Term
|
Definition
|
|
Term
מתי חלה ירידה בעיסוק בתודעה ומדוע?
מתי החלו להתעניין מחדש בתודעה בפסיכולוגיה? |
|
Definition
בשנות ה-20 חלה ירידה, עקב הביהביוריזם - לפיה הקופסא השחורה לא מעיינית.
חזרו לעסוקר בתודעה - בשנות ה-70 - המהפכה הקוגנטיבית |
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
1. חוויה סובייקטיבית - איך שהדברים נתפסים בעיני, ולאו דווקא מה שהם באופן אובייקטיבי.
2. דיווח - יש הטוענים שתוכן הוא מודע אם ניתן לדווח עליו מילולית
3. זמינות - האם המידע זמין לי כמערכת
4. תגובה - תוכן הוא מודע כשאני יכולה להגיב עליו
5. קשב - מה שאני מפנה אליו קשב נמצא במודעות, אך מה שלא אינו
במודע.
6. כוונה - משהו שנעשה ללא כוונה נעשה ללא מודעות
7. ערות - כשאדם ער הוא מודע. |
|
|
Term
| נושא: הבעיות הקלות והבעיה הקשה של התודעה |
|
Definition
|
|
Term
| כיצד ניתן לחלק את הבעיות של תודעה? |
|
Definition
בעיות קלות: סוגיות שניתן לפתור במחקר, שתיאורטית ניתן בעזרת הכלים שיש היום לפתור אותן.
הבעיה הקשה - שילוב גוף-נפש: כיצד ניתן להסביר את קיומה של חוויה שאיננה פיזית, סובייקטיבית, על-ידי פעילות פיזית במוח?
כיצד פעילות אובייקטיבית יוצרת חוויה סובייקטיבית (קוואליה)? |
|
|
Term
|
Definition
א. הפניית קשב - למה? מתי? מה שולט על זה?
ב. יכולת קליטת, סינון, עיבוד מידע.
ג. שליטה בהתנהגות
ד. הבדלים בין תודעה בעירות ובשינה
ה. השפעת סמים על החוויה (העולם עובד בהילך איטי למשל) |
|
|
Term
|
Definition
האיכות של החוויה הסובייקטיבית.
החוויה הפרטית של עצב, כאב, שמחה וכו'.
לא פיזית - ולכן נשמע לא סביר שתיגרם עקב פעילות פיזית במוח. |
|
|
Term
| תן דוג' הממחישה את הסובייקטיביות של הקוואליה. |
|
Definition
איך זה להיות עטלף?
לעטלפים תפיסה חושית שונה - מערכת סונר במקום ראיה.
נייג'ל -לעולם לא נוכל לדעת.
לא נדע איך זה להיות כל דבר אחר - כלב, חתול, אדם אחר...
באותו אופן - לא ניתן לדעת לעולם כיצד האדם לידנו מרגיש - מה הקוואליה שלו. כלומר - לחלוטין סובייקטיבית. |
|
|
Term
לפי צ'למרס:
תודעה ומודעות - לאיזן מהן מתקשרות שאלות קלות ולאיזו הבעיה הקשה? |
|
Definition
מודעות - הבעיות הקלות
(Awareness)
תודעה - הבעיה הקשה
(Consciousness) |
|
|
Term
|
Definition
אורגניזם הינו בעל תודעה - אם זה כמו משהו להיות האורגניזם הזה.
פירוש שלי: עצם קיומה של חווייה סובייקטיבית (לבדוק). |
|
|
Term
|
Definition
שבע ההגדרות ממקודם:
חוויה סובייקטביית
דיווח
זמינות
תגובה
קשב
כוונה
ערות |
|
|
Term
| מדוע הבעיות הקלות הן קלות? |
|
Definition
| כיוון שעוסקות בפונקציות קוגנטיביות - יש לזהות מנגנון שיכול לבצע את הפונקציה, וכך לתת להן הסבר פונקציונלי - וניתן לעשות זאת במחקר (או לפחות להעלות זאת על הדעת). |
|
|
Term
|
Definition
דיווח: מנגנון שמאשפר המרת מצב פנימי (כגון מחשבה) לפלט של דיווח מילולי (לבדוק)
זמינות פנימית: מנגנון שגורם למצב פנימי להשפיע על מצב אחר (המערכת משתמשת במצב פנימי זמין) (לבדוק). |
|
|
Term
| האם פתרון הבעיות הקלות עונה על השאלה - איך זה שיש לנו תודעה? |
|
Definition
לא.
הבעיות הקלות הן כמו פעילות של מחשב.
אפשר לדמיין מצב בו פונקציות אלה מתבצעות, למרות שאין תודעה כלל - כמו ע"י רובוטים.
לכן התודעה קשורה לבעיה הקשה - לא ניתן להסביר בצורה פונקציונלית את החוויה הסובייקטיבית. |
|
|
Term
| תן דגומא שממחישה הבדל זה בין פונקציונליות לחוויה סובייקטיבית. |
|
Definition
פונקציונליות קיימת גם בתהליכים ביולגויים - כגון הפריית הביצית ע"י הזרע.
עם זאת- אף-אחד לא ישאל:
מה זה להיות ביצית?
מהי החוויה של הפרייה? |
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
אמונה בהיותם של גוף ונפש נפרדים זה מזה.
המיינד - איננו פיזי. |
|
|
Term
| מהו דואליזם קרטיזיאני? היכן נעשה החיבור בין גוף ונפש לפיו? |
|
Definition
דקארט: גוף ונפש עשויים מחומרים שונים:
הגוף שייך לעולם הפיזי
הנפש שייכת לעולם לא-פיזי
הקישור בין גוף נופש - בבלוטת האצטרובל |
|
|
Term
| תן דוגמא לחוקר דואליסטי מקורס. |
|
Definition
|
|
Term
| מהי התיאוריה הדואליסטית המוכרת ביותר כיום? |
|
Definition
| אינטרקציוניזם דואליסטי - פופר ואקסלס. |
|
|
Term
מהי הטענה של אינטרקציונליזם דואליסטי?
ציין הבדל מרכזי מדקארט |
|
Definition
המיינד נפרד מהמוח הפיזי - ומשפיע באמצעות בליוני אינטראקציות במתרחשות בסינפסות במוח.
בניגוד לדקאט - הקישור בין מוח למיינד מתרחש בכל המוח, לא רק בבלוטת האצטרובל. |
|
|
Term
מהו מוניזם?
מהן שתי האפשרויות שנוצרות? |
|
Definition
אין הפרדה בין גוף ונפש.
יוצר 2 אפשרויות: הכל לא-חומר (מוניזם אידאליסטי) או הכל חומר (מטריאליזם)
הדעה המקובלת יותר כיום.
מוניזם אידאליסטי מקובל פחות - מקובל כיום לחשוב שהכל חומר - מטריאלזים. |
|
|
Term
מהו מטריאליזם?
מהן 2 הטענות בנוגע לגף ונפש לפיו? |
|
Definition
הכל פיזי, מה שיש זה חומר בלבד.
א. גוף ונפש הם ביטוי שונה של אותו הדבר -
כמו מים ו- H2O
ב. תהליך סיבתי - הפיזי גורם לנפשי
קובייקטיבי גורם לסובייקטיבי - פעילות מוחית יוצרת את החוויה הסובייקטיבית |
|
|
Term
| מהי הבעיה העיקרית עם מטריאלזים? |
|
Definition
| לא פותר את הבעיה: אם הכל פיזי - מדוע יש לנו אשליה שיש עולם לא פיזי? |
|
|
Term
| מהם 2 סוגי המטריאליזם לפי צ'למרס? |
|
Definition
א. יש בעיה קשה, וניתן לענות עליה באמצעות מחקר
ב. אין בעיה קשה - כל הבעיות הן קלות, וברגע שנענה על כולן, לא יווצר עוד מה להסביר |
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
| מה טוען דאנט לעומת צ'למרס, האדיוט לטענתו? |
|
Definition
צ'למרס: יש בעיה קשה, ולא ניתן לענות עליה במצאעות מחקר.
דנט: אין בעיה קשה. ניתן לתת מענה על תודעה באמעות מענה על הבעיות הקלות. |
|
|
Term
|
Definition
| להסכים עם דנט משול להכחשה (לבדוק) |
|
|
Term
נושא:
NCCs - Neural Correlates of Consciousness |
|
Definition
|
|
Term
מה זה NCC?
מה החוקרים מחפשים? |
|
Definition
קורלציות בין פעילות מוחית לתודעה, קישרו בין אובייקטיבי לסובייקטיבי.
החקורים מחפשים קשר בין ביולוגי למנטלי.
למשל: כאשר נוירונים מסוימים יורים - מתקבלת חוויית "אדום". |
|
|
Term
האם לדעת צ'למרס NCCs
יכולים להסביר את הקשר בין פיזי לנפשי? |
|
Definition
לא., כיוון שלא מסבירים איך הפעילות המוחית גורמת לנו לחוות את החוויה שהיא קשורה אליה.
לפיו - NCCs
הם רק קורלטים של זימנות או יכולת דיוחח (לבדוק)
סביר שייקדמו אותנו לפיתרון, אך לא ייתנו אותו. |
|
|
Term
האם NCCs
יכולים לספק הסבר לגבי סיבתיות (מה גורם למה)?
מה נובע מכך? |
|
Definition
לא!
מתאמים (קורלייטס) ביון פעילות מוחית למחוויה מנטלית - זה לא אומר שיש סיבתיות.
לכן ייתכן כי:
א. החוויה הסובייקטיבית היא שגורמת לפעילות המוחית
דקארט ופופר יטענו כך.
