיסטית |
|
Definition
גמישות בתעסוקה
גמישות בשכר
גמישות בזמן
גמישות בייצור
גמישות בצריכה |
|
|
Term
| מהם רשויות סטטוטוריות? תן דוגמה |
|
Definition
רשות עצמאית, תאגיד ציבורי שניהולו מועבר מהממשלה לידיים ציבוריות או פרטיות מתוקף חוק.
דוגמאות: רשות השידור היא רשות שפועלת מתוקף חוק רשות השידור והיא מפקחת על ערוץ אחד ערוץ הכנסת ועל שידורי קל ישראל ברדיו
הרשות השנייה פועלת מתוקף חוק הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה והיא מפקחת על ערוץ 2 ערוץ 10 ועל שידורי הרדיו האזורי. גם המועצה לענייני כבלים ולווין פועלת מתוקף חוק בזק, היא אחראית על ענייני כבלים ולווין. |
|
|
Term
| מהם רשתות חברתיות וירטואליות? תן דוגמה |
|
Definition
מדגישה פחות את המטען הרגשי של חברי הקהילה
מדגישה יותר את הקישור שלנו לחברים אחרים מכל מקום. היחיד הגולש הופך להיות יחיד מרושת כלומר, הגולש הופך להיות חלק מרשת חברתית שאינה תלויה במיקום גיאוגרפי.
סולידריות ברשת החברתית היא נמוכה כלומר, יחסים חלשים (היחיד אינו חייב להכיר באופן אישי את מרבית החברים לעיתים אף אינו נפגש עימם לעולם ויותר מכך אותו יחיד יכול להיות חבר ברשתות חברתיות נוספות).
לדוגמה, פייסבוק וטוויטר |
|
|
Term
| מהם שלושת המאפיינים של הכלכלה החדשה |
|
Definition
|
|
Term
| מהם שלושת השכבות של יוחאי בנקלר? פרט |
|
Definition
השכבה הפיזית
השכבה הטכנולוגיה, התשתית הטכנולוגית, כבלים, שרתים, תוכנות
השכבה הלוגית
זוהי השכבה שבה נקבעים החוקים הבסיסיים להעברת המידע (חוקים המסדירים מי הבעלים, מי שולט בתוכן, מי בעל זכויות היוצרים)
השכבה התוכנית
הכוונה היא לתוכן, למידע, למסרים המעוברים באמצעי התקשורת. בעיקר בנוגע לזכויות יוצרים וקניין רוחני |
|
|
Term
| מהם שלושת התחומים בהם המדינה פועלת בתחום הרגולציה בנוגע לאמצעי התקשורת החדשים |
|
Definition
קניין רוחני
התפיסה היא שקניין רוחני הוא יצירה של תכנים לטובת הכלל. כלומר, מידע, ידע וביטוי אומנותי יהיו חופשיים וזמינים לכל. אמצעי התקשורת החדשים מאפשרים בקלות שכפול העתקה והפצה של קניין רוחני ויש קושי בפיקוח על אותם יצירות אומנות.