ב. יש גורם שלישי שהוא הסיבה לשתיהן
ג. שתיהן למעשה אותו הדבר |
|
|
Term
| מדוע לא ניתן לבחון את הקשר ביולוגי-מנטלי ע"י פעילות הרדמה כללית? |
|
Definition
כיוון שהרפואה המודרנית לא מסוגלת להסביר כיצד הרדמה כללית עובדת.
ההנחה היא שמכבים את המודעות ע"י הרדמה כללית, אך אין לנו מושג כיצד זה קורה.
אין אזור נקודתי במוח שעליו מבוצעת הרדמה, עליו ניתן להצביע ולומר שבו המודעות - ההרדמה פועלת על כל המוח. |
|
|
Term
|
Definition
כאב.
מאוד סובייקטיבי - לכל אחד יש כאב אחר, ולא ניתן לדעת כיצד מרגיש כאב של אחר.
לא ניתן להעביר לאחר כיצד מרגיש הכאב שלי - אי-אפשר לתארו באופן מילולי בצורה מדויקת. |
|
|
Term
|
Definition
פעילים בזמן כאב.
ככל שהכאב המדווח חזק יותר - פעילותם חזקה יותר.
זהו NCC טוב -
קורלציה טובה בין פיזי למנטלי, ולכן התקדמות - אך עדיין לא ברור כיצד זה עובד |
|
|
Term
| מהי קיוביית נאקר? מה קורה כשמביטים עליה? |
|
Definition
קבויה תלת מימדית - אפשר לראות אותה בשתי דרכים שונות.
כאשר מביטים עליה - 2 תהליכים שונים מתחרים ביניהם על הכניסה למודעות. |
|
|
Term
כיצד קשורה קוביית נאקר ל-NCC?
מה בדקו ומה ההמצאים?
מה המסקנה? |
|
Definition
מדדו פעילות מוחית בזמן הצפייה בקובייה - ובדקו אילו שינויים בפעילות המוחית מתרחשים כאשר מתחלפת התפיסה הסובייקטיבית של הקוביה במודעות.
א. פעילות ב-V1 (אזור ראייה ראשוני) - נותרת קבועה בעת ההתחלפות
ב. פעילות בקורטקס הטמפורלי - משתנה בעת ההתחלפות
מסקנה: נמצאה תופעה ביולוגית-אובייקטיבית התלווה לשינוי התודעתי-סובייקטיבי. |
|
|
Term
| מהי טענת החוקרים לגבי התאים בקורטקס הטמפורלי? |
|
Definition
הם qualia laden
בעלי/מעוררי קואליה |
|
|
Term
| ציין בעיה מתודולוגית של מחקר זה |
|
Definition
ייתכן שהקורטקס הטמפורלי פעיל מסיבה אחרת לתפיסה הסובייקטיבית -
כאשר אומרים משהו, או מחליטים לומר.
אם כך - הפעילות השונה יכולה להיות תוצאה של הבדל בביצוע הדיווח של כל אחת מהתפיסות, או ההחלטה לבצעו - ולא של הבדל בתפיסה הסובייקטיבית (לבדוק). |
|
|
Term
נושא-על: גישות
Hot vs. Block |
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
HOT: High Order Thoughts
מחשבות מסדר שני
גישה המאגדת תיאוריות רבות, אנו עוסקים בתאירויה של רוזנטל |
|
|
Term
| מה זה להיות מודע לפי הוט? |
|
Definition
מודעות היא מחשבה מסדר שני:
להיות מודע = לדעת שאני יודע
לדעת שאני יודע = מחשבה על מחשבה, כלומר: מחשבה מסדר שני |
|
|
Term
| מה חובה שיתבצע בכדי שחוויה תהיה מודעת? |
|
Definition
חובה שיתבצע קידוד של החוויה.
ללא קידוד - החוויה לא מודעת. |
|
|
Term
| מה הטענה מבחינת הוט לגבי מה שלא חושבים עליו? |
|
Definition
אם לא חשבתי על זה - לא הייתי מודע לזה
לכן - קידוד אוטומטי הוא אינו מודע |
|
|
Term
האם התיאוריה של וויליאם ג'יימס דומה להוט?
מדוע? |
|
Definition
ג'יימס: מודעותמחייבת חוויה בעולם של 'אני חווה' -
ייצוג עצמי חיוני לתודעה
בדומה לפרויד - טען שיש תכנים חסומים בפני התודעה, חיים מנטליים שאינם מודעים |
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
חשיבה על חשיבה
כלומר - המחשבה על זה שאני חושב, אינטרופסקציה |
|
|
Term
| ?מה ההבדל בין מודעות לבין מטא-קוגניציה לפי הוט |
|
Definition
| אין הבדל, זה אותו הדבר בדיוק |
|
|
Term
| ?האם סקולר מסכים עם הוט בעניין זה |
|
Definition
לא.
סקולר - יש הפרדה בין חוויה לחשיבה על חוויה. |
|
|
Term
כיצד סקולר הראה הפרדה זו?
(לבדוק) |
|
Definition
חקר קריאה: את הרגע בו שמתי לב שמחשבתי נדדה, ואני לא קורא
במקרה זה - דיסוציאציה בין שני תהליכים:
מבחינת זמנים - טמפורלית: רגע אחד חושבים על דבר אחד, ורגע אחר - חושבים על מה שלשבנו לפני רגע
לבדוק - האם הכוונה לכך ש:
אם לא שמתי לב שמחשבתי נדדה - במחשבה על השמחבה תחווה ליש שבאותו רגע קראתי, למרות שלמעשה לא קראתי - ומכאן ההרפדה בין מחשבה למחשבה על מחשבה?
מידת הייצוג של תוכן המחשבה: המחשבה על המחשבה לא מקשפת את החוויה, לא תמיד מודעים לכך -
יכול להיות שלא שמנו לב שנדדנו עם המחשבה - מטא-קוגניציה תהיה לומר "אני קוראת" (מחשבה על הקריאה), אך לא משקפת את המציאות כי בעצם המחשבה נדדה ולא באמת קראנו עכשיו.
מצד שני - החוויה שונה ממה שהמחשבה על המחשבה מורה לי - מורה על קריאה כשלמעשה היתה חוויה שונה - ומכאן שלא תמיד מחווה על החוויה נכונה? |
|
|
Term
| מה נדרש עבור שתהיה מטא-קוגניציה לפי רוזנטל? |
|
Definition
מחשבה מסדר שלישי: חשיבה על מחשבה מסדר שני
לפי רוזנטל:
מחשבה מסדר שני = מודעות
מחשבה מסדר שלישי = מחשבה על מודעות = מטא-קוגניציה |
|
|
Term
| תן דוגמא למחשבה מסדר ראשון, שני ושלישי לפי רוזנטל |
|
Definition
משחבה מסדר ראשון:
תפיסה חושית של אדם היושב באולם - ראיה, שמיעה וכו'
מחשבה מסדר שני:
מחשבה על מישהו שיושב באולם, מודעות לכך שיש מישהו באולם
- יכול לכלול תפיסה חושית, אך לא חייב
מחשבה מסדר שלישי:
מחשבה על זה שאני חושב על מישהו שיושב באולם
מחשבה על המודעות שלי אליו |
|
|
Term
נושא: בלוק - גישה המהווה ביקורת להוט
Block |
|
Definition
|
|
Term
| מהן שתי סוגי המודעות לפי נד בלוק? |
|
Definition
א. מודעות פנומנלית:
מודעות חוויתית - איך זה להיות במצב מסוים, כגון: לראות אדום, להיות עטלף
ב. גישה - access:
גישה של תכנים למודעות, יכולת להשתמש בתוכן לצורך חשיבה
כלפיו והתנהגות לפיו
לפי בלוק - שני התהליכים נפרדים ביולוגית |
|
|
Term
| האם לפי בלוק - כאשר קיימת מודעות מסדר ראשון, בהכרח קיימת גם מודעות מסדר שני? |
|
Definition
לא
לפי בלוק - מודעות מסדר ראשון יכולה להתקיים ללא מודעות מסדר שני |
|
|
Term
תן דוגמא למודעות מסדר ראשון ללא מודעות מסדר שני
כיצד ניתן להסביר זאת לפי בלוק? |
|
Definition
נהיגה בכביש מהיר -
אנחנו זוכרים רק חלק מהנסיעה, וחלק אחר - נוהגים על אוטומט
לפי בלוק - עבור החלק שלא זוכרים הייתה מדועות פנומלית, ללא גישה
מה שנעשה באופן אוטומטי - הוא ללא גישה |
|
|
Term
| האם לפי בלוק, גם מה שיש עבורו רק מודעות פנומלית, ללא גישה, הוא מודע? |
|
Definition
| כן. רק פנומליות - זה עדיין מודעות |
|
|
Term
| מהן מחשבות מסדר שלישי - מטא-קוגניציה- לפי בלוק? |
|
Definition
גישה לגישה -
גישה של מחשבות מסדר שני, שהן הגישה למחשבות מסר ראשון |
|
|
Term
מה החלוקה לפנומליות וגישה לפי לוק ואמרת מבחינת
NCCs? |
|
Definition
מעלה בעייתיות -
צריך לחפש לכל תופעה 2 NCCs:
אחד עבור פנומליות, ושני עבור גישה |
|
|
Term
| מה בלוק טוענת לגבי מודעות של חיות? |
|
Definition
| לחיות יש מודעות פנומנלית בלבד, ללא גישה |
|
|
Term
| תת נושא: FOK והביקורת על בלוק |
|
Definition
|
|
Term
מה זה FOK?
מה נובע מקיומו? |
|
Definition
תחשוה שיודעים - Feeling of knowing
הרגשה ששכחתי משהו. לא יודע מה, אך מרגיש את החוסר בזיכרון.
כשיש משהו על קצה הלשון.
נובע מכך כי אפשר להיות מודע ל-X מבלי לדעת מהו X. להיות מודע לכך שאני יודע את X בלבד, מבלי להיות מודע לתוכן שלו.
יש שמתארים זאת כחור בתודעה, אך נראה שזה יותר מכך |
|
|
Term
|
Definition
| לזכור שאני אמור לעשות משהו, אך לא מה אני אמור לעשות. |
|
|
Term
| כיצד מסביר זאת רוזנטל? ביקורת נגד איזו גישה הוא מעלה? |
|
Definition
מחשבה מסדר שני -מחשבה על מחשבה, ללא מחשבה מסדר ראשון- תוכן המחשבה עליה חושבים.
מהווה ביקורת כנגד בלוק - לפיה זה לא ייתכן:
מחשבה מסדר שני היא גישה - ולא יכולה להיות גישה מבלי שיהיה משהו להיות זמין אליו, שזו המחשבה מסדר ראשון
כלומר: לא ייתכן לפי בלוק שנהיה מודעים מבלי לדעת למה אנו מודעים - להיות מודעים לכך שאנו יודעים, מבלי לדעת למה מודעים |
|
|
Term
| מדוע זוהי אינה ביקורת גם על הוט? |
|
Definition
| כיוון שלפי הוט ייתכן שתהיה מחשבה מסדר שני ללא מחשבה מסדר ראשון |
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
| חוש שישי, אינטואיציה, דרך נוספת לחוות את העולם שאינה ראייה רגילה. |
|
|
Term
| איזה ניסוי מדגים Mind sight? |
|
Definition
ניסוי של רנסינק:
אנשים התבקשו ללחוץ על אחד משני כפתורים:
א. הבחנתי בשניוי
ב.היה שינוי, אך אינני יודע מה הוא - חשתי במשהו
ברוב המקרים - נבדקםי לחצו קודם על כפתור החשיה במשהו, ורק אחר-כך על כפתור ההבחנה - קודם יודעים שהיה משהו, אחר-כך החלטיים לגבי מה זה היה
mindsight = התחושה הזאת שהיה שינוי, עוד לפני שיודעים מה הוא |
|
|
Term
| איזו ביקורת הועלתה כנגד הניסוי הזה? |
|
Definition
סימונס - זאת ראייה רגילה, הניסוי רק מבטא חוסר ביטחון
כלומר- הנבדקים רואים את השינוי, אך רק שכעבר יותר זמן בטוחים לגביו |
|
|
Term
| נושא: דולייני - רצף ה- agency |
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
בסיטואציה מסוימת הקשב יכול להיות מופנה לדברים שונים, למשל - לחוויה של לראות אדום.
Agnecy =
כמות הקשב שאנו מפנים לכך שאנו עושים משהו |
|
|
Term
מהי מודעות לפי דולייני?
מה זה לא להיות מודע מבחינתו? |
|
Definition
לפי דולייני: מודעות = קשב
אין דבר כזה לא מודע - אלא שבכל רגע אנו יכולים להקצות כמות שונה של קשב להיותנו עושים משהו
כלומר - יש רמות שונות של agency
ככל שהרמה גבוהה יותר - אנו יותר מודעים |
|
|
Term
|
Definition
| לפי דולייני - מודעות היא לאו דווקא שחושבים על זה שאנו חווים משהו, אלא עניין של הפניית קשב |
|
|
Term
| מה קורה לפי דולייני כאשר יש מודעות פנומנולוגית בלבד, ללא גישה? |
|
Definition
התוכן תופס את כל הקשב, כך שאין הפניית קשב להיותנו עושים משהו, כלומר מעט - אך עדיין יש - agency
דוג': החוויה של לראות אדום - היא כל הקשב |
|
|
Term
|
Definition
| כאשר הקשב מופנה גם לגישה (לבדוק) |
|
|
Term
| כיצד מופרדים הפנומנולוגי והגישה לפי דולייני? |
|
Definition
הם לא שני דברים נפרדים
אין ביניהם דיכוטומיה, אלא רצף מאחד לשני |
|
|
Term
באילו מצבים למשל ה- agency
מינימאלי? |
|
Definition
מצבים קליניים בהם לא מרגישים עצמנו, כגון:
דיסוציאציה, סכיזופרניה
תחשובה שהמחשבות לא שלי - אלא שהן הושתלו בי |
|
|
Term
באילו מצבים למשל ה- agency
מקסימלי? |
|
Definition
כשאני חושב "אני רואה אדום"
כשאני מאמין שמישהו הוא משהו |
|
|
Term
| נושא-על: התודעה - אינהירנטית או חיצונית? |
|
Definition
|
|
Term
| מהי השאלה בנוגע מרכיב התודעה? |
|
Definition
האם תודעה היא:
א. built-in: אינהירנטית, שעצם היותו של יצור מתנהג וחושב מחייב שתהיה לו תודעה.
או -
ב. מרכיב חיצוני: רכיב נוסף, שאיננו הכרחי ליצור חי.
א נראה אינטואיטיבי, אך ישנן עדויות ל-ב |
|
|
Term
| אם התודעה היא מרכיב נוסף - אילו שאלות עולות? |
|
Definition
שאלות קשות:
מדוע התפתח? למה תורם? האם משפר סיכוי הישרדות ולכן התפתח אבולוציונית? האם התפתח ביצורים נוספים, או רק בבני-אדם? |
|
|
Term
| אם מרכיב אינהירנטי - אילו שאלות עולות? |
|
Definition
שאלות פחות משמעותיות:
אם כך, הפיזי והמיינד הם שני ביטויים של אותו הדבר - כמו מים ו- H2O.
מדוע נדמה לנו שיש שאלה קשה - שיש הבדל בין חוויה סובייקטיבית, לחוויה פיזית?
מה ההבדל בין תהליכים שמלווים תודעה לכאלה שלא? |
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
המודע - קצה הקרחון שמעל פני השטח.
כדי להבין את עצמנו ואת המודעות- יש להבין את מה שבלא מודע. |
|
|
Term
| כיצד זה מתקשר לפסיכולוגיה? |
|
Definition
ישנה הסכמה בפסיכולוגיה כיום שישנם תהליכים מחוץ למודעות.
קוגנטיבית - תהליכים לא מודעים, כגון פריימינג, תהליכים אוטומטיים, עיבוד רגשי שקודם עיבוד מודע ועוד.
קלינית - דיסוציאציה. |
|
|
Term
|
Definition
רגשות עוצמתיים רבים נמצאים מחוץ למודעות
חלק גדול מהחיים המנטליים - אינם מודעים
בדומה לפרויד - הסתמך על היסטריה |
|
|
Term
| כיצד נתייחס לכך במונחים נוירולוגיים של היום? |
|
Definition
| אקטיבציה תת-סיפית יכולה להיות חזקה מאוד - ועדיין לא מגיעה למודעות. |
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
מה עשה קילסטרום?
מה המסקנה שלו? מה הסיק לגבי התודעה? |
|
Definition
ביצע סקרית ספרות - שמראה שהפסיכולוגיה הקוגניטיבית מוכיחה שיש לא מודע
גם בתהליכים מורכבים, כגון עיבוד רגשי ופתרון בעיות - יש למידה אימפליציסטית
המסקנה: תודעה איננה הכרחית בכדי לבצע עיבוד מורכב
המיינד יכול לתפקד כמו מחשב - אין לו תודעה, ובכל-זאת מבצע פעולות מורכבות
הסמקנה לגבי תודעה: ניתן לבצע הכל ללא מודעות. המודעות הינה תוספת, לא אינהרנטית |
|
|
Term
אם המודעות היא תוספת לא הכרחית- מדוע התפתחה?
איזה סוג תופעה היא? |
|
Definition
תודעה = תופעה אפי-פנומנאלית = תוצר לוואי של תהליכים אחרים.
לא משפיעה על דבר, אלא תוצר של פעילות המוח.
בכך מאמץ קילסטרום את גישת קצה הקרחון של פרויד |
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
| מה הטענה של תיאוריות Global workplace? |
|
Definition
יש לנו מודולות נפרדות לתפקודים שונים, המעבירות את המידע למעבד מרכזי אחד - שהוא התודעה.
המעבד המרכזי = תודעה = GW:
מבצע אינטגרציה של המידע, ומחליט מה לעשות עמו הלאה.
רק מה שנכנס ל-GW
הוא מודע. הרבה מהמידע מהמודולות יכול להישאר מחוץ אליו. |
|
|
Term
| מה הבעיה המרכזית עם מודל GW? |
|
Definition
| אם יש מעבד מרכזי - היכן הוא נמצא במוח? |
|
|
Term
|
Definition
PDP - Parallel distributed processing
עיבוד מבוזר מקבילי.
המוח לא עובד כמו מחשב עם לוח אם - אין מנהל מרכזי, אלא מודולות עיבוד רבות שעובדות בתיאום זו עם זו |
|
|
Term
| נושא: וויליאם ג'יימס- גרעין התודעה ושוליים |
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
התוכן המרכזי של זרם התודעה
נמצא בו הגירוי המרכזי שאנו מודעים אליו |
|
|
Term
מהם השוליים? מה מאפשר המידע שנמצא בהן?
Fringe |
|
Definition
הפריפריה של התודעה. מידע שנגיש לנו בצורה פחותה - קונטקסט
מה שבשוליים - קובע מה נכנס לתודעה
דוג': אם נראה אור בשוליים - נפנה אליו את הקשב בכדי לבדוק מהו
השוליים מאפשרים חוויה של רציפות המדיע בגרעין הקשה - מאפשרות זרם אחיד של תודעה, ולא קפיצות בין מודעות למודעות |
|
|
Term
| כלומר - האם ג'יימס תומך בלא מודע? |
|
Definition
| כן - גם הוא טוען שישנם דברים מחוץ למודעות |
|
|
Term
| נושא: הזומבי של הפילוסופים |
|
Definition
|
|
Term
מהי שאלת הזומבים?