הדילמה היא היכן עובר הקו בין טובת הכלל לנגישות למידע לבין הזכות לקניין רוחני
פרטיות
הטכנולוגיה הדיגיטלית מביאה ליותר אפשרויות לאיסוף מידע ומעקב אחר האזרחים. במצב שכזה נפגעת הפרטיות (מעקב אחר כרטיסי אשראי, סלולרי, מצב רפואי)
השאלה היא למי שייך המידע שנאסף, למי שיצר אותו או למי שאסף אותו
חופש הביטוי – ערך מרכזי בחברה דמוקרטית. בחלק מהמדינות ארה"ב, קנדה והודו הזכות לחופש הביטוי היא חלק מהחוקה. ברשת האינטרנט אפשר להפיץ מידע ותוכן פוליטי ותרבותי ללא פיקוח בצורה אנונימית ויש צורך לפקח על התכנים תוך שמירה על הערך המרכזי של חופש הביטוי
ראוי לציין כי חופש הביטוי כולל בתוכו גם את האינטרס להשמיע דעות וגם לשמוע דעות האחרים ולפיכך כל מגבלה או צנזורה עלולה לפגוע בערך זה מבחינה דמוקרטית |
|
|
Term
| מהם שלושת התחומים בהם עוסק חקר העיתונות המקוונת? כיצד מתאפיינת העיתונות המקוונת בכל אחד מן התחומים |
|
Definition
ייצור
הכוונה לעלות הייצור, שהיא עלות הפצה שולית. ההשקעה בתהליך היצירה ההפקה וההפצה זניחה באופן יחסי, השיווק לקורא אחד או לאלפים היא כמעט זהה
השינוי המשמעותי בהקשר של ייצור הוא שינוי יחסי הכוחות בין המוען לנמען. כאשר המושג המרכזי הוא: "שומר הסף". בעיתונות המסורתית העיתונאים והעורכים תיפקדו כשומרי סף (החליטו מה יכנס לתק' כחדשה ומה לא) היום בעידן העיתונות המקוונת, כל אחד הופך להיות שומר הסף של עצמו. כל אחד יכול להוריד או להעלות אינפורמציה לרשת בכל עת שיבחר
שימוש
העיתונות המקוונת מטשטשת את ההבחנה הקלאסית בין יצרני המידע למשתמשים במידע. העיתונות המקוונת יוצרת דילמה בסוגיית החופש המוחלט או הקוד הפתוח שבו כל אחד יכול לכתוב ולהשתמש בתכנים שברשת למול הרצון והשאיפה של תאגידי תקשורת לשלוט במרחב ולשלוט בעיתונות המקוונת מתוך אינטרסים כלכליים
אינטרקטיביות
מדובר בצרכנים אקטיביים בעיתונות המקוונת להבדיל מצרכנים פסיביים בעיתונות המסורתית
הקהל הוא חלק מרכזי ביצירת התוכן, בתגובות, בפורומים, טוקבקים, צ'אטים, מסחר. מדובר בתקשורת דו-כיוונית |
|
|
Term
| מהם שני ההיבטים האמורים להביא ליעילות ולמיקסום רווחים בסקטור העסקי |
|
Definition
ייצור (טיילוריזם על שם טיילור מפתח תורת הניהול)
טיילור גיבש תיאוריה ניהולית שנועדה להפוך את הניהול העסקי ליעיל יותר. טיילור המליץ למנהלים לפקח על תהליך הייצור ובמקביל לפקח על העובדים. הוא המליץ למדוד ולתעד את עבודת הפועלים בדקדקנות, לתת תמריצים לעובדים יעילים.
בפיקוח זה קיים מעקב תמידי אחר העובד. למשל, הכרטיס המגנטי של העובד מאפשר רישום מדויק של זמני עבודה, קיימות תוכנות המרגלות אחרי פעילות העובד במחשב בעבודה, בנוסף מעקב אחרי הנהגים שבבעלותם רכב של החברה, מעקב אחרי הסלולרי. הרעיון הוא יצירת פיקוח תמידי להשגת מקסימום יעילות ותפוקה.
צריכה
הכוונה היא לאיסוף מידע על התנהגות הצרכנים, מה הם רוצים? מהי יכולת הקנייה שלהם? מהם סידרי עדיפויות שלהם? בכמה הם קונים?