מה היא מאפשרת לבדוק? |
|
Definition
האם אתה יכול לדמיין עולם בו יש מישהו שנראה בדיוק כמונו ועושה בדיוק אותם הדברים ללא הבדל חיצוני, אך ללא תודעה וללא חוויות סובייקטיביות?
מאפשר לקבוע לאיזו מהגישות לגבי התודעה הנשאל משתייך
אם התשובה היא ייתכן - אנו חושבים שהתודעה היא רכיב חיצוני, ולא אינהירנטי.
אם לא ייתכן - חשובים שהתדועה היא רכיב אינהירנטי |
|
|
Term
כיצד יענה על השאלה צ'אלמרס?
כיצד דנט? |
|
Definition
צ'אלמרס - עולם כזה ייתכן
דנט - לא ייתכן.
הסיבה מדוע מתבררת בהמשך,כאשר נדבר על מודל שלו -
Multiple drafts mode |
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
| כיצד תיאר וויליאם ג'יימס את התודעה? |
|
Definition
על זרם התודעה
התודעה איננה נחוות כחלקים נפרדים, אלא זורמת כמו נהר |
|
|
Term
|
Definition
לא. גם לפי צ'אלמרס - התודעה מחולקת לחלקים שונים, שאנו חווים כמאוחדים,ולא נפרדים
התחושה שלנו היא תמיד של חוויה אחת, ולא של חוויות רבות |
|
|
Term
ציין מאפיין מרכזי של המודעות לפי צ'אלמרס.
הדגם כיצד הוא בא לידי ביטוי |
|
Definition
הכללה
מאפשרת לאחד מצבים בתודעה, להכילם תחת קטגוריה גבוהה יותר, המוכלת גם היא בקטגוריה גבוהה יותר, וכך הלאה עד לקטגוריה אחת שהיא התודעה, אותה אנו חווים - וכך לחוות את התודעה כאחידה
דוג': יש לי חוויות ראייה שונות, של גירויים שונים - הןמאוחדות תחת קטגוריה גבוהה יותר של ראייה - כנ"ל לגבי חוויות שונות של שמיעה - קטגוריות הראייה והשמיעה מאוחדות לקטגוריה גבוהה יותר - וכן הלאה, עד לקטגוריה אחת של מודעות, שהי אחוויה אחת המורכבת מכל החוויות מאוחדות (לבדוק) |
|
|
Term
| נושא: בלקמור - שלושה סוגים של תחושת אחידות התודעה |
|
Definition
|
|
Term
| מהם שלושת סוגי תחושת האחידות לפי בלקמור? |
|
Definition
א. אחידות של תוכן התודעה:
גבול סגרו שמבחין בין מה שבתוך המודעות למה שמחוץ לה
ב. אחידות בזמן:
בעירות אנו כל הזמן מודעים, ללא הפסקה - אין זמנים בערות בהם אנו חשים שאין לנו מודעות.
מתקשר לזרם התודעה של ג'יימס
ג. אחידות של האני החווה:
החוויות משתנות, אך ה-אני שחווה אותן נותר תמיד אותו אני
אני משתנה עם השנים - אך נותר עדיין אותו אני
במקרים קליניים סוימים - אני מתחלף, נראה זאת בהמשך |
|
|
Term
מה דעתה של בלקמור לגבי זרם התדועה?
כיצד הראתה זאת? |
|
Definition
בלקמור - זרם התודעה הוא אשלייה
ביקשה מהסטודנטים שלה לרשום - למה הם מודעים והאם הם מודעים
הטענה שלה - כאשר עושים זאת הרבה, התפיסה לגבי התדועה כאחידה משתנה
בהתאם - הסטודנטים סיפור ש:
הם בטוחים שהם מודעים לאחר ששאלו עצמם האם הם מודעים - אך לא בטוחים אם היו מודעים שניה אחת לפני-כן
ככל שהתרגיל מתקדם - חשים יותר ויותר שלא הייתה להם מודעות לפני ששאלו עצמם האם הם מודעים
(לבדוק)
מכאן בלקמור הסיקה ש:
א. עצם שאילת השאלה - האם אני מודע - גורמת לאנשים להיות מודעים להיותם מודעים
ב. מכאן שזרם התודעה הוא אשלייה- אינטרוספקציה מאפשרת לזהות זאת |
|
|
Term
| מה הדעה של ניריתבעניין זה? |
|
Definition
תמיד יש מודעות פנומנולוגית (כמו בלוק), אבל לא תמיד חושבים על זה שמודעים או מבצעים אינטרוספקציה
א. גם אם ננסה להזכר ולא הצלחנו - זה לא אומר שלא הייתה מודעות קודם לכן
ב. למשל יכולה להיות בעיה בשליפה. |
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
| מה הכוונה בתיאטרון הקרטזיאני? |
|
Definition
התיאטרון של המיינד, כאשר ה-אני הוא הקהל
יש בי אני פנימי - שרואה את כל המידע שעובר: תפיסת, זכרונות, דימויים פנימיים - ומחליט מה לעשות
זהו מושג שטבע דנט כביקורת על גישות אחרות - בהן כך אנשים מדמיינים תודעה
בעצם זה דיי מגוחך - מי הוא האני הפנימי? יש לנו הומנקולוסקטן בתוך הראש?
האני הפנימי -נשמע כמו GW |
|
|
Term
|
Definition
| הראייה אותה מבקר דנט נובעת מהדואליזם הקרטיזאיני - הפרדה בין תהליכים פיזיולוגיים לדבר תודעתי אחר כלשהו, כאשר לא ברור כיצד הם קשורים זה לזה |
|
|
Term
| האם הביקורת הינה כלפי דואליסטים קרטיזיניים בלבד? |
|
Definition
לא, גם כלפי מטריאליסטיים שמתארים את התודעה באופן דומה לתיאטרון הקרטיזיאני - אותם דנט מכנה מטריאליזם קרטיזיאני.
דנט- הם בעצם דואליסטים-קרטיזיאניים שטוענים שהם מטריאליסטיים - שרואים את התודעה כפי שמתאר התיאטרון הקרטיזיאני
כשמדברים על בתוך או מחוץ למודעות, זה מרמז על תיאטרון קרטזיאני, ואף זרם התודעה של וויאלים ג'יימס מרמז זאת |
|
|
Term
| נושא: הארגון הפונקציונלי של המוח ומקום מרכזי לתודעה |
|
Definition
|
|
Term
האם ממצאים מוחיים עדכניים מעידים על אפשרות לקיומו של מקום מרכזי דרכו עוברת התודעה?
כיצד זה מתיישב עם הטענה בדבר אני פנימי - כמו בתיאטרון הקרטיזאיני? |
|
Definition
לא. מעידים שאין דבר כזה.
זה סותר את הטענה בדבר אני פנימי |
|
|
Term
במה כן תומכות העדויות המוחיות?
מה הן שוללות? |
|
Definition
בעיבוד מקבילי
לא תומכות בעיבוד מרכזי - כפי שנטען בתיאטרום הקרטיזיאני |
|
|
Term
האם לפי דנט ניתן להסביר כידצ המוח פועל לפי מודלים כגון
PDP? |
|
Definition
לא.
אין תהליך או מנגנון מסוים שניתן לראות שכאשר קורה משהו אז יש תודעה, כלומר שניתן לקשור לתודעה |
|
|
Term
| מה האתגר המחקרי מבחינה זו? |
|
Definition
המוח מורכב מרשתות פנימיות החודרות זו לזו.
האתגר - להבין מהכין מגיעה אשליית התודעה ואחידות התודעה |
|
|
Term
נושא: המודל החלופי של דנט -
The multiple drafts model |
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
בכל רגע נתון יש טיוטות, מודולים רבים במקביל - כל אחד הוא כמו ערוץ של משהו אחר שקורה בסביבה
למשל - טויטה של שיחה שלי וטיוטה של שיחה של אחרים לידי
המודולים מתחרים ביניהם על ההגעה למודעות, שהמקום בה מוגבל:
Fame in the brain
מקביל לרצון להיות מפורסם, כאשר מפורסם=במודעות
המודעות רציפה- אין חלוקה דיכוטומית של בתוך המודעות ומחוץ למודעות - אלא יותר במודעות ופחות במודעות
הטיוטות מגיעות למודעות לפי הצורך - פונקציונאלי
כל מודול,טיוטה שיש לי- תוצאה של חקירה שמובילה אליו, של הרצון שלי להבין את העולם
(לבדוק - כל טויטטה ששי לי - תוצאה של חקירה, או כל טיוטה שמגיעה למודעות) |
|
|
Term
| כיצד שונה הייצוג הפנימי של גישת הטיוטות המרובות של דנט מהתיאטרון הקרטיזיאני? |
|
Definition
א. בגישת הטיוטות אין ייצוג פנימי אחד, גרסא סופית, של מה שקורה בחוץ
יש מודולים רבים, שאינם מחולקים לפי שייך/לא שייך למודועת, שחלקם מצליחים להגיע למודעות וחלקם לא
ב. בגישת הטיוטות המודולים לא צריכים לעשות טרנספורמציה של המידע כדי שיכנס לתודעה
דנט מטריאליסט - אצלו אין הבדל איכותי בין המודלים (לבדוק) |
|
|
Term
האם יש הבדל בין המודולים השונים?
האם הם מנותקים זה מזה?
האם יש במודל מנהל מרכזי? |
|
Definition
המודולים כולם שווים זה לזה
אין חלוקה של שייך/לא שייך למודעות
אין במודל מנהל מרכזי, אלא מודולים שזמינים זה לזה, בדומה למחשבות על מחשבות של רוזנטל, שבכל רגע חלק מהם נמצאים במודעות והשאר לא |
|
|
Term
| ציין אנלוגיה לעולם המוזיקה של התיאטרון הקרטיזאיני ומודל הטיוטות המרובות של דנט |
|
Definition
התיאטרון - כמו גלגלץ: יש וועדה שקובעת מה נכנס - ורק את זה שומעים
טיוטות מרבוות - כמו יוטיוב: אין הפרדה ברורה בין מה ששומעים למה שלא - בין בפנים ומחוץ למודעות
כל טיוטה יכולה להיות עם מספר מסוים של צפיות - כלומר הגעות למודעות
יש מאוד מפורסמות - שמגיעות למודעות תכופות, אך לגבי השאר אין חלוקה ברורה של מי מצליחה להגיע ומי לא |
|
|
Term
כיצד מסבירים את אפקט מסיבת הקוטייל:
א. וויליאם ג'יימס?
ב. דנט? |
|
Definition
א. וויליאם ג'יימס: בעוד שהשיחה שלנו היתה בגרעין התודעה, השיחה בה הזכירו את שמנו היתה בשוליים
ברגע ששמנו הוזכר - העברנו את הקשב לשיחה השנייה, ואז היא הייתה בגרעין
ב. דנט: הטיוטה, או המודולה, של השיחה השנייה ניצחה במירוץ למודעות ברגע שהועלה השם שלי
לפני-כן - הטיוטות מהשיחה השנייה לא היו חזקות מספיק בכדי לנצח את הטיוטות מהשיחה שלנו למודעות |
|
|
Term
| לאיזו דעה משתייך דנט - התודעה אינהירנטית או חיצונית? |
|
Definition
דנט- תודעה אינהירנטית
כל מה שצריך להסביר זה פונקציות.
יש פונקציות של חשיבה, חלימה, חישה
אין פונקצהי מיוחדת של תודעה - אין דבר כזה להיות בתוך או מחוץ למודעות - לכן זה אינהירנטי
מוניסט - לא רואה הבדל בין המוח לבין החוויה הסובייקטיבית |
|
|
Term
| תת נושא: 3 ביקורות על מודל הטיווטות המרובות של דנט |
|
Definition
|
|
Term
מהי הביקורת מצד התאירויות שדנט מתאר כתיאטרון קרטיזאיני?
כיצד הוא עונה להן? |
|
Definition
מי מחליט אילו טיוטות עולות למודעות, ואילו לא?
טוענים שההסבר של דנט טאוטולוגי: מעגלי - מסביר משהו באמצעות עצמו
דנט טוען שבניגוד לתיאוריות האחרות, שנתקעות ברמה הראשונה ולא באמת מסבירות - הוא נותן מנגנון שבאמת מסביר כיצד הדברים עובדים - ולא נתקע בקליטת קלט והוצאת פלט, שזה טאוטולוגי
בנוסף, דנט עונה בתקיפה:
ההסבר שלכם מגוחך - אם יש איש קטן בתוכי הוא טיפש יותר ממני. אם יש לו איש קטן בראש - הוא טיפש עוד יותר, וכן הלאה - עד שמגיעים להומונוקלואיד כה טיפש, שניתן להחליף אותו ע"י מכונה |
|
|
Term
| מהי הביקורת על דנט של צ'אלמרס, הטוען לקיומה של הבעיה הקשה? |
|
Definition
ביקורת כלפי כלל התיארויות ששוללות את הסובייקט - וטוענות שפעילות מוחית וחוויה סובייקטיבית הן אותו דבר
צ'אלמרס - דנט מתחמק מהשאלה הקשה - ומדבר על האדם כמו מכונה.
לא מסביר את ההבדל בינינו לבמחשב - ולכן לא באמת מסביר מהי תודעה
אחרים - טוענים שחובה להתייחס ל-עצמי: השלטון המרכזי/המבין הסופי של המשמעות/הסובייקט החווה
אבל- ברגע שעושים זאת, נתקעים בהסבר מעגלי - טאוטולוגי (?) |
|
|
Term
מה הביקורת של בלקמור על דנט ועל
GW? |
|
Definition
אצל דנט ואצל GW -
מדברים על זמינות למערכת:
ב-GW יש מעבד מרכזי שבורר מה נכנס למודעות,
אצל דנט - הטיוטות זמינות במידות שונות למודעות
(לבדוק)
עולה השאלה - האם זמינות היא מודעות?
דנט לא טוען כך - אבל כן טוען שיש הבדל איכותי בין מה שבמודעות למה שלא (איך זה קשור?)
בלמור - אין בכלל זרם תודעה, זו אשלייה
אצל דנט - יש כל הזמן טיוטות, כך שמודעים לדברים מסוימים בכל רגע נתון
בלקמור טוענת שאין אחידות לתודעה - ולכן לא מסכימה |
|
|
Term
| נושא: סוזן בלקמור - האשלייה הגדולה |
|
Definition
|
|
Term
| האם הטענה שתודעה היא אשליה אומר שאין לנו תודעה? |
|
Definition
| לא, רק שהתודעה בפועל שונה ממה שנדמה לנו שהיא. |
|
|
Term
| תן דוגמא לאשלייה, משהו שאנו תופסים באופן שונה מאיך שהוא במציאות. |
|
Definition
שינוי בזווית ובגודל האותיות - יוצר תחושה של עומק, שלא קיים באמת
(עמ' 15 בסיכום) |
|
|
Term
| מהי האשלייה הגדולה לפי בלקמור? |
|
Definition
| יש לנו תחושה של עולם ויזואלי פנימי עשיר - אך זאת אשלייה |
|
|
Term
מהו זרם הראייה?
מה טענתה של בלקמור לגביו? |
|
Definition
החלק הויזואלי של זרם התודעה -
אנו רואים דברים זזים כל הזמן, יש לנו ייצוג של העולם בכל רגע
לפי בלקמור - אין לנו זרם ראייה, אלא זאת אשלייה
כלומר - אנחנו לא באמת מודעים כל הזמן למה שאנחנו רואים באותו הרגע |
|
|
Term
כיצד נהוג לחשוב שאנו רואים דברים בתודעה שלנו?
האם בלקמור מסכימה עם כך? |
|
Definition
הטענה הרווחת - יש לנו ייצוגים מנטליים של העולם הוויזאולי סביבנו
- כך טען לדגומא ג'יימס
לפי בלקמור זאת בעיה:
חלק מהייצוגים הם בתוך המודעות וחלק מחוץ לה - ולא ניתן להסביר מה יוצר את ההבדל, מה קורה במוח
בלקמור - לא ניתן לפתור בעיה זו. לכן הדיבור על ייצוגי פנימיים הוא טעות |
|
|
Term
| ציין ממצאים תומכים בטענה זו כנגד זרם התודעה |
|
Definition
Change blindness
Inattentional blindness
אפקט מסיבת הקוקטייל, מספר צלצולים של שעון |
|
|
Term
מה קורה ב- change blindness?
תן דוגמא מניסוי |
|
Definition
אנחנו לא מודעים לשינוי שהתרחש ממש מולנו
ניסוי של סימוס ולווין:
אנשים הסבירו לאדם ברחוב כיצד להגיע לאנשהו
מבלי שיכלו לראות - האדם שמולם התחלף באחר
50% מהאנשים לא שמו לב לשינוי
אפילו שהוא בולט - גבר באישה, אדם לבן בשחור |
|
|
Term
האם אנשים מודעים לכך שהם מועדים ל-
Change blindness? |
|
Definition
לא
אם נשאל אנשים אם יבחינו בשינוי שכזה - הם חושבים שכן |
|
|
Term
| האם ג'יימס היה מודע ל- change blindness? |
|
Definition
כן
העלה את השאלה למה אנחנו לא שמים לב לחורים בתפיסה, והאעלה אפשרות שהמוח משלים את החורים הללו |
|
|
Term
| כיצד פותרת בלקמור את השאלה לגבי חורים בתודעה? |
|
Definition
| היא טוענת שבניגוד למה שנדמה לנו, אין לנו ייצוג פנימי מפורט ועשיר של העולם |
|
|
Term
מה זה inattentional blindness?
תאר ניסוי שהדגים תופעה זו |
|
Definition
הפניית קשב לגירוי מסוים - יכולה לגרום לנו לפספס דברים מאוד בולטים
למשל: לספור מסירות ולפספס את הגורילה |
|
|
Term
|
Definition
| אפשר לפספס גירוי, גם אם הוא מופיע במרכז הקשב ואנחנו ממש מסתכלים עליו |
|
|
Term
| למה תופעה זו יכולה לגרום? |
|
Definition
| תאונות - פספוס של שינוי ברמזור, או של מכשול בדרך. |
|
|
Term
| מה המסקנה מ-2 תופעות אלה? |
|
Definition
| נדמה לנו שאין לנו חרוים בתודעה - אך למעשה יש לנו |
|
|
Term
תאר ניסוי שמנסה להסביר
Change bindness
מה המסקנה? |
|
Definition
נבדקים מיקדו את הקשב בגירוי
בזמן סקאדות - שינו משהו משמעותי בגירוי - והנבדקים לא שמו לב
מסקנה: בזמן סקאדה - לא נשמרת תמונה בראש. אם הייתה - הנבדקים היו שמים לב לשינוי |
|
|
Term
|
Definition
דימאג'יו: אין "סרט בתוך הראש" - אלא תמונה עם חורים, לא מתמשכת ולא עשירה, של העולם.