השאיפה של תאגיד עיסקי היא לעשות אינטגרציה בין הפיקוח על הייצור והפיקוח על הצריכה. |
|
|
Term
| מהם שתי הגישות המנוגדות כאשר מדברים על רשת האינטרנט כמרחב ציבורי |
|
Definition
התפיסה האוטופיוניסטית
הטענה היא שרשת האינטרנט הופכת להיות המקום שבו אנשים נתקלים בעמדות שונות, בהשקפות עולם מגוונות והם מגבשים דעות בנושאים שונים. ויותר מכך הגולשים אינם חייבים להיות פסיבים אלא הם יכולים להשתתף בדיונים שונים פוליטים באמצעות טוקבקים בלוגים אתרים אישיים
האינטרנט מתאפיין באינטרקטיביות, יש יכולת להגיב הקהל יכול לשתף ולהשתתף האינטרנט מכווץ זמן ומרחב העלויות של הפצת התכנים זולות באופן יחסי והמאפיינים הללו תורמים לשיח דמוקרטי נגיש ושיוויוני
התפיסה הדיסטופיוניסטית
גישה זו תטען שהאינטרנט מרחיק אותנו מהמקומות שבהם היינו נפגשים פנים אל פנים ללא תיווך
לטענתם, המרחב הציבורי האמיתי נפגע מדובר בשיח על מסך במקומות רחוקים, שנעשה על ידי אנשים שקרוב לוודאי לא יפגשו לעולם
כלומר, המרחב הציבורי הקלאסי של הברמס אינו נכון ואינו קיים בעידן האינטרנט |
|
|
Term
| מהם שתי העמדות בנושא של פרטיות באמצעי התקשורת החדשים |
|
Definition
המתנגדים לפיקוח על הפרטיות טוענים שיש כאן פגיעה בכל הנוגע לחופש הביטוי, בזכות הבסיסית של האדם להיות נגיש לזרימה חופשית של מידע
המצדדים בפיקוח על הפרטיות טוענים שהמדינה חייבת להגן על פרטיות האזרחים כזכות בסיסית בחברה דמוקרטית |
|
|
Term
| מי הוא האשם בכישלון העולם השלישי לפי הזרם הביקורתי |
|
Definition
| האשם בכישלון על פי הזרם הביקורתי הוא העולם המערבי המבקש לנצל את העולם השלישי. |
|
|
Term
| מי הוא האשם במצבו של העולם השלישי לפי הזרם הביקורתי |
|
Definition
| האשם בכישלון הוא העולם המערבי המנצל את מדינות המערב ומתאפיין באימפריאליזם תרבותי ותקשורתי |
|
|
Term
| מיהו "שומר הסף" בעיתונות המקוונת |
|
Definition
| כל אחד הופך להיות שומר הסף של עצמו. כל אחד יכול להוריד או להעלות אינפורמציה לרשת בכל עת שיבחר |
|
|
Term
עיתונאות פיתוח היא
מזרזת תהליכי התמערבות
נתונה לפיקוח ממשלתי
חופשית מפיקוח ממשלתי
היא תקשורת חלופית |
|
Definition
|
|
Term
| על איזה סוג של חברה מדבר קסטלס |
|
Definition
| קסטלס דיבר על חברת רשת חברה שבה אנשים קהילות ויחידים מחוברים באמצעות רשת של מחשבים. |
|
|
Term
| על איזו גישה נשען קסטלס כשהוא מתאר את המדיה חדשים ותרבות |
|
Definition
| למעשה קסטלס מסתמך על מונחיו של בודריאר על התפיסה הפוסט-סרוקטורליסטית שבה המציאות הוירטואלית "בולעת" את המציאות האמיתית ויוצרת סימולקרות. |
|
|
Term
| על אילו 2 תופעות חשובות ניתן לדבר בעקבות הגעתה של הפוליטיקה לרשת? |
|
Definition
מוביליזציה
תופעה זו מדברת על האפשרויות שנפתחות בעידן האינטרנט עבור תנועות חברתיות שונות (לווא דווקא מהעולם השלישי). אלו עושות שימוש באינטרנט כדי לגייס קהל, לקדם יוזמות ורעיונות באמצעות הרשת
כשמדברים על מוביליזציה מדברים על קבוצות זניחות לכאורה שנעזרות באינטרנט לגיוס פוליטי
זירת הייצוג