זה מעלה שאלה - כיצד שהחוויה שלנו לא מקוטעת ומלאת חורים? |
|
|
Term
| מה המסקנה לגבי הזיכרון שלנו? |
|
Definition
יש הסכמה לגבי ראדר - שמור לנו על שינויים במה שאנחנו רואים
אבל ברגע שהוא מנוטרל ומסתמכים על הזיכרון - אנחנו יכולים בקלות לפספס שינויים
מכאן שהזיכרון שלנו הרבה פחות טוב ממה שנדמה לנו |
|
|
Term
האם change blindness
בהכרח סותר קיום של ייצוגים פנימיים? |
|
Definition
לא בהכרח.
סימונס ורנסינק: היעדר יכולת לחות משהו - לאו דווקא מעידה על היעדר ייצגו בראש
כדי לשים לב לשינוי, יש צורך לבצע פעולת השוואה - בין הדבר הקודם לדבר החדש לאחר השינוי.
במצב של change blindness -
לא נעשתה השוואה שכזו, ולכן לא שמים לב לשינוי |
|
|
Term
מתי שמים לב לשינוי ומתי לא?
תן דוג' |
|
Definition
סימונס ולווין:
אם התמצית נותרת זהה - לא נשים לב לשינוי
נשים לב רק כאשר התצמית משתנה
דוג': כאשר האדם שמבקש הוראות מוחלף - עדיין נותרת אותה תמצית: אדם שמבקש הוראות לאותו מקום, שנמצא באותו המקום... |
|
|
Term
מה הטענה של בלקמור בנוגע לייצגוים פנימיים?
האם מסכימים איתה? תן דוג' לטענה אחרת |
|
Definition
בלקמור: אין ייצוגים פנימיים
הרוב לא מסכימים איתה
רנסינק: יש ייצוגים פנימיים וירטואליים -
הרגע שאני רוצה לשים לב לשמהו - אני יוצר ייצגו פנימי שלו באותו הרגע
נדמה לנו שיש לנו ייצוג פנימי של כל הדברים, אך בפועל בכל רגע אין ייצגו פנימי למה שלא החלטנו לשים לב אליו באותו הגע |
|
|
Term
| תן דוג' לטענה שכן מסכימה עם בלקמור |
|
Definition
נואה: אין ייצוגים פנימיים -
ראייה: לא תהליך של יצירת ייצוגים פנימיים, אלא של נסיון לגלות את הסביבה באמצעות יכולות סנסו-מוטוריות
כלומר, הראייה לא מספקת ייצוג - תמונה או סרט של העולם מסביב - אלא מידע שמאפשר לנו לחקור את העולם
על מה שלא מנסים ליישם תוכנית סנסו-מוטורית - לא מקבלים מידע, ולכן לא שמים לב לשינויים בו |
|
|
Term
| על מה כן יש הסכמה גורפת בין החוקרים? |
|
Definition
כולם זונחים את הרעיןו שיש לנו סרט בראש
גם מי שטוען שיש ייצגוים פנימיים |
|
|
Term
תן 2 דגומאות ל-
change blindess
בתחום השמיעה |
|
Definition
א. שעון מצלצל מספר פעמים לפי השעה.
לא שמנו לב לצלצול הראשון - ובכ"ז אנו יודעים שהיו 5 צלצולים ונסיק שהשעה 5.
כלורמ - אנו מודעים גם לצלצולים שלא שמנו לב אליהם ברגע שהתרחשו
ב. אפקט מסיבת הקוקטייל:
לא שמים לב לשיחה בה מוזכר השם שלנו - ובכ"ז מפנים אליה קשב כאשר שמנו מוזכר
ג. הבנת משפטים ומילים -
צריך לעבד את כל המשפט בכדי להבין את משמעותו
אנו חווים הבנה מתמשמכת - ולא חוסר הבנה של המילים שנאמרות לפני סיום המשפט
גם במילים - למשל: אינפורמציה - אנחנו חווים זאת כאילו מתחילת שמיעת המילה הבנו את משמעותה. אבל בפועל לאחר ששמענו - אין - לא יכלנו לדעת איזו מילה זאת, למשל - יכול להיות אינטליגנציה |
|
|
Term
| תת נושא: התזמון של התודעה |
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
עבד עם נבדקים מנותחי מוח - עם מוח חשוף.
גירה אזורים בקורטקס הסנסו-מוטורי למשך זמנים שונים -זמן שונה בו נמשך הגירוי במילי-שניות
כתוצאה - נוצרה אצלם גחוויה תפיסתית |
|
|
Term
|
Definition
רק מגרייה של חצי שנייה ומעלה - אנשים מדווחים על חוויה סובייקטיבית.
חצי שנייה - המון זמן מבחינת פעילות מוחית. |
|
|
Term
מה המסקנה של ליבט?
מה זה אומר על התודעה שלנו? |
|
Definition
אנו זקוקים לחצי שניה של פעילות מוחית בכדי שגירוי יהפוך למודע.
מסקנה: יש פער בין ההתרחשות בפועל לבין התפיסה שלנו. - הגירוי מגיע לתודעה אחרי שכבר התרחש בעולם האמיתי
יש לנו תודעה רטרואקטיבית - "תודעה מגיעה באיחור" - אנחנו מייחסים את הגירוי לחיצ שנייה קודם לכן |
|
|
Term
| כיצד ניתן להסביר ממצא זה ע"י תיארויות הוט? |
|
Definition
| צירך יותר מחצי שנייה בכדי ליצור מחשבה על המחשבה |
|
|
Term
|
Definition
הנבדק עוצם עיניים, ונוגעים לו בזרועה עם עיפרון במרווחי זמן שווים
המוורחים רחוקים מלהיות שווים:
1-5 בכף היד
6-7 ליד המרפק
8-10 ליד הכתף
עם זאת - הנבדק מרגיש שהיו 10 נקישות במרחקים שווים זו מזו - כאילו ארנב טיפס לו על הזרוע |
|
|
Term
| מה ניתן להסיק מהארנב העורי? |
|
Definition
שהתודעה היא עניין שבדיעבד - אחננו מודעים לנקישות הראשונות לאחר שכבר התקבלו ההבאות אחריהן
למשל - את הנקישה החמישית אנו מרגישים כקרובה למרפק, למרות שחמשת הראשונות נעשו בכף היד
אם אנחנו מודעים אלהי ברגע שהתרחשתה - אין לנו דרך לדעת שהנקישות הבאות יהיו בכיוון המרפק והכתף, ולכן רנאה שהמודעות הגיעה לאחר הנקישות שבאו מאוחר יותר |
|
|
Term
| כידצ מסבירה בלקמור את התוצאות של ליבט והארנב העורי? |
|
Definition
היא טוענת שהן מעוררות דילמה רק עבור מי שמסתכל על תודעה מהזווית של תיאורון קרטיזאיני - לפיו יש זרם תודעה, ודברים או נמצאים בתוך התודעה או בחוץ, ללא אפשרות ביניים
גם בלקמור וגם דנט טוענים נגד הדיכוטומיה של בפנים/מחוץ למודעות - ולכן מבחינתם זה הגיוני שדברים מגיעים למודעות באיחור |
|
|
Term
נושא: בלקמור - זרם אחורה
Backwards stream |
|
Definition
|
|
Term
האם סוזן בלקמור תומכת בזרם תודעה?
בגדול - מה היא טוענת כנגד? |
|
Definition
לא. היא טוענת שהתחושה שהייתה לנו תודעה כל הזמן היא אשלייה.
אנו יוצרים לעצמנו סיפור לפיו יש זרם תודעה, למרות שבפועל היא מקוטעת.
היא מדברת על זרם אחרוה: רק כאשר אני "מסתכל" - אני מודע, ואז נדמה לי שהייתי מודע כל הזמן. |
|
|
Term
| היכן נמצא המידע בראש שלנו לפי בלקמור? |
|
Definition
אין זרם תודעה - המידע לא נמצא בתוך התודעה ולא מחוץ לתודעה
רק כאשר משהו קורה, למשל - אני בודק האם אני מודע, נוצר משהו שנדמה לנו שהוא זרם תודעה. אז נדמה לנו שהיה זרם תודעה כל הזמן, למרות שבפועל לא באמת היינו מודעים, אלא שנוצרים סיפורים לפיהם כן היינו.
אם אנחנו בודקים - אנחנו מוצאים אשלייה של זרם תודעה
אם לא בודקים - האשלייה לא שם, אך איננו יודעים זאת
זה משול לבדיקת האור במקרר - כאשר פותחים את הדלת ובודקים, יש אור דלוק - ואין לנו דרך לדעת שכאשר אנחנו לא בודקים אין אור, בדיוק כפי שאיננו יכולים לתפוס את המצב בו אין לנו תודעה
כך נוצרת השאליה הגדולה - תחושה של תודעה רציפה,למרות שבפועל זה לא כך |
|
|
Term
| תן דוג' למתי נוצרת אשליית רצף התודעה |
|
Definition
אפקט מסיבת הקוקטייל:
אין זרם תודעה - והשיחה השנייה בה שמי נאמר נקלטת בחושים, ולא בתוך ולא מחוץ לתודעה שלי
כאשר נאמר שמי - השיחה נתפסת כחשובה - ואז אני יוצר חוויה תודעתית
נדמה לי שהייתה לי תודעה לאורך כל השיחה - אך זאת אשלייה, בפועל אני מודע אליה רק מרגע ששמי הוזכר ויצרתי את החוויה התודעתית |
|
|
Term
| ציין אפשרות נוספות לגבי זרם תודעה |
|
Definition
יש כמה זרמים של תודעה - שאנחנו עוברים ביניהם כל הזמן, ומוחקים את הקודמים לאחר כל מעבר
גם אם יש זרמים רבים, וגם אם אין זרם תדועה כלל - אנחנו תמיד מרגישים כאילו יש זרם אחד אחיד |
|
|
Term
לסיכום:
כיצד מתייחסת בלקמור לכל אחד מ-3 סוגי אחידות התודעה? |
|
Definition
א. אחידות בזמן: סותרת אותה
אין לנו תודעה, אלא כאשר אנחנו מסתכלים - ואז נוצרת רטרואקטיבית
ב. אחידות בתוכן: סותרת אותה
לא כל הזמן יש תודעה - כך שלא תמיד יש תוכן
כאשר מסתכלים - בוחרים תכנים מסוימים ומספרים סיפור שהיינו מודעים אליהם קודם רטרואקטיבית
ג. אחידות האני החווה - לא מתייחסת, אך סביר שהיתה שוללת וטוענת שאשליה |
|
|
Term
מה ההשלכה של הזרם לאחור על
NCCs? |
|
Definition
לא תמיד נוכל למצוא NCCs -
כיוון שאנו לא תמיד מודעים באותו הרגע בו בודקים את הקורלציה, ולכן לא נוכל למצוא אותה |
|
|
Term
|
Definition
| שניהם טוענים שבכל רגע קורים הרבה דברים במוח, ואין רק דברים מסוימים שבתוך המודעות והשאר מחוץ לה |
|
|
Term
|
Definition
דנט: בכל רגע יש מודעות - יש טיוטות מסוימות, שנמצאות ברמות שונות במודעות
בלקמור: לא בכל רגע יש מודעות - כאשר מסתכלים אז מודעים, ואז ממציאים סיפור לפיו היו טיוטות מסוימות ברגעים הקודמים - אך זאת אשלייה, כי לא הייתה מודעות |
|
|
Term
| האם ניתן להסיק מבלקמור שכאשר אנחנו מודעים, יש זרם תדועה אחד בלבד? |
|
Definition
לא
ייתכן שיש מספר זרמים של תודעה, שאחננו עוברים ביניהם - וכאשר עושים זאת מוחקים את האחרים
דוג': חווית המילה אינפורמציה כרצף, כפי שנאמר קודם - אפשרויות:
א. לא היתה חוויה תודעתית של תהיה לגבי מה תהיה המילה - והשלמנו את הפער לאחר שנאמרה כרצף תודעה אחיד
ב. היתה חוויה תודעתית לתהיה זו בזמן שהמילה נאמרה - אך לאחר שנאמרה שנאמרה ואנו יודעים מהי המילה, עברנו לזרם אחר - והזרם הקודם, בו התרחשה תהיה זו, נמחק |
|
|
Term
| נושא: ראיות כנגד אחידות התודעה - עקב תופעות של נזק מוחי |
|
Definition
| בהמשך - נדון בתופעות נפשיות, לא ביולוגיות |
|
|
Term
תזכורת:
באילו שלושה מימדים אנו חשובים על התודעה כאחידה? |
|
Definition
א. זמן - רצף, מה שבלקמור אומרת שאין
ב. תוכן - מרגישים כאילו תמיד יש לנו רק דבר אחד במודעות, על אף שיש תכנים מסוגים שונים.
ג. העצמי (self) - אני אחד זהה לאורך כל הזמן - מאז שנולדתי עד להווה. |
|
|
Term
| תת נושא: אמנזיה אנרטרוגרדית. |
|
Definition
|
|
Term
| מה קורה באמנזיה אנטרוגרדית? מהי הפגיעה שגורמת לה? |
|
Definition
פגיעה בהיקומפוס --> נפגעת היכולת לקודד זכרונות חדשים
זוכרים רק מה שהיה עד הפגיעה |
|
|
Term
| תן דוגמא לאמנזיה אנטרוגרדית |
|
Definition
| חולה בן 40 ש-"תקוע" בגיל 19. אוליבר סאקס שם מולו מראה, והוא נחרד לראות את עצמו בן 40. אח"כ שם אותו מול החלון - והחולה שוכח מכך וגם מהיכרותו עם סאקס, ומציג עצמו מחדש. |
|
|
Term
| כיצד בעלי אמנזיה רטרוגרדית חווים את העולם? מה נראה ביומנים שלהם? |
|
Definition
ברור שיש להם תודעה:
ביומנים שלהם יש תיעודים לרגים של ודעות לסביבה ותודעה - יותר מלאנשים רגילים
(כנראה קשור לכך שהם לא זוכרים המ קרה קודם, ומגלים דברים כל הזמן מחדש)
אבל- ברור שאין להם תחשוה של התגלגלות הזמן, ושל השפעת מה שהרגע עשו על מה שיקרה עוד מעט |
|
|
Term
| לאיזו אמונה מקרה זה בעייתי? מדוע? |
|
Definition
לאמונה ב- self
פנימי אחיד, בנפש או נשמה
עולה שאלה - האם יש להם הרבה selves,
הרבה נפשות? |
|
|
Term
| ציין תשובות אפשריות לבעיה זו |
|
Definition
א. יש בפנים עצמי אחד, שזוכר הכל - אך התקשורת עמו נפגמה
ב. העצמי הפנימי נפגע - באותה המידה בה המוח נפגע |
|
|
Term
|
Definition
| אנו זקוקים למוח שלם ומתפקד כדי ליצור תחושת המשכיות - כדי לבנות את האשליה הזו |
|
|
Term
| תת נושא: hemisphere neglect - הזנחת צד |
|
Definition
|
|
Term
| מה קורה ב-hemisphere neglect? מאיזו פגיעה נגרמת? |
|
Definition
נזק מוחי בצד ימין --> התעלמות מצד שמאל של העולם, חוסר מודעות לקיומו
לא עיוורים לצד השמאלי - יותר מתעלמים ממנו |
|
|
Term
|
Definition
מציירים רק צד אחד של שעון, פנים וכו'.
מתגלחים רק בצד ימין
אוכלים רק את צד ימין של הצלחת |
|
|
Term
| תאר ניסוי על סובלים מנגלקט |
|
Definition
Bisiach:
חולים התבקשו לתאר קתדרלה מוכרת במילאנו - ותיארו רק את צד ימין
אחר-כך שינו את המיקום שלהם, כך שהצד שקודם היה השמאלי המוזנח היה עתה בצד ימין - והם תיארו רק אותו |
|
|
Term
|
Definition
| נראה כאילו אין איזה "אני" מרכזי שמאחד את המידע, יעשה אינטגרציה ויוציא פלט אחיד. |
|
|
Term
| תת-נושא: אגנויזה ויזואלית |
|
Definition
|
|
Term
| מה מאפיין חולים באנוזיה ויזאולית? |
|
Definition
לא מודעים לאובייקטים בסביבה
מרגישים עיוורים - למרות שבפועל יכולים לבצע פעולות שמצריכות ראיה, לדוג': הושטת יד לחפץ; הכנסת פתק לתא דואר בזווית חרגיה ללא קושי, למרות שלא מצליחים לסדר קווים לפי זווית |
|
|
Term
| איזו חוויה של ראיה מתקיימת בקרב חולים באגנוזיה וויזואלית? |
|
Definition
ראייה ללא חווית ראייה: חווים עצם כמי שלא רואה
מזכיר זומבי פילוסופי - יש ראייה, אך ללא מודעות |
|
|
Term
|
Definition
את המודל האינטואיטיבי, לפיו:
אובייקט -->ראייה-->מודעות-->פעולה
(והצאנו ממנו את המודעות) (לבדוק) |
|
|
Term
| לפי המודל ביולוגי - אילו 2 זרמי ראיה קיימים? |
|
Definition
וונטרלי: קשור לחוויה של הראייה, מסלול איטי
דורסלי: קשור לאוריינטציה מרחבית-מוטורית, מסלול מהיר ואינסטינקטיבי
נובע מכך שאנו יכולים להגיב למה שאנ ורואים מהר יותר משאנו חווים את הראייה, כלור להגיב למשהו עוד לפני שאנו מודעים לראייה שלו |
|
|
Term
| איזה זרם ראייה נפגע באגנוזיה וויזאולית? |
|
Definition
הזרם הוונטרלי - לכן לא מודעים לראייה
ולא הדורסלי - לכן יכולים להגיב לגירויים |
|
|
Term
| תת נושא: סקוטומה - Blind sight |
|
Definition
|
|
Term
| מה קורה בסקוטומה? מאיזה נזק נגרמת? |
|
Definition
נזק ל-V1, באזור בו יש לנו מפה של העולם.
מתבטא בנקודה עיוורת בשדה הראיה. |
|
|
Term
האם באמת לא יודעים מה קורה לנקודה העיוורת?
תן דוג' |
|
Definition
לא.
ב-90% "מנחשים" נכון, למרות שמשוכנעים שאינם יודעים (כיוון שאינם מודעים)
כמו בנגלקט - דוגמא למצב בו יש ראייה ללא חווית הראייה
דוג':
לורנץ ויינסרקנץ הראה לחולה פסים בכל מיני זוויות בנקודה העיוורת שלו, ושאל מהי הזווית.