תופעה זו מתייחסת לכל הנושא של פוליטיקה חדשה
כאן העיסוק הוא בשאלה, איזה ייצוג יהיה לפוליטיקאים ולפוליטיקה, דגש על הפרסונילזציה, דגש על פוליטיקה שלילית
כשמדברים על ייצוג מדברים על איך הממשל, המפלגה או המועמד יציג את עצמו ברשת וכיצד הקהל יביע דעתו ועמדתו כלפי הממשל הפוליטיקאי המפלגה |
|
|
Term
על פי גישת ההבנייה החברתית
הטכנולוגיה היא מוצר מוגמר
גם אופן השימוש בטכנולוגיה מעצב אותה
יש לעסוק בדפוסי הבעלות על התקשורת טכנולוגיות
תקשורת חדשות מייצרות היפר מציאות וסימולקרות |
|
Definition
גם אופן השימוש בטכנולוגיה מעצב אותה
|
|
|
Term
על פי הגישה הכלכלית פוליטית
הטכנולוגיה היא מוצר מוגמר
גם אופן השימוש בטכנולוגיה מעצב אותה
יש לעסוק בדפוסי הבעלות על התקשורת
טכנולוגיות תקשורת חדשות מייצרות היפר מציאות וסימולקרות |
|
Definition
יש לעסוק בדפוסי הבעלות על התקשורת
|
|
|
Term
על פי הגישה הפוסט-סטרוקטורליסטית
הטכנולוגיה היא מוצר מוגמר
גם אופן השימוש בטכנולוגיה מעצב אותה
יש לעסוק בדפוסי הבעלות על התקשורת
טכנולוגיות תקשורת חדשות מייצרות היפר מציאות וסימולקרות
|
|
Definition
טכנולוגיות תקשורת חדשות מייצרות היפר מציאות וסימולקרות
|
|
|
Term
עפ"י קסטלס - חברת הרשת
אינה שונה באופן מהותי מהעבר
מבוססת על מבנה חברתי חדש
משקפת תרבות חדשה של וירטואליות אמיתית
מהווה התפתחות חברתית אבולוציונית
|
|
Definition
משקפת תרבות חדשה של וירטואליות אמיתית |
|
|
Term
ערוצי רשות השידור מומנים ע"י
ע"י אגרה
תשדירי שרות / חסות
פרסומות
כל התשובות נכונות
|
|
Definition
|
|
Term
שידור אופרת סבון אמריקאית בטלוויזיה ההודית היא
דוגמה לאימפריאלזים תרבותי ותקשורתי
גלוקליזציה
דה-מאספיקציה
תקשורת חלופית |
|
Definition
דוגמה לאימפריאלזים תרבותי ותקשורתי |
|
|
Term
תיאורית הדטרמיניזים הטכנולוגי מדגישה את
השפעת החברה על הטכנולוגיה
השפעת הטכנולוגיה על החברה
התהליך החברתי שבו נוצרת ומתמסדת טכנולוגיה נתונה
היעדר ההבדל בין טכנולוגיה וחברה |
|
Definition
השפעת הטכנולוגיה על החברה
|
|
|
Term
תיאורית ההבניה החברתית מדגישה את
השפעת החברה על הטכנולוגיה
השפעת הטכנולוגיה על החברה
התהליך החברתי שבו נוצרת ומתמסדת טכנולוגיה נתונה
היעדר ההבדל בין טכנולוגיה וחברה |
|
Definition
השפעת החברה על הטכנולוגיה
|
|
|
Term
תיאורית ההבניה החברתית מדגישה את
השפעת החברה על הטכנולוגיה
השפעת הטכנולוגיה על החברה
התהליך החברתי שבו נוצרת ומתמסדת טכנולוגיה נתונה
היעדר ההבדל בין טכנולוגיה וחברה |
|
Definition
התהליך החברתי שבו נוצרת ומתמסדת טכנולוגיה נתונה |
|
|
Term
תיאורית תש"ר מדגישה את
השפעת החברה על הטכנולוגיה
השפעת הטכנולוגיה על החברה
התהליך החברתי שבו נוצרת ומתמסדת טכנולוגיה נתונה
היעדר ההבדל בין טכנולוגיה וחברה |
|
Definition
| היעדר ההבדל בין טכנולוגיה וחברה |
|
|
Term
| תן דוגמה לאמצעי תקשורת מסחריים ציבוריים |
|
Definition
ערוץ 2
ערוץ 10
רדיו אזורי
כבלים ולווין |
|
|
Term
| תן דוגמה לשירותים ממלכתיים ציבוריים |
|
Definition
ערוץ 1
ערוץ הכנסת
רשתות הרדיו א, ב, ג |
|
|