א. החולה התעקש שאין לו מושג- כי הנקודה עיוורת
ב. כאשר ביקשו ממנו לנחש - הוא ענה נכון ב-90% מהפעמים
ג. הממצאים שוחזרו גם עם גירויים אחרים (כמו צבעים) |
|
|
Term
|
Definition
| אותם נבדקים אף הראו הרחבת אישונים כתוצאה מגירוי רגשי שמופיע בנקודה העיוורת. |
|
|
Term
| באיזו גישה כלפי התודעה זה תומך? |
|
Definition
בכך שהתודעה היא רכיב חיצוני ולא אינהרנטי -
נראה שניתן להסתדר בלעדיה - לראות מבלי להיות מודע לכך
יש לכך הסבר פיזיולוגי - אך זה מראה שהאופן האינטואטיבי בו אנו תופסים את התדועה איננה נכון |
|
|
Term
| מה ניתן להסיק מכך לגבי ידיעה? |
|
Definition
שיש דיסוציאציה כפולה בין שני תהליכים:
א. ידיעה
ב. ידיעה על ידיעה - FOK |
|
|
Term
|
Definition
FOK - Feeling of knowing
הידיעה על הידיעה - שהינה נפרדת מהידיעה עצמה
ניתן לדעת שיודעים משהו, מבלי לדעת מהו הדבר שיודעים
דוג': על קצה הלשון |
|
|
Term
| האם המקרים הללו תומכים ב-FOK? |
|
Definition
לא, מראים שייתכן גם מצב הפוך - אפשר לדעת משהו מבלי שנדע שאנו יודעים אותו
מסקנה: דיסוציאציה כפולה בין FOK
- ידיעה על ידיעה - לבין ידיעה |
|
|
Term
| תת נושא: מוח חצוי - Split brain |
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
מוח לאחר הסרת הקורפוס קולוסאום
(בניתוח לטיפול באפילספיסה חמורה)
כתוצאה - ההמיספרות לא מתקשרות זו עם זו
המיספרת שמאל היא האחראית על שפה - וכלן יודעים לדווח רק על מה שקורה בשדה הוויזואלי הימני (לבדוק) |
|
|
Term
| תאר ניסוי לדוגמא על בעלי מוח חצוי. |
|
Definition
הראו לחולים בצד אחד חתול ובצד שני כלב.
א. בכל יד הם כתבו שראו משהו אחר (חתול או כלב)
ב. כאשר הזיזו את המחיצה בין שני הצדדים - הנבדק יכל לראות שהוא כתב כלב וחתול
ג. הנבדקים תיקנו את מה שכתבו, כאילו התבלבלו, ומחק את מה שראתה ההמיספרה הימנית - כלומר תיקנו למה שההמיספירה השמאלית (של השפה) ראתה. |
|
|
Term
| כיצד מסבירים בדיעבד חולי מוח חצוי את ההתנהגות שלהם, כאשר היא מושפעת ממידע שאינם יכולים לדווח עליו - כיוון שמוצג בשדה הראיה השמאלי? |
|
Definition
| ע"י קונפבולציה: "ממציאים סיפור" בדיעבד בכדי להצדיק את הבחירות ואת ההתנהגות |
|
|
Term
| תן דוג' לניסוי שמדגים קונפבולציה |
|
Definition
א. הראו לנבדקים תמונה של תרנגול בצד אחד, ושלג בצד שני.
ב. הם התבקשו לקחת חפצים מתאימים בכל אחת מהידיים - מגרפה לשלג ולול לתרנגולת.
ג. לאחר מכן הם יכלו להסתכל על שני החפצים והתבקשו להסביר למה הם בחרו זאת
ד. ההסבר: צריך לגרוף את השלג מהלול של התרנגולות
• ידעו להסביר על השלג (הוצג להמיספירה שמאלית השפתית), והוסיף את הלול בשביל היגיון.
• המצאה של סיפור כדי לסדר את הקונפליקט |
|
|
Term
| איזו שאלה עולה בעקבות הקונפבולציה? לאיזו תיאוריה זה מתאים? |
|
Definition
האם אנחנו עושים זאת כל הזמן - ממציאים סיפור בדיעבד?
מתקשר לתיאוריה של בלקמור - ממציאים סיפור לפיו היינו מודעים, בעוד שבפועל אין זרם מודעות |
|
|
Term
| תת נושא: מה תופעות נוירולוגיות אלו אומרות על התודעה? |
|
Definition
|
|
Term
| מנה 3 פירושים לתופעות הללו |
|
Definition
א. ספרי: לכל המיספרה חוויה תודעתית נפרדת - 2 תודעות במוח אחד
- נובע מכך שלפיו תודעה היא אינהירנטית
- גם פעולות שלא ניתן לדווח עליהן - שמעובדות בהמיספרה ימין - יש לנו חוויה תודעתית שלהן, אך איננו יכולים לנסחה במילים
גזינגה: יש תדועה אחת, שנמצאת בהמיספרה שמאל
- רק המיספרה עם יכולת דיבור - בעלת חוויה תודעתית
- סביר שיטען שהתודעה היא רכיב חיצוני, ושיתמוך בהוט: תודעה היא מחשבה על מחשבה, מחשבות זמינות זו לזו ומתקשרות ע"י שפה (לבדוק)
ביינה וצ'אלמרס: חלוקה של תחושת אחידות התודעה:
- כפי שיש תודעה פנומנלית ותודעה של גישה -
כך גם באחידות - י שאחידות פנומנלית ויש אחידות של גישה - שמאפשרת יכולת דיווח (לבדוק)
- במקרים של פגיעות מוחיות אלו - פנומנלית יש חוויית אחידות, אך מבחינת דיווח, גישה - אין |
|
|
Term
|
Definition
| השאלה: האם קשב=תדועה, או שהם 2 תופעות שונות |
|
|
Term
|
Definition
יש שטוענים שכן, למשל מק ורוק' עשו את הניסוי עם הגורילה של inattentional blindness:
טוענים שאנו מודעים רק למה שאנו מפנים אליו קשב
בניסוי - נבדקים לא הפנו קשב לגורילה, ולכן לא מודעים אליה
לעומתם יש שטוענ ים שתודעה וקשב הם דברים שונים |
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
תופעה דיסוציאטיבית, של ניתוק -
נוהגים ומגיעים למקום, ואז מבינים שלא זוכרים חלק גדול מהדרך אליו |
|
|
Term
|
Definition
שנהיגה דורשת פעולות מורכבות ותגובתיות לסביבה לסביבה:
לעצור ברמזור אדום, לתת זכות קדימה במעברי חצייה וכו' -
אך בכל-זאת אנחנו לא מודעים לביצוען
זה כאילו המוח הפנה קשב למה שצריך - אך ה-עצמי לא היה חלק מזה |
|
|
Term
| תת נושא: הסבר נהיגה אוטומטית לפי גישות שונות |
|
Definition
דואלזים
הוט
בלוק
GW
דנט
בלקמור |
|
|
Term
|
Definition
אין בעיה - המיינד והמוח נפרדים, וכל אחד עסוק בענייניו
המיינד היה בתוך חלימה בהקיץ, ולא עסק כלל הנהיגה, בעוד שהמוח ביצע את הנהיגה באופן אוטומטי |
|
|
Term
|
Definition
לא היתה חשיבה על חשיבה - ולכן הנהיגה התבצעה ללא מודעות
חשיבה התבצעה על חלומות בהקיץ, ואליהם מודעים
על הנהיגה לא התבצעה מחשבה - ולכן לא מודעים אליה |
|
|
Term
|
Definition
הייתה מודעות פנומנלית לנהיגה, ולא היתה מודעות של גישה
כלומר - חווית הנהיגה כן מודעת - בניגוד להוט, אך לא נגישה
ההסבר טוב, כיוון שמתאים לתחושה של הזיכרון:
היתה מודעות פנומנלית לנהיגה בזמן שנהגנו, אך כיוון שלא היית המודעות גישה - זה לא קודד בזיכרון ולכן אנו לא זוכרים אותה |
|
|
Term
|
Definition
בעת שנהגנו, המודולים שאחראים על הנהיגה לו היו ב-
Global workplace
"לא נמצאו על המסך של התיאטרון הקרטיאיני"
כלומר - חווית הנהיגה לא שודרה לשאר המוח בעת שהתרחשה - נותרה בשוליים, מחוץ לתודעה |
|
|
Term
|
Definition
קיימות טיוטות רבות - חלקן קשורות לחלימה בהקיץ וחלקן לנהיגה
הטיוטות של החלימה בהקיץ התפרסמו - ניצחו במירוץ לתודעה
אין חלוקה דיכוטומית לבפנים/מחוץ לתודעה - כל הטיוטות היו גם מודעות וגם לא מודעות
(כאן הביקורת המרכזית על דנט - איך בכ"ז אנו כן מודעים לחלק ולחלק לא) |
|
|
Term
|
Definition
אין זרם תודעה
לא היינו מודעים לנהיגה, וגם לא לא-מודעים לנהיגה
כאשר אנו חושבים על כך - הסיפור שאנו מספרים לעצמנו כאשר אנו יוצרים את האשלייה שהיינו מודעים בעת הנהיגה - הוא כזה בו היינו מודעים לחלימה בהקיץ, ולא לנהיגה
(לבדוק + אז למה שנספר זאת לצעמו, במקום שהיינו מודעים לנהיגה?) |
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
|
Definition
|
|
Term
אילו גישות עיקריות יש למודעות לפי בלוק?
עם איזו הוא מסכים? |
|
Definition
HOT
GW
הגישה הביולוגית
בלוק מסכים עם הגישה הביולוגית - לא רואה עצמו כגישה |
|
|
Term
איזה פער הסברי נותר?
Explanatory gap |
|
Definition
| השאלה הקשה - איך משהו ביולוגי הופך למנטלי, אובייקטיבי לסובייקטיבי? |
|
|
Term
| איזו גישה נותנת מענה לפער ההסברי לפי בלוק? |
|
Definition
רק הגישה הביולוגית - היא היחידה שמנסה לגשר בין הפיזי למנטלי
האחרות מסיבורת מה קורה ברמת הסובייקט, המנטלית - וכלן אינן יכולות להסביר את הקשר בי הביולוגי לרמה זו |
|
|
